אתמול זה היה התאריך שבו לפני שנתיים בדיוק פתחתי את הבלוג הזה.
באמת שניצלתי את הבלוג הזה טוב, היו ימים שהוא שגשג הרבה יותר, היו ימים עצובים, שינויים מקצה לקצה, נקודות שיא.
בשנתיים האלה.. באמת שאם אני מתכלת לאחור... השתנתי המון.
אם לפני שנתיים היו אומרים לי שהאנשים האלה יהיו היום החברים הכי טובים שלי, לא הייתי מאמינה.
אם לפני שנתיים היו אומרים לי שבעוד שנתיים אני אהיה מנכ"לית של פרויקט רובוטיקה, ויהיה פעילה לאללה במגמה הזאת, אין סיכוי שהייתי מאמינה, אני? רובוטיקה? מה הקשר?!?!
אם לפני שנתיים היו אומרים לי כמה מטאל היה חלק משמעותי מהחיים שלי, רוב הסיכויים שלא הייתי מאמינה, למרות שמגיל צעיר שכנה בי הקיצוניות הזאת.
כמו שהומואים ולסביות אומרים שמרגע שהם יצאו מהארון הם התחילו ל-ח-י-ו-ת, מהרגע שירדה ממני הקליפה, מרגע שנפתחתי לעולם שאני אוהבת, מרגע שמטאל נכנס לי לחיים התחלתי ל-ח-י-ו-ת.
דפדפתי כזה בקובץ תמונות שלי.. שטפו אותי נוסטלגיה.
איך שפעם הייתי תולה על עצמי כל דבר אפשרי:
ואיך ביסודי הייתה לנו כיתה בתזונה והיינו חברים כאלה טובים:
את ההופעה הראשונה שלי:
קורס מש"צים:
איך הייתי מכבושית לאללה:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: