מנזר קטן

הן התדהמה והן הנקרא לזה עכשיו שפה זרה אינם כלים להתעלם מבעיות. הם לא מיועדים להעלים את הבעיות מאחורי ברושים ועננים. המטרה היא להפוך את הבעיה לעירומה מהסיפורים  שאנחנו מייצרים. כאשר אנחנו באים להתמודד מול קשיים אנחנו מביאים את כל הגיבנות שלנו אל הבעיה את כל העלבות העבר, את כל העליבות הנפגעת שלנו...וכל אלה הופכים את הבעיה עמה אנו מתמודדים למורכבת ומסובכת יותר. איכשהו התדהמה , העצים העננים והזרות מאפשרים להתמודד עם בעיות , עם כיעור ללא כל המיותרים שלנו, ללא הסרק ועם פחות כאבי פחדנות. ניסיון להיות קצת פחות עלוב לא להביא את העליבות שלי אל הבעיות והקשיים.

שיר בקו ישר

מאת אלוורו דה קמפוס
 
מעולם לא הכרתי מישהו שחטף מכות.
כל מכרי היו תמיד אלופים בכל דבר.
ואני, שפעמים רבות כל כך הייתי שפל, פעמים רבות כל-כך דוחה, פעמים רבות כל-כך נתעב,
פעמים רבות כל-כך פרזיט ללא כל אפשרות להצדיק זאת,
מלוכלך באורח שאין לסלוח עליו,
אני, שפעמים רבות כל-כך לא היתה לי הסבלנות להתקלח,
אני, שפעמים רבות כל-כך הייתי מגוחך, אבסורדי,
שהסתרתי בפומבי את רגלי בשטיחי הנימוסים,
שהייתי גרוטסקי, עלוב, שפוף ויהיר,
שספגתי עלבונות ושתקתי,
וכאשר לא שתקתי, הייתי מגוחך עוד יותר;
אני, שהייתי קומי עם חדרניות של בתי-מלון,
אני, שחשתי בקריצת העין של שליחים של משרדים,
אני, שעשיתי בושות בענייני כספים, שביקשתי הלוואות ולא החזרתי אותן,
אני, שכאשר נקרתה בפני שעת האגרוף, התכופפתי
מתחת לטווח פגיעתו;
אני שסבלתי את מועקת הדברים הקטנים והמגוחכים -
אני מגלה שאין לי בכל אלו אח ורע בעולם כולו.
 
כל האנשים שאני מכיר ואשר מדברים איתי
מעולם לא עשו מעשה מגוחך, מעולם לא ספגו עלבונות,
מעולם לא היו אלא נסיכים בחיים – כולם היו נסיכים...
 
אילו רק יכולתי לשמוע מפיו של מישהו את הקול האנושי
שיתוודה לא על חטא אלא על ביזיון,
קול שיספר לא על מעשה אלימות, אלא על מוגות-הלב!
לא, כולם תואמים לאידיאל, אם אני שומע אותם והם מדברים אלי.
האם יש בעולם הזה מי שיודה בפני שפעם אחת לפחות הוא היה נתעב?
הו נסיכים, אחיי,
איך שנמאסו עלי בני-האלים!
איפה בעולם יש אנשים?
 
אם-כך, רק אני נתעב וטועה בעולם הזה?
הם יכלו לא לזכות באהבת נשים,
הם יכלו להיות נבגדים - אבל להיות מגוחכים? אף-פעם!
ואני, שהייתי מגוחך בלי שבגדו בי,
כיצד אוכל לדבר עם הגדולים ממני בלי לגמגם?
אני, שהייתי נתעב, נתעב במלוא משמעות המלה,
נתעב במובן העלוב והבזוי של התועבה.
 
מפורטוגלית: יורם מלצר