מנזר קטן

מה השאלה?

איפה נמצא הלבלב המיסטי שלך.

מה?

אנחנו שקועים עד הצוואר כל הזמן בתוך חוויה מיסטית ורק בגלל שלא יכולים להיטפש אנחנו אומרים זה טבעי זה טבעי...הזה טבעי הזה הוא כמו מילים של הרגעה...שום דבר אינו טבעי. אין טבעי במובן של רגיל מוסבר נשלט, מחובר טוב לידע אחר, מתורבת.

למה?

כי הדעת אינה מספקת לחוויית המציאות. המציאות עזה מן הדעת.

מה הבעיה עם הטבעי?

כל הידע הוא הניסיון להפוך את העל טבעי לטבעי. איך? ע"י שמציצים לעל טבעי ורואים לה כביכול את החוקיות עאלק. כאילו יש איזו מסה קריטית של ידע שתבטל את הפליאה.

למה אתה לא מדבר ברור?

הגדרות מושגיות מדוייקות לא אפשריות כי מדובר על מה שהוא לפעמים מעט חומק ממילים. לפעמים אין ברירה אלא לפייט.

מוזר לך?

שאנחנו אולי מכשירים לקליטת פלא. שהביוגרפיה האמיתית שלנו היא מערכת היחסים שלנו עם התדהמה. שבעצם אני נבחן במידת הדמיון שאני מסוגל לייצר ולהכיל . עיניים.

מה הקושי בראיה?

הקושי שהכל גלוי ואנחנו לא מצליחים לראות. מלוא כל הארץ כבודו ולנו אין עיניים רואות. וזה חשוב במידה קשה. אם היינו רואים -  הבדלים ומחלוקות ומריבות היו מתבטלות  מתוך שהיו מגלות שהן בקרבה אחת ובשותפות אחת לנשגבות. את המשא הכבד של הסבל , של הצער של העוגמות אי אפשר להניח אותן, אי אפשר לפרק, אפשר רק לגלות שהוא עיוות בראיה.

מה הבעיה שלך עם ביוגרפיות?

הסיפור הביוגרפי הוא בדרך כלל מאוד משעמם גם אם היו בו עלילות מצמררות ומרתקות... זה סיפור הנפרדות שלך מול העולם.  אבל כאשר פלא העולם מקיף כל, נוגע בכל,  פולש אל תוכך, הופך את יחודיותך לחסרת ערך, מיותרת, לא מעניינת..אתה כעת  נבלע במשהו הרבה יותר גדול...אתה רואה את עצמך חלק מהנשגבות ומה ערך לסיפור שלך לעומת הנשגב. אתה חלק , אינך נפרד.

???

רוב הקושי סביב נובע מפיצולים, מפירודים מחלוקות מהתעמתות. כל מה שמפוצל יהיה מיותר לעשות לו חיבורים...בסוף הם  מאולצים...מה שצריך הוא למצוא דרך להשתחרר ממה שגורם לפיצול...כשמתבטל הפיצול נוצרת אוטומטית אחדות...כי האחדות היא בטבע הדברים. המאמץ הוא בלהיות אדם לא מפצל.

טוב נדהמת . מה הלאה?

ראשית התדהמה מבקשת להתחדש שוב ושוב...ההתמוגגות מההנאה.  התדהמה היא  רק ההקדמה לעיקר.

והוא?

כשאתה חש בתדהמה אתה חווה חוויה של היותך חלק מעולם נשגב. כל שאתה מניח עליו עיניים ואתה מצליח לראות את חיבורו לנשגבות או את היותו חלק מהנשגב הלא מובן הזה אתה מקדש אותו אתה בעצם הראיה יוצר קדושה. ומכאן ואילך מוטלות עליך כמה משימות ל קדש את  מה שנחות עליו עיניך ושנית לחבר עוד ועוד אל  הקדושה. הקדושה הוא כנראה התדר של העל טבעי, והעל טבעי זה הרגיל שלנו.