| 10/2008
 קנאה?
   שיר שאני ממש אוהבת [ברוסית אבל עדיין הוא ממש חמוד ואני בטוחה שיש פה בנות שיודעות רוסית חח] חחחחח הכתבה שפרסמו בג'נענע דווקא משעשעת אני לא רואה שום דבר פוגע בה או מאיים.. כי בתכלס כל מה הכותבת כתבה הוא דיי נכון..חוץ מהקטע של העיתוני פורנו..כי אנחנו כבר מעל ומעבר עליהם D: חח סתם יאללה קחו את זה בקלות כולה סיפור בדוגרי... איזה נשמות אתן ככה 120+ תגובות אני פשוט גאה בכן שמחה שאהבתן כי אני ממש אהבתי מאי הזאת כפרעליה 33>
~~~~
קנאה:
פרק 2:
בשעת ארוחת הצהריים,נראה היה שביל כ"כ כועס שהוא מסוגל להרוג את טום על כל מה שהוא אמר קודם.
"הכול בסדר,ביל?" שאל גיאורג ומיד התחרט על זה.
"כן!" ענה ביל בחדות,"הכול פשוט מעולה!" הוא קם מהכיסא שלו ועזב את חדר האוכל של המלון,לא טורח לסיים את הספגטי שלו.
טום נעץ בגיאורג מבט כועס.
"מה?" שאל גיאורג,"לא חשבתי שהוא יתעצבן על זה ששאלתי אותו שאלה..." הוא הצטדק.
"הוא לא התעצבן עליך,הוא התעצבן עליי...אבל למה אתה שואל אותו שאלות אם אתה יודע שאסור בכלל לדבר איתו כשהוא מעוצבן?" המזלג של טום נשמט על השולחן,הוא כבר לא היה כ"כ רעב.
"מה בכלל עובר על אח שלך?" שאל גוסטב.
"אני לא יודע" שיקר טום,הוא ידע טוב מאוד למה ביל כועס כ"כ.
"לך תדבר איתו או משהו...אחרת כל ההופעה תלך היום גרוע" אמר גיאורג וטום קם לאיטו מהכיסא.
"אני אביא לו את האוכל לחדר" הסביר טום כשלקח את צלחת הספגטי המלאה של ביל לידיו.'אולי זה יגרום לו לכעוס פחות' טום קיווה בליבו.
ביל נכנס לחדר המלון שלו ושל טום,חלץ את מגפיו השחורות והעיף אותן לצד החדר בכעס.
"פאקינג שיט!!!!!!!" הוא צעק והלם בחוזקה בקיר של חדר המלון.האגרוף שלו החל לכאוב ודמעה קטנה ירדה במורד לחיו.
ביל ניגש לעדן החלון והדליק לעצמו סיגריה.הוא נשם את האוויר הקר של צרפת לריאותיו והתבונן ברחוב העמוס של העיר פריז.
גשם קל החל לרדת בחוץ ואט אט הרחוב החל להתרוקן מהאנשים,שהעדיפו להסתתר מהגשם.ביל סיים לעשן את הסיגריה שלו והשליך את הבדל מהחלון,סוגר אותו מעט כי נהיה קר ואז התיישב על המיטה בייאוש.
'למה?' הוא שאל את עצמו את השאלה הזאת אלף ואחת פעמים בשנים האחרונות,'למה הוא בכלל נכנס לכל העסק הזה?למה הוא היה חייב להתאהב באח התאום ורודף השמלות שלו?למה הם הגיעו למצב הזה?' ביל ידע שהוא לא ימצא את התשובות לשאלותיו לעולם,גם אם הוא ירד לשורש העניין.והאמת,שביל בכלל לא זכר איך כל זה התחיל.הוא תהה אם זה התחיל באותו היו,שבו הם היו בני 14 וגילו לראשונה בחייהם מה זה טווינסיסט,או שמא זה עוד התחיל כשהם היו צעירים יותר ונהגו לישון באותה המיטה.
ביל נזכר בעבר,בילדות,כשהכול עוד היה מתוך תמימות ואהבה טהורה,כשטום לא רדף אחרי בנות באופן אובססיבי,כשביל לא היה מקנא כשהוא היה רואה את טום עם בחורה,כשביל אפילו לא ידע בכלל שהוא אוהב את טום כמו שאח לא אמור לאהוב.
"תביא לי את זה!!!!" צעק ביל בן החמש ורדף אחרי טום שגנב לו את משאית הצעצוע שלו.
"תתפוס אותי!" טום התגרה בו והוציא לו לשון.
