מתי אני אתעורר
יגלה שכל זה היה סתם סיוט
אני יראה אותה שוב מחייכת, עם הנמשים היפים האלה שלה
הכובעים המיוחדים..
אבל לא עוד..
כי כמו שכ"כ אופייני לה, כשהיא מחליטה משהו היא הולכת איתו עד הסוף.
כמו שכ"כ אהבת, להיות שונה מקורית וייחודית לעצמך
הנה, את הכי מקורית, והכי האחת והמיוחדת..
אני כ"כ מצטערת על זה שלא הספקתי להכיל אותך כמו שמגיע לך
על רגעים שלא יהיו לנו עוד יחד
רק לפני כמה ימים, הייתי איתנו בטיול
היית כ"כ חיה ושמחה,
למראית עין.
כ"כ היית שם איתנו.
מתוקה, תלינו בך תקוות, ראו בך ציפיות לעתיד טוב יותר.
אבל כשאת מחליטה משהו אי אפשר לעצור אותך.
החלטת לשים קץ לחייך..
ובדרך הכי קשה,
השארת אחרייך הרבה.
עבר על כולם יום קשה.
הבצפר חשוך מתמיד.
יש רק השערות.
אבל השאלה הזאת תמיד תישאר באוויר..
ל מ ה ?
מיתר שרף,
שמה קץ לחייה 5.4.2008 בשעות הצהריים, בתלייה.
מיתר שרף,
הייתה חניכה שלי בפרחי מש"צים.
הרוח שלך הצחוק שלך והחיוך שלך עדיין שמורים נשמעים וזכורים בחדר מש"צים.
ותמיד איתנו בלב...
אוהבת אותך ומתגעגעת.

-יהי זכרה ברוך-