3> Twincet is love

פרק 3


ההופעה נגמרה,היא עברה חלק.ולהפתעתו של טום,ביל היה נמרץ מהרגיל והופיע בצורה מושלמת,כאילו דבר לא קרה ביניהם קודם לכן.
"למה לא זזת על הבמה?" התנפל דיוויד על טום ברגע שהם ירדו מהבמה ונכנסו לאחורי הקלעים.
"כדי שתשאל" ענה טום ופנה לאחד החדרים והתיישב על הספה בכבדות.
דיוויד עצר לרגע ובהה בהלם בטום,הוא לא ציפה לכזאת חוצפה מצידו.
"טום קאוליץ,אם בהופעה הבאה זה יחזור על עצמו-סופך יהיה מר ועצוב" דיוויד הזהיר וטום גלגל את עיניו באדישות.
"תן לי לטפל בזה" אמר ביל שהיה עסוק בלסרק את שיערו מול המראה בחדר הקטן ולא התערב עד עכשיו.
דיוויד העביר את מבטו מטום לביל ובחזרה,הניד בכתפיו ואז יצא בשתיקה מהחדר.ביל סגר את הדלת.
"על מה בדיוק רצית לדבר איתי?"
"על מה שהיה בהופעה היום" אמר ביל והחזיר את המסרק שלו לתיק.
"ומה היה בהופעה היום?"
"זה כל הקטע,שלא היה כלום...עמדת כמו פסל וניגנת בגיטרה שלך"
"ומה רע בזה?"
"טום,היחיד על הבמה שלא אמור לזוז ולהישאר במקום אחד זה גוסטב-לא אתה!"
"אתה לא תקבע לי מה לעשות!" טום התעצבן.
"תראה,העובדה שלי ולך יש בעיות אישיות לא אמורה להשפיע על הביצועים שלנו על הבמה!"
טום השתתק.
"כשאנחנו מופיעים,אני דואג לשכוח מכל הצרות שלי ולתת את המקסימום מעצמי לקהל,תואיל בטובך לעשות את זה גם"
"אז אולי במקום לשכוח מכל הצרות והבעיות פשוט נפתור אותן?" הציע טום,רומז לביל שהוא כבר רוצה להשלים איתו.
ביל משך בכתפיו.
"עזוב את זה ככה,טום,שום דבר לא ישתנה-וגם אתה אף פעם לא תשתנה" אמר ביל ויצא מהחדר,מתקדם לכיוון השירותים.
"אידיוט" מלמל טום בכעס,ספק על עצמו וספק על אחיו.

"לילה טוב" אמר ביל ונשכב במיטה שלו עם הפנים לקיר והגב לטום,מתכסה בשמיכה שלו.
"לילה טוב ביל" ענה טום ונשכב במיטה שלו גם,מצטער שהפעם הוא לא חולק מיטה עם ביל בגלל המריבה ביניהם.
טום הרגיש מוזר.בד"כ כשלו ולביל היו חילוקי דעות זה לא היה נמשך יותר מיום אחד.וגם אם כן,ביל היה מתחרט על הכול ומראה את זה לטום בכך שהיה בא לישון איתו במיטה שלו והכול היה נסלח ונשכח באותו הרגע.אבל הפעם,ביל לא טרח לבוא למיטה של טום.הוא פשוט נשכב במיטה שלו,בירך את טום בברכת לילה טוב ונירדם.
'אולי אני יבוא אליו' עלה הרעיון במוחו של טום והוא מיד קם מהמיטה שלו ונשכב במיטה של ביל,נצמד אליו מאחורה ומריח אל אפו את ריח שיערו של ביל.
ביל ישן ולא הרגיש במתרחש.טום ניצל את ההזדמנות והרשה לעצמו ללטף מעט את ביל ולנשק את עורפו בנשיקות קטנות.ביל זז מעט,טום חש בתזוזתו.הוא הסתובב מיד אל טום בבהלה.
"אההה...זה אתה" הוא אמר בקול עייף,"הבהלת אותי"
"מצטער" אמר טום,למרות שהוא לא הצטער בכלל.
"מה אתה עושה במיטה שלי?"
"מנסה להירדם"
"למה במיטה שלי?"
"ככה בא לי"
"טום,לך לישון במיטה שלך"
"תשכח מזה"
"אני רציני,טום,תן לי לישון לבד"
טום התרומם על ברכיו ודחף את ביל אחורנית,גורם לכך שהוא ישכב על הגב.תוך מספר שניות הוא כבר ישב על ביל,מצמיד את ידיו למיטה כדי שלא יתנגד.
"עזוב אותי" לחש ביל,היה לו קשה לעמוד בפני טום.
"לא" אמר טום ורכן אל ביל,מנשק אותו בעדינות."פאק,כ"כ התגעגעתי לטעם שלך"
ביל הסמיק.
"רד ממני,טום,אני לא צוחק!"
טום התעלם.הוא לאט לאט ירד אל צווארו של ביל,מלקק אותו,ביל התפתל.עורו של ביל הצטמרר כשטום נגע בחזה שלו ואז ירד עם לשונו לכיוון הבוקסר שלו.
"די..." ביל נאנח.
טום כבר עזב את הידיים שלו אבל ביל פשוט לא היה מסוגל להתנגד,הוא קפא על מקומו בזמן שטום התחיל להפשיל ממנו את הבוקסר שלו.
"טום!!!!אתה פה?" נשמעה לפתע צעקה מלווה בדפיקות בדלת,זה היה גיאורג.
"פאק" מלמל טום וקם מהר מביל.
ביל נלחץ ומיהר להתכסות בשמיכה ולהעמיד פנים שהוא ישן.
"מה אתה רוצה?" צעק טום.
"שכחת את הנייד שלך בחדר שלי ושל גוסטב,אז הבאתי לך אותו"
"איזה טיימינג גרוע יש לבן אדם הזה" אמר טום ופתח לגיאורג את הדלת,חוטף את הטלפון הנייד שלו מידו של גיאורג.
"אני מפריע?" שאל גיאורג ונכנס לחדר,מתיישב על המיטה של טום.
"כן,אפשר לומר...ביל ישן" טום הרגיש תחושת אי-נוחות קלה.
"אההה...מצטער....איי רוצה לבוא איתי לג'קוזי,חשבתי אולי..."
"לא" קטע אותו טום בחדות וליווה אותו לדלת,"אני הולך לישון"
"אההה,אוקיי...לילה טוב" אמר גיאורג.
"לילה מצוין" ענה טום בציניות וסגר מאחורי גיאורג את הדלת.
"ביל?" שאל טום והתיישב על המיטה של ביל,מלטף אותו דרך השמיכה.
"אני ישן"
"לא אתה לא"
"כן,אני כן..."
"אז איך אתה עונה לי?"
"לא יודע...לך לישון,טום,ותפסיק למשש לי את הכתף"
"אנחנו צריכים לדבר"
"לא אנחנו לא,עכשיו לך לישון ותעזוב אותי בשקט..."
"איך שאתה רוצה"
טום קם מהמיטה ונכנס בכעס לחדר האמבטיה.
"לא רוצה,לא צריך!" הוא אמר והדליק את זרם המים החמים,מנסה להירגע מעט.

