בהסתכלות אחורה על כל מה שרציתי בחיי,

לפני כל כך הרבה זמן, כל התקוות והחלומות,
הגעתי למסקנה שהדבר החשוב ביותר הוא
לא להיות מריר על אכזבות החיים,
ללמוד להשאיר את העבר מאחור.
אני יודע שלא כל יום יהיה חמים ונעים,
אבל כשאתה מוצא את עצמך בחשכה של יאוש,
תזכור שרק כשהשמיים חשוכים אתה רואה את הכוכבים,
והם יובילו אותך הביתה.
אז אל תפחד לעשות טעויות,
להיכשל וליפול כי רוב הדברים הכי מספקים
הם הדברים שמפחידים אותך ביותר.
אולי לא תשיג את כל מה שתרצה,
אולי תקבל יותר ממה שיכולת לדמיין.
מי יודע לאן החיים יקחו אותך.
הדרך ארוכה ובסופו של דבר,
המסע הוא היעד.
"הגיע הזמן להתפלל כי אין רגע אחר,
הזמן להתפלל שנייה לפני שאחד מאיתנו יפול וישבר.
תתפללו בשביל עוד אבא ואמא
תתפללו בשביל הכח שלוחם ופורץ קדימה,
תתפללו כי אנחנו כאן והם שם במקום רחוק,
ואין להם רגע שקט והם מתים כבר לצעוק!
אבל חייבים לשתוק כשאתה במארב חייבים למחוק
כל זיכרון שיסיח דעתך מהאוייב
אז אתה מתחיל לבכות ולפרוק אי שם עמוק
תתפלו לשלום בנינו שיהפוך אותנו לגוש אחיד
וישמיד ולא ישאיר שריד מכל טיפש שקורא לעצמו שאהיד!
תתפללו בשביל עוד בן או בת
שחורטים במוחם זיכרון ילדות מעוות
ולא יודעים או מבינים למה אחיהם לא ושב איתם כאן במקלט
לך תסביר להם עכשיו שהוא מת, מושבת
ואתה בוכה איתם כי דמעות הן דבר בלתי נשלט
תתפללו בשביל הארץ שתשאר לנצח כי לא נצא מובסים בקרב
ותאמינו שכל טיפת זיעה שעל המצח לא נוטפות לשווא
תתפללו בשביל אותם חיילים שנחטפו ולא רואים לילה או יום
שנותרו רק עם החלום על טיפה של אהבה וחום
שוב חושבת עליכם והשערות בגופי מזדקרות ועומדות בדום ,
תתפללו עלינו כי תפילה זה כל מה שנשאר
רק תתפללו ....