זה דיי מטריד..

מדאיג אפילו...הייתי במדבר בימים האחרונים היה לי קצת זמן לחשוב..

קצת הרבה זמן לחשוב.

וממש לא משתלם לחיות..

אין לי נטיות אובדניות

ואני לא מתכוונת לשתות אקונומיקה בקרוב

אבל שמתי לב שאתה יכול למות כל רגע..

כל דבר מסוכן כבר...

אתה יכול למות כי הלכת למסיבה ולמישהו לא נראה שהתחלת עם חברה שלו,

אתה יכול למות כי חזרת לשבת, לקחת ת'אוטו של אבא ומישהו חתך אותך באדום,

אתה יכול למות כי  נולדת  באפריקה לאמא עם איידס,

אתה יכול למות כי עלית על האוטובוס הלא נכון הזמן הלא נכון...

אבל ממש מחרפן אותי-אתה יכול למות כי אתה בן  18 וכי המדינה צריכה אותך.

כוסאמק ממש נשבר לי מזה.

אני נזכרת הרבה במלחמה בזמן האחרון וזה ממש לא צחוק.

לעזאזל,בזמן שכמעט כולנו היינו במרכז בחו"ל בדרום או משהו חיילים שאוכלים חרא בשטחים,בלבנון.

וזה מעוות.זה לא הגיוני שלבחור בן 20 מתים חברים בידיים.

זה לא הגיוני שיש ילדות שאבא שלהן לא חזר ממילואים.

אני באמת לא מבינה את זה,הפטריוטיות הזאת של להקריב ת'חיים שלך למדינה.

ואני הכי מצדיקה את זה,ואני נגד משתמטים  ובאמת כל-הכבוד לצה"ל

אבל איך זה ..איך...אהה.. לעזאזל זה כל כך מעוות.

דיברנו על זה שהנוער שבחו"ל נורא ילדותי,נורא תמים  כזה,

ואז מישהו הסביר לי שאני רואה לו ת'פחד בעניים וזה היה הכי הגיוני שיש.

"מה אתם רוצים שנה הבאה אני הולך לעמוד בשטחים בזמן שהם ילכו להשתכר בקולג' "

ונמאס לי לפחד ונמאס לי לדאוג ונמאס לי שהמדינה שלנו בקאנטים.

וזה מדאיג.

ולא הגיוני

ולא לפי הספר,

שצריכים למות פה אנשים למען המולדת.