"איכס,למה שמישהו ירצה ללבוש את זה?" ביל עיוות את פניו בגועל למראה החולצה הורודה שהייתה תלויה בחנות הבגדים.
"לא יודע" משך גוסטב בכתפיו,מנסה לחפש אחר נעלי ספורט במידה שלו.
ביל המשיך בחיפושיו אחר ז'קט עור שחור נוסף למלתחה שלו,כשלפתע הוא הרגיש מישהו נוגע בו בכתפו,הוא היה בטוח שזה גיאורג.ביל הסתובב והניח את ידו על פיו בהפתעה.
"אומייגאד!!!!" צעקת ההפתעה של ביל נשמעה בכל החנות.
טום הסתובב למשמע קולו של ביל,רואה את ביל קופץ בחיבוק על בחור גבוה עם שיער בלונדיני.
"צ'ארלי!מה אתה עושה פה???" ביל התנתק מהחיבוק ושאל את הבחור הבלונדיני,עדיין המום.
"החלטתי לבלות את החופשה שלי בפריז,אתם מופיעים פה?"
"הופענו אתמול,אנחנו עוזבים עוד יומיים"
"לא התראינו כבר יותר מחודשיים,מה הסיכוי שאני אפגוש אותך בחנות בגדים בפריז?איזה עולם קטן!"
ביל חייך חיוך רחב,"באמת קטן!אבל אני שמח שנפגשנו!יש לנו כ"כ הרבה פערים להשלים!"
טום העמיד פנים שהוא מחפש אחר סווטשרטים,כשבזוית עיניו הוא הציץ על ביל ועל אותו בחור,שענה לשם צ'ארלי,מקשיב לשיחתם.
טום ידע טוב מאוד מי זה הצ'ארלי הזה,הוא היה חבר מאוד טוב של ביל,כמעט כמו אנדרס.טום אף פעם לא חיבב אותו,למרות שרוב הזמן לו ולביל היו חברים משותפים.
טום עדיין זכר איך ביל וצ'ארלי הכירו:טוקיו הוטל הופיעו במגדבורג וצ'ארלי זכה להיכנס אל מאחורי הקלעים.ביל משום מה מצא בו משהו מאוד מיוחד והם התחברו אחד אל השני מהר מאוד,אפילו ביל הופתע מזה שהוא בקשר כ"כ טוב עם מעריץ.
"ולאן אתם עוזבים בעוד יומיים?" שאל צ'ארלי את ביל,חוט מחשבתו של טום נקטע.
"למרסיי,זה גם בצרפת,אבל קצת רחוק מפריז,אנחנו מופיעים שם...אני אשמח אם תבוא,אני יכול לסדר לך כניסה למאחורי הקלעים"
"תהיה בטוח שאני יבוא" חייך צ'ארלי אל ביל וביל החזיר לו עוד חיוך.
טום כ"כ כעס שהוא היה מסוגל לחצות את כל החנות ולחנוק את צ'ארלי במו ידיו,אבל הוא שלט בעצמו והסתובב עם הגב לביל ולצ'ארלי,ממשיך בחיפושים אחר סווטשרט בשבילו.

