שניים שלושה שאומרים את מה שרציתי להגיד ואומרים את זה טוב יותר. פשוט הוציאו לי ת'מילים.
1. גלעד כהנא מהגי'ראפות: " ... אני בנאדם כזה שכל שיחה נורא חשובה לו. גם אם היא לא חשובה היא חשובה לי... אז אני חייב להגיד דברים שמשמעותיים לי בכל שיחה מחדש, ואני מתחיל לחזור עליהם, וזה מעייף אותי נורא. את מכירה את המצב הזה שאתה מדבר עם אנשים וקולט שמרוב שאתה חוזר על אותם דברים, אתה כבר כמו פוליטיקאי של עצמך, אפילו שאתה אומר דברים אמיתיים?.. "
2. הלדרלין ...
"אין טעם למחות, להתחנן, לקצף עליכם,
או לחיות ארך-רוח בחבלי קסם נפחד
ולהקשיב בחיוך מפיכם לשיר השפוי".
אני אוהב את השורות ( ...למעט הנימה המעט מרוחקת / מתנשאת שבמילים "עליכם" או "מפיכם" )... השורות מהמאמר הזה של לילך לחמן ושם מובא גם זה שאני עוקר מתוך הקשרו וממרקר
אותו : " עצם ייצוגו של השיגעון מחצין אותו ובכך גם מאפשר את הכחשתו. מנקודת ראות זו, לדבר על השיגעון משמעו להדחיק אותו. ".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
