סערה בכוס של מיים-אלו הם חיי

אני במצב רוח חדש ...הרבה זמן לא כתבתי כאן ובאמת במובן מסוים ניסיתי לברר עם עצמי מה עובר עליי ולאן אני הולכת הלאה. אז ככה: באמת כפי שחשדתי אנשים החלו להתרחק ממני ,אני נעשיתי דכאונית ,אחת שניראית כל הזמן שהיא רוצה להתאבד (דבר שהוא בהחלט לא נכון!). ובעצם לא נתתי לעצמי להינות מהדברים הקטנים, כמו השירות הצבאי, כמו המשפחה וגם להינות מעצמי. להינות מלהיות לבד, מלקרא ספר שמעניין אותי ובעצם להבין לאן אני רוצה להגיע בחיים האלה.

עברתי הרבה דברים ב-16 יום האלו שלא הייתי בבית. והבנתי את זה תודות למישהי אחת, חברה קרובה, שדיי התרחקה , שגרמה לי להבין אילו שטויות אני עושה .הביקורת שלה עליי היתה כה כואבת-אבל כה נכונה, כה שקופה - כאילו הציבו לי מראה מול הפרצוף ואמרו לי תסתכלי. אבל יחד עם זאת  היא הייתה כה משחררת וכה טובה. בכיתי המון באותו יום ,אבל השתחררתי . אחרי השיחה הזו וואלה אני פונה לכיוון אחר ..של שינוי ,של אופטימיות, של הנאה, שמחה, רצון, רעל, עזרה הדדית,להגיד הכל מצוין והכל יהיה מצוין. גם אם הכל נראה  לא כל כך ורוד. אבל ללא ייאוש עם הראש מורם תמיד למעלה - בגאווה! - כי לא סתם בחרתי להיות איפה שאני, לא סתם חתמתי 3 שנים .

לילה טוב