הם חזרו אחר הצהריים למלון שלהם.
"אתה הולך עכשיו לארוחת הצהריים?" שאל גיאורג את ביל.
"לא,אני ידלג על הארוחה...אני מעדיף ללכת לישון" הודיע ביל ונכנס לחדר שלו,טום נכנס בעקבותיו,הדלת נטרקה מאחוריהם מעוצמת הרוח.
ביל חלץ את נעליו ואז ניגש למזוודה שלו והוציא ממנה חבילה של מגבונים לחים,נעמד מול המראה והתחיל להוריד את האיפור מפניו.
"למה אתה לא בא לאכול?" שאל טום והתיישב על המיטה שלו.
"אני לא רעב" ענה ביל.
"אבל לא אכלת כמעט כלום"
"אכלתי ארוחת בוקר"
"אכלת חצי פנקייק,זה נראה לך הרבה?"
"מה זה משנה מה אכלתי וכמה?"
"זה משנה...אתה גם ככה רזה"
"טום,תפסיק להזכיר לי את אמא!"
"אני דואג לך,ביל!"
"עדיף שתדאג לזה שלא תכניס את הגרופיות שלך להריון" ביל עקץ אותו.
"אידיוט" מלמל טום ועזב את החדר.
ביל חייך.

לקראת שמונה בערב ביל התעורר מצלצול השעון המעורר שלו ונכנס מהר למקלחת.טום שצפה בטלוויזיה בחדר המלון שלהם,לא הבין למה ביל שם לעצמו שעון מעורר בשמונה בערב.אחרי כשעה ביל יצא מהמקלחת,תמיד היה לוקח לו המון זמן להתארגן.הוא כבר היה מאופר ולבוש בסקיני ג'ינס כהה וחולצה אדומה שעליה הוא לבש את ז'קט העור החדש שקנה היום.הוא מיהר להוציא מהמזוודה את המחליק שלו והחל להחליק במיומנות את שיערו.טום הגניב אליו מבטים מדי פעם,מנסה לנחש לאן הוא הולך,אך חושש לשאול אותו.
לבסוף,טום אזר אומץ."לאן אתה הולך?"
"לאן שהוא" ענה ביל והמשיך להחליק את שיערו מבלי להתייחס לטום.
"תענה לי"
"למה?"
"כי אני שואל אותך!לאן אתה הולך?"
"אני נפגש עם בן אדם מאוד מיוחד...." ביל ניסה להישמע מסתורי,טום כבר ידע למי ביל התכוון.
"צ'ארלי?"
"ביל חייך בתגובה,טום הבין שהתשובה חיובית.
"תהנה עם המעריץ ההומו שלך" לגלג טום.
"יש בעיות?" ביל הניח את המחליק שלו והסתובב אל טום.
"לא,למה שתהיה לי בעיה עם זה שאחי הקטן יוצא עם מעריץ הומו בן 18?"
"אני מזכיר לך,טום,שגם אתה הומו!"
"אני לא הומו!"
"עובדה ששכבת איתי...אני בחור,להזכירך-לא בחורה!"
"אז אני דו-מיני,וגם אתה..."
"אני יודע,ואין לי שום בעיה עם זה.ואני מאוד מחבב את צ'ארלי,וזה גם לא מפריע לי שהוא מעריץ,כי אני יודע שהוא לא יספר שום דבר ממה שיקרה בינינו לתקשורת"
"ממה שיקרה ביניכם?למה הכוונה?"
"שום דבר...." חיוך רחב התפרש פעם נוספת על פניו של ביל והוא סיים להחליק את שיערו וניתק את המחליק מהשקע.
ביל הזליף על עצמו מעט מהבושם היקר שלו ואז מיהר לנעול את מגפיו השחורות והגבוהות.
אחרי כדקה וחצי,ביל כבר היה מוכן והוא נעמד מול המראה בחדר המלון וסקר את עצמו מכף רגל ועד ראש,"מעולה!" החמיא לעצמו ביל ומרח מעט ליפגלוס שקוף על שפתיו.
"לילה טוב" אמר ביל לטום.
"לילה טוב,תהנה..." ענה טום.
"שלא יהיה לך ספק בזה,אני בהחלט ייהנה..." ביל קרץ לטום ויצא מחדר המלון,מוכן ומזומן לפגישה שלו עם צ'ארלי.
הוא שמח בליבו על כך שהצליח לשגע ולהרגיז את טום,בעוד טום דפק בחוזקה על הקיר בחדר המלון מרוב עצבים,הוא פשוט השתגע רק מהמחשבה על מה שעלול לקרות בין ביל לצ'ארלי.

---