מנזר קטן

בסוף הפוסט שלשום השארתי  את הקאקי של הכלב שלי ואני מנסה עכשיו לאסוף אותו.

הייתי עסוק אז בלהסתכל על ציפורים ולסנן אותן .

 ועכשיו לשתי אסוציאציות והחיבור לחרא של הכלב.

אחד השיר של חזי לסקלי שכבר הבאתי:

 המילים עברו דרך העולם

כמו להקת ציפורים

כעת אין דבר בעולם

אפילו העולם לא בעולם 

בקטעים של ה'לאבד את המזוודה'  יש קטע דומה - מס' 19:

אני אומר לעצמי

אין עולם בעולם, אין עולם בעולם,

הרבה פעמים,

שמח מזה מאוד, שמח, שמח

עכשיו נחבר את זה לחרא של הכלב.  בתוך העולם כפשוטו הכנסנו את העולם שלנו...זה עולם כפיל...הוא כל כך דומה שזה נראה כמעט אותו דבר... אבל אם אתה פרנואיד אתה מתחיל להסתכל ולחפש איפה יש פשלות קטנות, איפה הכפיל מפשל...ודרך הגילוי של הפאשלות הקטנות אולי באחת נקרע את המסכה.  נראה שאולי הוא מפשל בכל אפילו בחרא של הכלב שלי...כי החרא אומנם מסריח  ואם הוא מסריח אני אסיט את ראשי כמו שארחיק את ידי מלהבה  אבל למה מגעיל...המילה מגעיל היא בשפה של העולם שבתוך העולם....היא אנושית היא שכלית ואינה מוסיפה דבר לסירחון .  המגעילות היא העולם שבתוך העולם....אם רק נוכל להסתפק בסרחון.