מנזר קטן

לפני חודשיים שלושה נתקלתי בבלוג של הדיוניסיה , במושג "השעיית האי אמון" , מושג  שלא הכרתי. ובכן "השעיית   האי-אמון (suspension of disbelief), ע"פ וויקיפדיה, היא הנכונות של הצופה או הקורא להניח בצד את חוש הביקורת שלו ולהצטרף להרפתקאה. כלומר, אתה יודע שזה "רק סרט" או "רק הצגה" או "רק ספר" או "רק משחק תפקידים", אבל למשך פרק הזמן שהוא מתרחש, אתה מוכן ומצליח להאמין, באיזשהי רמה שזה "על-אמת" .

השעיית האי אמון  הינה פעולה הנעשית בלי הרף,  גם במציאויות שאנחנו יוצרים לחיינו, משחקים בתפקידים רבים, שוקעים במשחקים, ההופכים להיות משחקים רציניים , לפעמים מסוכנים, משחקים הורים , בוסים, מסכנים.

אפשר שהתדהמה היא התזכורת שלנו שאנחנו ב"סרט",  התדהמה היא הדבר שאנחנו משעים ..התדהמה מאפשרת את אי האמון בסיפור של היומיום שלנו, התדהמה מעוררת את אי האמון  שזה כל הסיפור... התדהמה וההומור. (אולי התדהמה וההומור הם מאותה השכונה?).