סערה בכוס של מיים-אלו הם חיי

לא יאומן שעברו חודשיים מהיום ההוא  שהייתי לפני ..עם ההתרגשות והלחץ של איך יהיה ?...איך יהיו האנשים...המפקדים....האנשים שאני אצטרך לבלות איתם שלוש שנים...?...ואיך ילך לי בכללי....

טוב אז ככה ...עכשיו אני עם חשד לשברי מאמץ....שזה כאבי תופת ..אבל חוץ מזה הפלא ופלא  רק עכשיו פתאום אני התחלתי להישבר...להראות שאין לי מוטיבציה שגם לי כבר די נמאס....חשבתי שיש לי יותר כוח..יותר רצון...אבל הוא נגמר לי ואם לא לחלוטין אז הוא בדרך להגמר....

לפעמים אני שואלת את עצמי אם באמת היה כדאי להתגייס לקרקל ולהקריב כל כך הרבה למען המולדת ...ולפעמים אני מוצאת את עצמי עונה שלא היה שווה...שחבל שאני עושה 3 שנים ולא שנתיים כמו כל הבנות. ואני לא מאמינה על עצמי....איך אני נשברת...שאין לי כוח לכלום...

אפילו המפקדת שלי שאני ממש אבל ממש מעריצה אותה כי היא שפיצית על אמרה לי שאין לי כוח...שאני משפיעה על הכיתה שלי ועל המחלקה שלי ככה...שרואים עליי שאני שבוזה....ואני אמרתי לה שזה ממש נכון...באמת אין כבר כוח...קשה לי ..כואב לי....כמעט ואין הערכה....חלק מהאנשים שאיתי סוציומטים או חושבים שהם הכי טובים ובעצם הם הכי לא...ועוד מלא דברים.....

אפילו כשהמפקדת שלי נוזפת בי אני מקבלת את זה קשה ...כי אני רוצה להיות כמוהה....

כל פעם שיש מסע אני מנסה לתת מעצמי את הכל....אבל אני לא עושה את רק בגלל המסע אלא כי אני רוצה לקבל ממנה משהו....רציתי תג...רציתי סיכה...רציתי כיסוי דיסקית ...ולא קיבלתי!!....עכשיו אני רוצה את הכומתה שלה...ואני ממש מקווה לקבל אותה בסוף  טירונות ...כי אם היא אומרת שהיא סומכת עליי ושהיא מאמינה בי אז למה היא לא מראה לי את זה....מעצבן אותי שרק אחרות שבקושי משקיעות מקבלות דברים....פשוט מעצבן....

חוץ מזה עברו עליי חודשיים לא קלים בכלל....במיוחד השבועיים האחרונים....שדאות / שבוע מלחמה והשבוע שאחרי היה שבוע פיילוט-קליעה ב-m16 שהייה מדהים מצד אחד כי זה נתן כל כך הרבה ביטחון על הנשק אבל מצד שני מתסכל כי לא כל הפגיעות שלי יכולתי לפגוע אותן בגלל הכאבים ברגליים....קיבלתי פטור שאני לא רצה בזמנים...בכלל זה הדבר הכי הזוי שכל הכיתה שלי נמצאת או בגימלים או בבתים בגלל שברי מאמץ....קוראים לנו כיתת הבתים....חחח..מצד אחד אני צוחקת אבל מצד שני זה היה נוראי....כל השבוע תיפקדנו כחצי כיתה ובכלל פיצלו אותנו בסופ"ש האחרון בגלל שחלק שמרו בבסיס וחלק שאני הייתי בינהם שמרנו עלהאיזור של המטווחים....

היה לי מצחיק ..כיף..מתסכל...וכואב בשבועיים האלו שעברו עליי....אבל בסך הכל אני בסדר....

רק שימשיך להיות ככה...