מנזר קטן

קימה ראשונה - אני הולך אליו

ויאמר דוד אל נתן, חטאתי ליהוה 

ויאמר נתן אל דוד, גם יהוה העביר חטאתך לא תמות. 

אפס, כי ניאץ ניאצת את אויבי יהוה, בדבר, הזה גם,

הבן היילוד לך מות ימות. 

וילך נתן, אל-ביתו;

וייגוף יהוה, את הילד אשר ילדה אשת אורייה לדוד

וייאנש. 

ויבקש דוד את האלוהים, בעד הנער;

ויצם דוד צום,

ובא ולן ושכב ארצה. 

ויקומו זקני ביתו, עליו, להקימו, מן הארץ;

ולא אבה, ולא ברא איתם לחם. 

ויהי ביום השביעי, וימת הילד;

וייראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד,

כי אמרו הנה בהיות הילד חי דיברנו אליו ולא שמע בקולנו,

ואיך נאמר אליו מת הילד,

ועשה רעה. 

וירא דויד, כי עבדיו מתלחשים,

ויבן דויד, כי מת הילד;

ויאמר דויד אל עבדיו המת הילד,

ויאמרו מת. 

ויקם דוד מהארץ

וירחץ ויסך,

ויחלף שמלותיו,

ויבוא בית יהוה, וישתחו;

ויבוא, אל ביתו, וישאל, וישימו לו לחם ויאכל. 

ויאמרו עבדיו אליו,

מה הדבר הזה אשר עשית;

בעבור הילד חי, צמת ותבך,

וכאשר מת הילד, קמת ותאכל לחם. 

ויאמר בעוד הילד חי, צמתי ואבכה: 

כי אמרתי מי יודע, וחנני יהוה וחי הילד. 

ועתה מת, למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד 

אני הולך אליו, והוא לא ישוב אליי. 

וינחם דוד, את בת שבע אשתו,

ויבוא אליה,

וישכב עימה;

ותלד בן,

ותקרא את-שמו שלמה,

ויהוה, אהבו. 

וישלח, ביד נתן הנביא,

ויקרא את שמו, ידידיה בעבור, יהוה. 

שמואל ב פרק יב  פסוק יג עד כה.

שלושים לג.ק.