טום התחיל לרוץ,ביל רץ בעקבותיו.כשהם הגיעו למדרגות המובילות לקומה השנייה של ביתם,טום טיפס עליהן במהירות.ביל ניסה להדביק את הקצב של טום ונפל מהמדרגות,קול בכי רם נשמע בכל רחבי הבית וטום וביל היו לבד,אמם בדיוק הלכה למכולת לקנות לחם.
טום עצר ורץ אל ביל,ששכב מכורבל על הרצפה ובכה,כאבה לו הרגל כ"כ ומכנסי השורט הקצרים שלו נקרעו מהנפילה במדרגות.
"סליחה,סליחה,סליחה!!!" קרא אליו טום וניסה להרים אותו מהרצפה,ביל המשיך לבכות.
"איפה כואב לך?" שאל טום בדאגה,ביל הצביע על הברך הימנית שלו.
טום זכר שכשכואב לו משהו,אמא שלהם תמיד מנשקת את האזור והכול עובר.הוא הרגיש כ"כ אשם בנפילה של ביל,שהוא היה חייב לעשות משהו בשביל שלא יכאב לו.הוא התיישב על הרצפה,ביל עדיין שכב מכורבל וטום התכופף אל ברכו ונישק אותה,מלטף אותה קלות לאחר מכן.
ביל הביט בטום בתדהמה.
"זה עבר?" שאל טום,ביל הנהן לחיוב.
טום קם מהרצפה והושיט לביל יד,עוזר לו לקום.
*************************************
"אמא,אני וטום יכולים לצאת לפארק?"
"בסדר,אבל תחזרו כשיתחיל להחשיך!"
"אבל למה?אנחנו כבר גדולים!" טום התערב.
"טום,אתם רק בני 7"
"אז מה?אנחנו כבר בוגרים,אנחנו אפילו מסדרים לבד את החדר שלנו!"
"זה לא נתון לוויכוח,כשיתחיל להחשיך-תחזרו הביתה!" האם לא ויתרה וטום יצא מהבית בכעס,טורק את הדלת אחריו.
"ביל" קראה לו אמא שלו כשהוא עמד לצאת מהבית גם,אחרי אחיו.
ביל הסתובב אל אמו ונתן לה להלביש אותו במעיל חורף מסורבל,כדי שלא יצטנן.
"תשמור עליו,בסדר?ותחזרו הביתה כשיתחיל להחשיך,טוב?" היא נתנה לו להיות האחראי,וביל אהב את זה.למרות שטום היה הגדול מביניהם,אמם סמכה על ביל יותר כי הוא היה פחות מרדני מטום.
ביל הנהן לחיוב ואמו נשקה לו קלות על הלחי.
"אל תסתבכו בצרות" היא הזהירה וביל יצא מהבית אחרי טום,הולך לכיוון הפארק.
כצפוי,ביל מצא את טום יושב על הדשא בגן השעשועים.הוא התיישב לצידו.
"לקחתי בשבילך מעיל" אמר ביל לטום,טום לא ענה.
ביל הניח בעדינות על כתפיו של אחיו את המעיל,מפחד שטום יתקרר.
"אתה כועס עליי?" שאל ביל כשטופ הפנה לו את גבו.
טום הזיז את ראשו לשלילה.
"אז למה אתה לא מדבר איתי?"
"כי אני כועס על אמא,ואני לא רוצה לדבר עם אף אחד!" ענה טום ומשך בכתפיו.
"אמא בסה"כ דואגת לנו" ענה ביל,מנסה לפייס את טום.
"אני יודע,אבל זה מעצבן אותי.היא מתייחסת אלינו כמו לתינוקות,מלבישה אותנו אותו הדבר,מכריחה אותנו לשים מעילים כשקר ולא נותנת לנו להישאר בלילה בחוץ"
"אמא אמרה שכשנהיה בני 8 היא תיתן לנו להתלבש לבד" אמר ביל.
טום בתגובה משך בכתפיו.
ביל קם מהדשא ואז התיישב מול טום,טום הופתע.
"אתה עדיין כועס?" שאל ביל.
טום הנהן לחיוב.
"אם אני אחבק אותך אתה תכעס פחות?" ביל הוסיף שאלה.
טום הנהן באיטיות ונתן לביל לחבק אותו.הוא הרגיש חמימות מוזרה בגופו כשהם התחבקו.
************************************
"או מיי פאקינג גאד!" קרא ביל כשהוא ראה את התמונה במחשב.
"מה,מה קרה?" טום קפץ מהמיטה שלו בסקרנות וניגש למסך.
"תראה את זה!" ביל הצביע על מסך המחשב.
