כולנו יצאנו מהר החוצה..
הסתכלנו מסביב...
"אני חושב שחתפו אותה!!" אמר בן..
"אל תהייה טמבל.. יש פה שמירה לא כל אחד יכול להכנס לפה... זה ברור.. דה?!" אמרה מאיה..
"טוב.. היא... זה לא עד כדי כך מקום גדול אני חושב... אז בואו נתפזל כל אחד יחסה שטח אחר יאללה ביי.. צאו" אמר אורן וכולם רצו לכוונים שונים..
אני התחלתי לצעוק "אור, אור" אבל אף אחד לא ענה..
רצתי.. ישר לכיוון החדר שלנו.. לא הי שם אף אחד... וקשיצאתי ראיתי את יובל עומדת מולי..
"אאהההה!!!!!!!" צעקתי מרוב בהלה "מה את עושה פה? הבהלת אותי..."
"אני.. באתי.. להחליף חולצה עדי שפך עלי שוקו.."אמרה יובל..
"ראית את אור.?? אנחנו מחפשים אותה אנחנו מזה בלחץ.."
"לא... לא ראיתי.. אבל היא אמרה משהו שהיא יוצאת כי אבא שלה שלח לה אס אם אס.." אמרה יובל
"יו!!.. את גדולה ביי" אמרתי, נשקתי אותה ורצתי..
כל פעם שאור מקבלת אס אם אס אישי (וזה קורה הרבה) היא רצה לשירותים..
רצתי לחדר של ה-ו' ונכנסתי וחדר הקטן שהיה מאחורי הפופים..
בדקתי את כל התאים.. אחד אחד...
ובתא האחרון ראיתי את אור..
במקום לומר שלום נפגשנו בצרחה..
ישר אור הזבירה לי שבאמת האס אם אס היה מאוד אישי והיא יכולה לומר ש.. (עכשיו היא קצת בכתה) סבתא שלה מתה.. נפטרה.. היא לא האמינה שהיא.. באמת מתה.. וצרחה והשתה בערך 3 סיבוסבים סביב כל המקום פה.. ואז ברחה לשירותים לבכות..
פתאום נכנסו כלם.." אור!!!" אמרו כולם במקלה..
ואור הסבירה להם מה קרה ובה בלה בלה...
כל שאר היום עבר אחלה.. חוץ מהערב שהייתה קבלת שבת.. היה משעמם!!!
יום שבת!
מאיה קמה ראשונה היא זרקה עלי ועל אור כרית וסימנה לנו לא להעיר את יובל אבל להתלבש ולהתארגן אני מהר קמתי לקחתי חולצה לחצאית מהארון ונכנסתי להתקלח ליפני היציאה. הייתי מוכה עם כסף, פלאפון וחולצה להחלפה לא יודעת למה..מאיה ואור היו מוכנו כבר וחיכו לי בחוץ...
יצאתי וראיתי כבר את אורן ובן ויונתן מוכנים ליד שער.. נפגשנו כולנו בחיבוק אני עם יונתן בנשיקה.. אור ובן גם ומאיה ואורן גם.. פתחו לנ את השער ויצאנו לחקות ותחנת האוטובוס... החלתנו שאנחנו נוסעים לחיפה זה הכי קרוב.. עם קו 89. חיכינו והיו מזה צחוקים.. פתאום האוטובוס הגיעה.. כולנו עלינו אבל פתאום ראינו שאורן לא נמצא כאן.. אני ירדתי מהאוטובוס ויונתן איתי פתאום הדלתות נסגרו והאוטובוס התחיל לנסוע ומאיה,אור ובן עליו.. אנחנו לא יודעים מה לעשות...
סוף פרק י"ג
בלה בלה..
תגיבו!!!