הרהורים של תשובה....

ב''ה

לכל קוראי הנאמנים השלום והברכה...(איזו פתיחה אופטימית משהו...)

לא עידכנתי כבר הרבה זמן .. למה? גם אני לא בדיוק יודעת, כל פעם התחלתי לכתוב כמה שורות ומחקתי התחלתי לספר קצה של סיפור והפסקתי, למה? ככה.. אני מניחה שזאת התשובה היותר משמעותית שאוכל לתת על זה .

היה לי יום הולדת 17 היה משמעותי בשבילי הייתה שלי שנה מדהימה! ממש מדהימה באמת שנה מיוחדת שאני לא חושבת שאני אשכח אותה. עד עכשיו בכל ה17 שנה שאני קיימת אני חושבת שזאת השנה הכי משמעותית שהייתה לי , שנה שבאמת הרגשתי שאני מתבגרת סוף סוף מגלה עולם! באמת יוצאת חוצה ושואפת עמוק לריאות אויר אמיתי של חופש בחירה! וחופש בעיקר!

זאת הייתה באמת השנה הראשונה שזכיתי לצאת מהבית קצת ולהבין שגם בחוץ טוב ואפילו טוב מאוד!  זכיתי לקבל החלטות חשובות בנוגע לעתיד שלי, החלטות שעד השנה הזאת הייתי בטוחה שאני אצטרך לקבל בעוד המון המון זמן. וקיבלתי אותם "כמו גדולה" הגעתי למסקנה שכנראה שירות לאומי זה לא התחום שלי (אגב הייתי פעם ראשונה בחיים בחברון עיר האבות היה באמת מדהים). לא שאני נגד אני פשוט חושבת שזה לא בשבילי החלטתי שבעזרת ה' יתברך אני מעדיפה להמשיך ללמוד להתבסס קצת לפני חתונה כן כן ב-17 כבר חושבים על זה אין מה לעשות . לא שאני מתכוננת להתחתן בגיל 18 (חוץ מזה אי אפשר לדעת מה ה' מתכנן לנו) אבל עדיין אני מעדיפה לחשוב על העתיד שלי זה מרגיע אותי.

מה שהדהים אותי במיוחד בשנה הזאת זה שאתה באמת לא יודע מה צופן לך ה"מחר", הוא כל כך מורכב ומיוחד שאין לנו מוסג מה ה' תכנן לנו למחר שיבוא. אילו תוכניות חדשות, גילויים, אהבות, פרדות אכזבות, שמחות ועוד ועוד תוכניות שונות ומשונות שנגלה רק מחר.

זה מה שיחד את השנה הזאת שאולי היא הייתה ספונטנית לא באמת הייתי מוכנה לכל מה שהגיע אבל נהניתי מכל רגע באמת שנהניתי. אני זוכה לסיים השנה את הלימודים שנה לפני הזמן אומנם אבל עדיין בשמחה רבה עכשיו זאת התקופה הקשה ביותר זה הרגעים האחרונים כבר מריחים את הבחוץ אבל עדיין אי אפשר לגעת בהם. זה כמו לקרוא ספר להיות כבר בתוך העלילה לקראת ה-20 עמודים האחרונים של הספר אני מחליטה לעזוב אותו כי כל האדרנלין בגוף זורם מה יהיה ? מה יקרה? מצג אחד אני משתוקקת ללגום בקנאות את הדפים האחרונים אך מצד שני אני נעמדת בהשתאות מסויימת ולא מסוגלת לגעת בו כי אני לא רוצה שיגמר. (זאת דילמה שיש לי בכל ספר שאני קוראת ).

כיף לעשות מעים סיכום שנה שכזה אבל תמיד בכל סיכום כזה תמיד צריך לזכור גם במה נכשלנו. במה לא היינו טובים השנה? מה צריך לשפר כדי ששנה הבאה תהיה הרבה יותר טובה מהשנה האחרונה?

הדבר שאני  צריכה לשים לי לנגד עיני בשנה הזאת זה העניין הרוחני עם כל הטוב שהיה השנה גם היו דברים שאני מעדיפה לחזק אחד מהם זה העניין הרוחני באמת נכשלתי בו השנה לה? לא יודעת אני מנסה באמת משתדלת ומפריע לי שאני לא מצליחה. אולי אני באמת לא משתדלת מספיק יש לי דברים אחרים בראש, אני מצליחה לדבר עם ריבונו של עולם לאו דווקא דרך התפילה ואני מרגישה שהתפילה שלי אמיתית יותר מזו של הספר. המילים שלי הכוונות שלי מתבטאות יותר טוב מבעד למילים. ואני בקשר טוב עם ריבונו שלש עולם אני מדברת איתו המון לפני השינה מבקשת מתפללת על כל אהוביי את כל הלב אני שופכת בפניו אל להתפלל כמו כולם אני לא מצליחה! וזה כל כך מפריע לי אני לא מבינה למה?! אני כבר בת 17 לא ילדה קטנה שצריכה שיגידו לה תתפללי כבר, אבל אני לא מצליחה . התחלתי לקצר את התפילה שלי קצת היא מאוד ארוכה יש קטעים שהרבה לא אומרים ואני משום מה תמיד מנסה משום מה להקשות על עצמי אז אני מוסיפה .. אמרתי לעצמי אולי אם אני אנסה להתמקד בקטעים מסוימים קודם אני יותר אתקרב מאדר להסתער על 100 עמודים כל בוקר. לאט אבל בטוח .. אני מקווה שאצליח!

שיהיה לכולנו בהצלחה!

בכל אשר נלך ונבחר שכל משאלותינו יתגשמו לטובה, גם אם רק על ידי המילים שלנו, האישיות!

שיהיה שבוע טוב ומבורך ! שבוע של הצלחה והתרוממות!

בהצלחה !

בת-אל