לפני שבוע ויומים בלילה שבין שבת לראשון עליתי לטיסה לפולין יחד עם המשלחת מהשכבה שלי. שעליתי למטוס לא ידעתי איך אני אחזור משם ואיך כול המסע הזה ישפיע לי על החיים, נורא פחדתי מהכול, וכול הסיטואציה נורא הלחיצה.

מיום ליום רק נפתחו ונפתחו עוד ועוד "דלתות" , ופתאום הכול נראה כולכך שונה, ומוזר. באמת שיצאתי משם בהרגשה מוזרה, אני לא יודעת באמת איך הכול השפיע עלי ואיך קיבלתי את הדברים.

המעברים היו נורא חדים, לרגע אתה עם החברים באוטובוס מוזיקה וצחוקים, ורגע אחרי זה אתה מבקר במקומות קשים ורוא דברים מזעזעים.

אני לא יודעת איך בדיוק הושפעתי מכול המסע. אבל אני יודעת שזה עשה משו, משו טוב , ואם זה לא בא עכשיו זה יבוא אחרכך. <:

נתקענו שעות בCHEAK IN ובקושי נשאר לי זמן לדיוטי.אז קניתי רק שוקולד. לטיסה הגעתי די באיחור וחטפתי צעקות .

אז הטיסה לשם לא הייתה כ"כ נורא, ישבתי ליד קרן , והמטוס היה נורא נחמד, וגדול וזה... האוכל היה גרוע ברמות אז לא אכלתי כלום><

(מזל שאכלתי לפני צ'יפס) P:

פעם ראשונה שלי שראיתי שלגג!!! אעע התלהבתי כולכך! זה ממש כייף חח.. והלכו שם כולכך הרבה מלחמות שלג.

אז כול השבוע הזה הסתובבנו עם קב"ט, 2 פולנים ו2 ישראלים. עכשיו אני לא יודעת איך אני אסתובב ברחובות ישראל בלעדיהם חח.

הנסיעות היו כולכך ארוכות ומייגעות, זה היה הדבר הכי מעצבן שיש בעולם.

אז ביקרנו בבתי קברות, בתי כנסת, גטו, מחנות עבודה,קברי אחים, הסתובבנו בערים העתיקות ועוד מלא מקומות .

ביקרנו אפילו במכרה מלח בפולין, שירדנו איזה 500 מדרגות, אולי יותר - ואז היתה מעלית מגניבה שהעלתה אותנו נורא נורא מהר.

הינו בפלשוב,אושוויץ,בירקינהו,מיידנק,וטרבלינקה.

פשוט מזעזע מה שהלך שם.

לראות נעלים,משקפים,סירים,בגדים של ילדים קטנים!,מזוודות. ולא אחד או שנים.. פשוט ערמותת ענקיותת של אין סוף .

צימרר לי את כול הגוף.

והייתה לנו את המדריכה הכי טובה בעולם, והסיפורים שלה וואוו היא אלופה! . (עושה את זה כבר 21 שנה) .

אפילו נפגשנו עם חסידת אומורת עולם.ואוו איזה סיפור יש לה . היא דיברה בפולנית.. והבנתי חלקית מהדברים(טוב נו זה די דומה לרוסית) אב ל בכול מקרה תירגמו אותה ..

שלא לדבר על זה שנסענו בשיאו של החורף באירופה, והיה קפוא מוות. מה שגורם לך לתחושה הרבה יותר קשה להיות ולחוות את כול החוויות של המסע הזה .

לא פעם שחזרתי ואמרתי לעצמי, איך אני עם המו ןשכבות ובגדים שמתאימים למזג אוויר כזה, איך קר לי , מה היה איתם, איך הם שרדו את הכול? באמת שאין, אני פשוט לא יודעת .

אני נורא שמחה שעברתי את המסע הזה. לא מצטערת בכלל.

אוי והטיסה חזרה היתה הכי נוראית שיש. היה לנו את המטוס הכי קטןןן בעולםםם - כמו זה שנוסעים לאילת ><

כול הטיסה היה לי בחילה כאילו עוד שניה אני מקיאה ומתה.

משום מה טסנו חזרה רק שעתיים שעברו ממש מהר.

חיכתי למזוודה שלי וחיכיתי וחיכיתי והיא לא הגיעה :\ .. בסוף המורה אמרה שהמזוודה שלי נפתחה .. אז קיבלתי אותה עם שקית עליה XD

ואני כזה WTF ? .. טוב לא נורא, כלום לא נעלם.. חוץ משמפו חחח

קרון אמיתי שבו הובלו היהודים אל מותם.

מצבות בפלשוב

ברובע היהודי..מזה מרק אריאל לעזאזל ?!



איש בתוך בובה עם ראש גדול חח

אני וקרן במלון עם הפיג'מות P:

ועכשיו עם שרלין.. התנחלות על המיטה שלי

תראו תראו מי חזרר

באושוויץ

משקפים

*צמרמורת* - זה שייך לילדים קטנים!

נעלים



מפה יצא הגז

וכאן שרפו את הגופות

מיטות

בירקינהו







עם ישראל חי!











המפתח למלון הכי מסריח שהייתי בו.(מזל שהינו בו רק ללילה 1) באיזה חור נידחח באמצע שום מקום

במיידנק

משרפות.. אם מסתכלים לבפנים עוד אפשר לראות עצמות

הר עפר

זה רק אני או שהאיש אצלנו יותר נמוך ?

עם קרן בערב שישי והמשלוח מנות

טוב כמובן שיש עוד מלא תמונות אבל ממש אינליכוח לפרסם אותם עכשיו.

אז לפולין אני לא רוצה לחזור יותר. ממש ממש לא. פשוט מגעיל אותי האדישות של הפולנים האלה שם, להמשיך ולגור במקום כזה . כיאלו בסדר תחיו במדינה שלכםן.. אבל לחיות איפה שהיה פעם גטו כאילו פאקק לא לא הולך לי הדבר הזה.

והכי כאב לי שהפולנים המפגרים האלה מביאים  ילדים, תינוקות , קטנים ממש קטנים למחנות השמדה, לבקר שם במוזאונים, כאילו מה עובר עליכם? אין זה פשוט הרתיחח אותי שם, הם ילדים! הם לא אמורים להיות שם , זה לא טיול, זה פשוט כואב לראות דבר כזה.

וגם כול הפולנים תוקעים ביהודים מבטים כאלו שהולכים להרביץ לנו עוד שניה.

ושביקרנו במחנות עם הדגלים, צחקו עלינו.. זה כואב.. כאילו שלא יודעים מה העם היהודי עבר שם.

פשוט עצוב לדעת שאחרי הכול השנאה עדין נשארת.

כול התמונות.והמילים.פשוט לא יכולות לתאר את ההרגשה שאתה שם וחווה ומרגיש את זה . זה פשוט לא נקלט.

אבל גם אחרי שהיית שם אתה עדין לא מבין מה עבר עליהם.

אז עד כאן לבינתיים .

xXx.Katrina.xXx