סערה בכוס של מיים-אלו הם חיי

מי היה מאמין אחרי מלחמות נגד כל העולם השגתי את מה שרציתי ....אין נהיגה יותר בשבילי....

לא הסברתי את עצמי מספיק בפוסט הקודם...

עקב טאומה שהייתה לי אני לא יכולה לעלות על ההגה ...כמעט התהפכתי  עם ההאמר ואני לא מוכנה לקחת אחריות על החיים של חברים שלי שיושבים מאחורה . 

הייתי מוכנה לכל..לסרב פקודה..לעלות למשפטים...להכנס לכלא...הכל.....אבל תודה לאל לא הייתי צריכה את זה. אחרי שראו שאני באמת סובלת ואני לא מבלפת כמו הרבה כאלה שעוקצים פטורים  נתנו לי קבן....דברתי איתו על כל כך הרבה דברים שהשפיעו עליי ושעדיין משפיעים עליי גם היום....לא התייחסו אליי  בקשר לנהיגה כי  הם התייחסו למצב הנתון : "אין לנו נהגים...את נהגת...אין מה לעשות תבלעי את כל הרגשות שלך ותתמודדי " אבל אני לא יכולתי ...התרעתי על כך שהמצב שלי מדרדר אבל לאף אחד לא היה אכפת ,  התייחסו אליי כאל "נהגת" תייגו אותי כאילו שמתייגים סוג של בשר....פשוט מגעילים.....

אבל עכשיו אחרי שיש לי את הפטור הכתוב...המוצהר....הרשמי אני יותר רגועה..כי עכשיו גם אם יתהפך העולם אני לא עולה על ההגה...גם אם ישלמו לי....

לפני יומיים כשעוד הייתי בבסיס  הקצינה הכי מטומטמת רצתה שאני אזיז לה את ההאמר ממקום אחד לשני ..כמובן שסירבתי כי אם הייתי מסכימה זה היה נותן להם לגיטימציה שאם אני יכולה לנהוג שני מטר מה מונע ממני לנהוג 8 שעות בסיור........אז אמרתי לה .."לא..יש לי פטור...אני אפילו מטר לא זזה"....והשתקתי ת'זונה. אוף כמה אני שונאת אותה....במילה אחת                      פ-ו-ס-ט-מ-ה!!!!!!!!!!!! .......

לא רק על הצבא דברתי  עם הקבן....הוא שאל על טראומות אחרות שהיו לי בחיים ואחת מהן היה המקרה של אמיליה כהן ז"ל שנפלה מחלון כיתתה.... אני הייתי שם וראיתי הכל....אני כותבת את זה עכשיו וכאילו אני רואה את הכל בשידור חוזר.....חד ..קודר...ונורא!!

אני נזכרת בגופה הקטן המוטל על הבטון....לא יודע אם יחיה עוד....דם בכל מקום....

בין לבין אני גם מסתכלת על הכתבות של האירוע..על המחדלים שאז לא הבנתי כי סך הכל  הייתי ילדה בת 11 ...גדולה ממנה בשנתיים....לא כל כך מכירה אותה...ועם המוות שלה אני צריכה להתמודד כי זה קשה מאוד.....זה משהו שהדחקתי הרבה זמן והגיע הזמן שאני אתמודד עם זה....כי אני מרגישה שזה משפיע עליי גם היום ..אני יותר זהירה ...אני סגורה...אני לא פתוחה לדברים חדשים....מפחד שמא אני אפגע אם אנסה משהו שאני לא מכירה.

עוד דבר שאני מנסה לפתור זה את העובדה שאמא שלי שיקרה לגבי מוצאו של אבא שלי....היא סיפרה לי שמי שחשבתי שהוא אבא שלי  כל ה-17  שנים הוא לא באמת אבי הביולוגי אלא זה מישהו אחר....למרות הכל אני לא כועסת עליה ...היא גידלה אותי בטוב וברע והיא אמא שלי....אין לי אבא..לא היה לי אבא ואין לי משמעות למילה הזו.....אף פעם לא היה לי מודל גברי  בבית....כן..כעסתי על שגדלתי במשפחה כביכול לא שלמה ולכל מי שאני מכירה  יש שני הורים. היום אני רק מבינה  את זה אחרי שנים....

עשה לי טוב לדבר עם הקבן..מעין התפרקות כזו אחרי שנים של שמירה של דברים בבטן.

למרות שזה עוזר לי ....בתכלס ....הייתה לי הרגשה בפעם האחרונה שהייתי אצלו שכאילו אין לי יותר על מה לדבר...היו כמה שתיקות....לא יודעת....

מעניין למרות שאני סגורה אני עדיין מסוגלת לחשוף את עצמי במקום שכזה באינטרנט.....

איי יהיה טוב..... :)