נפלתי אל פאול ארדוש תוך כדי גלישה, אין לי עוד התעניינות במתמטיקה, והמפגש עמו אנקדוטי. ארדוש מתמטיקאי יהודי הונגרי,ניתן לקרוא אודותיו בויקיפדיה . למרות התחום שבו היה דמות משמעותית שניים שלושה פרטים על אורח חייו מרגשים לי.
רכוש לא היה משמעותי מבחינתו, כל רכושו נכנס לתוך מזוודה. לעיתים הספיקה אפילו שקית פלסטיק. היו לו כל כך מעט דברים שנותר מקום במזוודה למכשיר רדיו גדול. ארדוש העביר את חייו בנסיעות בין מתמטיקאים בעולם אצלם שהה לפרקי זמן קצרים, מופיע בדלת ביתם עם האמירה "ראשי פתוח" ומזוודה ומתנחל לחודש או פרק זמן אחר ועובד עמם על מאמר או יותר, או נושא, מסיים וממשיך הלאה למקום אחר. הצליין המתמטי. באופן זה , במשותף עם מתמטיקאים רבים כתב כ - 1500 מאמרים.
בשנת 1983 זכה בפרס וולף. מתוך הסכום של 50.000$ ארדוש לקח לעצמו סכום של 720$ והותיר את השאר למלגות.
את רוב חייו בילה בנדודים בין מרכזי ידע ומפגשים בבתיהם של מתמטיקאים ברחבי העולם. כשסיים לעיתים היה שואל את המארח הנוכחי לגבי היעד הבא, כלומר אצל מי כדאי לו להתארח.
*
הצליין נושא במזוודתו הריקה כמעט, את חבל הטבור.
כשמדבר בדימוי על לאבד את המזוודה אפשר גם ללכת עם מזוודה ריקה.
"עד כדי כך הרחיק לכת"
a tribute to Paul Erdos
בבלוג זה
בכל הבלוגים
