מי היה מאמין שאני אכתוב משהו על זה אבל כן גם אני ביקשתי קבן. אני שהייתי הכי מורעלת בפלוגה שלי או לפחות בין כי מורעלות .באמת כנראה שברגע שאתה מבין את המערכת הכל כך סבוכה הזו שנקראת צבא ההגנה לישראל אז אתה מבין שהכל עובד על שטויות באמת שטויות.
פעם חשבתי להיות קצינה לבנות לעצמי קריירה צבאית, עוד אמרו עליי בב"ס שאני אהיה רמטכ"ל ,שאני אשנה דברים שאני אעשה מעצמי משהו . באמת חשבתי כך, עד שהבנתי את הגדוד הזה, את האנשים ששולחים לקורס פיקודי, את הדברים שצריך להגיד או לעשות על מנת להגשים את השאיפות של האדם. הגעתי למצב שאני לא מוכנה למכור את עצמי, לעשות דברים שאני לא מאמינה בהם .
לא מעריכים אותי בכלל .
לפעמים זה פוגע בי ולפעמים לא. אני מוציאה את העצבים שלי על החברים שלי ואני לא רוצה . אני נלחמת על הבריאות הנפשית שלי כדי שהצבא הזה לא ישאיר לי צלקות, למרות שאולי נשארו לי כמה.
אני לא נוהגת בחיים שלי וגם אני לא מוכנה לעלות על ההגה לא בצבא ולא באזרחות. לא מעניין אותי כמה זמן לקח לי לעשות את הרישיון. הנהיגה פוגעת בי, היחס של הקצינים "הנהורים" פוגע ב., כל אחד חושב שהוא מינימום אלוהים ודיי, אני לא מסוגלת יותר , הגיע הזמן שאני אחשוב טיפה על עצמי,ממש טיפה.
לא אכפת לי לסרב פקודה ואני מוכנה לעשות זאת על מנת להשיג את המטרה שאני לא אנהג.....
אני מקווה לטוב.....
לצאת לקורס מכי"ם כבר אין לי תקווה.... אני רק רוצה להיות לוחמת....להיות עם החברים שלי...להעביר את הזמן שנשאר לי בכבוד....כח"פשית כי לא אכפת לי להיות חיילת פשוטה זה הכבוד הכי גדול שיש !!!
ראיתי את נוב' 04 ואת מרץ 05 וכמותם אני רוצה להיות.....
השאיפה היחידה שנשארה לי היא לחזור לכושר... להתמיד...להגיע לאימון גדודי במצב הכי טוב שיש ולהנות....
כי אחרת מה עוד נשאר לנו בחיים......
לקבן ייקח עוד הרבה זמן עד שיגיע אבל אני מקווה לטוב.....
פורים שמח.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