"מה זה?" שאל טום והתבונן במסך המחשב,ואז הוא הבין מה זה-זו הייתה תמונה של זוג תאומים זהים לחלוטין שכובים אחד על השני עירומים.
"איכס" טום עיוות את פניו בגועל,"הם פאקינג אחים!"
ביל ידע טוב מאוד מה זה הומואים,הוא כבר היה בן 14,אבל הוא עוד לא שמע על גילוי עריות בין שני אחים וזה היה כ"כ מוזר בשבילו.
"תראה מה כתוב למעלה" אמר ביל.
"טווינסיסט" טום קרא בקושי את המילה,"סקס בין תאומים" הוא קרא את ההגדרה של המילה הקודמת.
"אומייגאד! טום היה המום והוא וביל החליפו מבטים נבוכים.
"הם באמת....עושים את זה?" שאל טום את ביל.
"אני מניח שכן"
"אבל...הם תאומים,זה...זה לא בסדר"
"אני יודע,אנחנו הרי לא עושים את זה!" ענה ביל והשפיל את מבטו לרצפה.
****************************
"יפריע לך אם אני אישן איתך הלילה?" ביקש ביל וטום פינה לו מקום במיטה שלו,ביל קיבל את זה כתשובה חיובית ועבר מהמיטה שלו למיטה של טום.הוא נשכב לצידו,דואג להיצמד אליו.
החדר היה חשוך,ביל וטום שכבו במיטה של טום,טום התחכך עם בטנו בגבו של ביל.
"היית מאמין שנוציא קליפ משלנו?" ביל ניסה לפתח שיחה.
"לא,עדיין קשה לי להאמין שהוצאנו סינגל,הגענו למקום הראשון במצעדים,אנחנו עובדים על אלבום חדש ושי לנו סיבוב הופעות בגרמניה!וואו,ואנחנו רק בני 16,ביל,תחשוב מה יהיה הלאה...."
חיוך התפרש על פניו של ביל.
"לא הייתי עושה את זה בלעדייך" אמר ביל לפתע.
טום הסמיק,והוא שמח שביל לא יכל לראות את זה כי החדר היה חשוך לחלוטין וכי ביל שכב עם הגב אליו.
טום ידע שזה מוזר שהוא וביל לפעמים מתנהגים כמו זוג חברים,הוא גם ידע שזה מוזר שהם ישנים באותה המיטה ולפעמים אפילו מחליקים אחד לשני נשיקות על לחי ועל השפתיים.אבל הוא אהב את זה,והוא ידע שיש לו רגשות חזקים כלפי ביל ושלביל יש רגשות חזקים כלפיו והדבר האחרון שטום רצה היה לפגוע ברגשות של אחיו.הוא כ"כ אהב אותו,הוא היה מוכן למות למענו,העיקר שביל לא יפסיק לאהוב אותו וישאר איתו לתמיד.
"לא היינו מגיעים לאן שהגענו אם לא היינו עושים את זה ביחד..." אמר טום.
ביל הסתובב אל טום ובחשכה הוא יכל לראות את עיניו הגדולות והחומות של טום בוהות בו.
"תבטיח לי שנישאר ביחד לתמיד" הוא אמר.
"אני מבטיח" אמר טום,"אתה יודע שאתה תמיד מקום ראשון אצלי!"
ביל הסתובב חזרה עם הגב לטום,הוא לא ידע מה עליו לעשות עכשיו הוא פחד.טום חיבק את ביל מאחורה וביל נאנח בשקט,הוא כ"כ אהב את המגע של אחיו.
כ"כ הרבה זיכרונות היו להם ביחד,ביל עדיין זכר את הפעם הראשונה שהוא וטום שכבו.זה היה ביום ההולדת ה-18 שלהם,אחרי שהם חזרו מהמסיבה שיכורים.הוא לא זכר מאותו מקרה הרבה.הוא רק זכר שהוא התעורר בבוקר בחדר שלו,ערום,וטום שכב ערום לצידו,ממשש אותו מתוך שינה.
ומאז,כאילו הכול השתנה.ביל וטום שדרגו את היחסים ביניהם כ"כ שהם כבר לא היו צריכים להשתכר בשביל לשכב.
הם הודו אחד בפני השני שהם אוהבים,בדרך מוזרה,אבל בכל זאת אוהבים והם נשבעו שאיש לעולם לא יידע את זה.
'וטום חייב תמיד להרוס את זה' חשב ביל,המציאות הכתה בפניו והוא שנא את טום על כך שהוא תמיד חייב להחליף אותו בבחורות קלות להשגה.
דפיקה נשמעה בדלת חדר המלון שלהם.
"תיכנס" צעק ביל,היה ברור לו שזה טום שבא להתנצל בפניו,הפעם ביל לא הולך לוותר לו בכזאת קלות ולהיכנע לתירוצים העלובים שלו.
טום נכנס לחדר,דואג לנעול את הדלת.
"הבאתי לך את האוכל שלך,חשבתי שאתה רעב..." אמר טום וניגש לביל,מחזיק מול פניו את צלחת הספגטי שלו ואת המזלג.
ביל באמת היה רעב,הוא לא אכל כמעט כלום והבטן שלו קרקרה ללא הפסקה.הוא לקח מטום את צלחת הספגטי ואת המזלג,גלגל מעט ספגטי על המזלג שלו והכניס אותו לפה שלו.
טום חייך,עכשיו כשהפה של ביל עסוק,הוא יוכל להסביר לו הכול מבלי שביל יקטע אותו באמצע.
"אני מצטער אם הכעסתי אותך עם מה שאמרתי בראיון" החל טום לומר,"סה"כ שיחקתי את התפקיד הקבוע שלי,זה שדופק בחורות ואז זורק אותן,אתה יודע שזה רק בשביל הרייטינג"
ביל לא ענה והמשיך לאכול את הספגטי שלו,הוא החליט בליבו שהוא הולך להתעלם מטום.
"זה הרי ברור לך שאין שום בחורה...לא שכבתי עם אף אחת" טום אמר את האמת.
"מה שתגיד" סינן ביל,הוא שנא לשמוע את השקרים של טום.
"אני רציני,ביל,אתה היחיד שאני שוכב איתו.כבר לא שכבתי עם בחורה יותר מחודשיים"
"מה שתגיד..." ביל חזר על תשובתו הקודמת.
"ביל,אני אומר את האמת"
ביל סיים לאכול והניח את הצלחת יחד עם המזלג על הרצפה.
"אני לא מאמין לך" הוא קם מהמיטה וניגש שוב לחלון,מביט החוצה.
טום קם מהמיטה גם וניגש לביל,תופס במותניו מאחורה ומסובב אותו אליו.
"בבקשה תגיד לי שאתה מאמין לי" טום נשמע נואש.
"אני מצטער,אני לא מאמין לך" ביל הוריד את ידיו של טום ממותניו.
"למה?"
"כי אני מכיר אותך,טום,אני מכיר אותך כמו שאני מכיר את עצמי!ואני יודע שאתה משקר,ואני יודע שאתה שוכב עם בחורות,ואני יודע שאתה בוגד,אני יודע את כל זה אז אין טעם שתמשך לשקר!"
"אבל אני לא,ביל,אני לא שוכב עם אף אחת!אני נשבע לך שאני לא בוגד בך!"
"מה אתה אומר?אז אתה רוצה לומר שכשחזרת אז ב-4 לפנות בוקר מהמועדון,באמת לא שכבת עם אף אחד,כמו שאמרת לי?"
"אבל כבר הסברתי לך את זה,אמרתי לך שבאמת לא שכבתי עם אף אחת,ואתה האמנת לי!זוכר?"
"כן,טום!אני זוכר שהייתי מספיק מטומטם בשביל להאמין לבולשיט שלך,אבל אחרי מה שאמרת היום בראיון אני מבין שהייתי אידיוט שהאמנתי לך!שיקרת לי,כמו תמיד!" ביל צעק וטום בהה בו המום.
""אתה יודע מה?דווקא ממך,ציפיתי שתבין אותי,ודווקא אתה-לוקח את מה שאמרתי בראיון ברצינות.אכזבת אותי ביל..."
"גם אתה מאכזב אותי טום,תמיד אכזבת אותי...מאז שאני זוכר את עצמי"
ביל לא התכוון למה שהוא אמר,הוא רצה להכאיב לטום כמו שטום הכאיב לו,והוא הצליח.
"אני מצטער שאני תמיד מאכזב אותך..." אמר טום ועזב את החדר.
ביל נשאר עומד עם הגב לחלון,דמעות צצו בזויות עיניו והוא מיהר לנגב אותן.הוא הגניב מבט לשעון הקיר,עוד 2 דקות הוא היה צריך להתייצב בלובי,ציפה להם עוד סאונד-צ'ק לקראת ההופעה וביל תכנן לתת את כל כולו בהופעה הזאת,הוא יוכיח לטום שלא אכפת לו ממנו יותר.
ואם כבר מדברים על הופעה ...  שיהיה לכן שבת שלום :]
נפגש מחר 33>
יאללה הפצצות חחח ג'ן
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
