ארעהאה! אושרר גדולל!
סוף סוף! פרקקקקקקקקק!
איףףףףףףףףף! זהו! סיימתי עם החרא הזה! דיי!
כמה זמן הוא היה פה ולא נגעתי בו!
ועכשיו..סוף סוף הוא פה. מוכן, מזומן הכי חשוב...גמוררררררררררררררר!
תודה רבה לעומר המקסימה שתמיד עוזרת לי ברגעי חולשה [XP] חח את הפרק הזה תרגמנו ביחד..אם לא היא..אז הוא לא היה פה היום...
לאב יו גירל! טנק יו אלט! 333333>
הנה. זהו. לא חופרת. [XPP חח]
פרק!
נישואים לא טהורים.
פרק 11.
כמה שעות לאחר מכן, טום יושב במשרד שלו, בוהה בקיר. המשרד שלו זך,נקי, בקושי משומש. הוא אף פעם לא נכנס לשם. הוא מלא בשרטוטים אדריכליים, ספרים,וארונות מסמכים המלאים בניירת החברה. זה הכל לבן ושחור, זווית חדות וקצת יותר מידי מתוח לנוחות.
הוא נשען אחורה בכיסא העור המנהלי הגדול שלו, מתופף עם אצבעותיו על השולחן מעץ מהגוני. הוא מרגיש ממש מבולבל לגב ג'ני. ישנה הקלה שזה סוף סוף נגמר, הוא עכשיו גבר חופשי. טוב, חופשי כדי להיות נשואי לביל.
אבל הוא לא יכול לנער מעצמו את המחשבה שהוא מניאק לא מתחשב
או שג'ני מסגולת לספר לכל העיר מנהטן שטום עושה גילוי עריות עם האח הצעיר והזנותי שלו.
טום התאנח וליטף את האף שלו, כי זה כואב, גם.
הוא לא מצטער שהוא נפרד ממנה, הוא פשוט מצטער שזה קרה בדרך שזה קרה. גם, אם הוא לגמרי כן עם עצמו, הוא יותר מתוסכל סקסואלית יותר משהוא היה אי פעם.
היה לו את כל השבוע והוא לא קיבל את ההקלה שהוא זקוק לה. זה בזבוז זמן, במיוחד שהם ביחד עכשיו. או לפחות כך טום חושב. כמובן, ביל חצה את המדינה כדי לדפוק את החיים של טום, אבל האם זה אומר שביל באמת רוצה להיות איתו?
טום יכול לצחוק על ההיגיון של עצמו. ביל אפילו לא אמר שהוא אוהב את טום. אלוהים, הוא כל כך נדפק, פשוט לא בדרך שהוא רוצה להידפק.
הוא עמוק במחשבותיו כשהדלת נפתחת והדאגה הראשית של המחשבות שלו נכנסת פנימה. ביל לבוש באחת חולצות העבודה הגדולות והמכופתרות של טום. וזה כל מה שהוא לבש, חוץ מגרביי קרסול צהובות. הוא החזיק מגש קטן, סנדוויץ' מחוץ עליו.
"חשבתי שאתה אולי רעב,” אמר ביל, לקח עוד צעד לתוך החדר. “עשיתי חמאת בוטנים וריבה ואפילו....הצלחתי לדפוק את זה, אז.”
עקבות של חיוך הופיעו על פניו של טום, והוא הציע לביל להיכנס עוד לחדר. “אני מצטער שהייתי קצר איתך מקודם,” אמר טום. הוא לקח את המגש מידיו של ביל והניח אותו על השולחן.
"אתה לא הולך לטעום את זה?” שאל ביל.
"זה יהיה צעד חכם?”
ביל ניער את ראשו. “הפלתי את זה. פעמיים.” טום עשה פרצוף וביל התכופף מטה לידו, מלטף את רגלו. “אני זה שמצטער. היית איתה הרבה זמן.”
"שנתיים,” אמר טום. ביל ליטף עם ידו מעלה יותר לירכו וטום שחרר נשימה ארוכה. אצבעותיו של ביל מרגישות כל כך טוב, כל כך נכון.
"שיט, אני אף פעם לא הייתי עם מישהו יותר מחצי שנה.” ביל השעין את ראשו ונישק את ברכו של טום. “הייתי צריך להיות יותר מבין. אני מתכוון, אם עדיין יש לך רגשות כלפייה - “
טום הרים את ביל לברכיו וחיבק אותו כל כך חזק שהמילים נמחצו וישר יצאו מביל.
"אני אוהב אותך.”
ליבו של טום החל לפעום מהר יותר והבטן שלו הסתובבה. “באמת?”
ביל הנהן, פסק את רגליו, וטום הרים את ברכיו קצת על הכיסא. רגליו החלקות והחשופות התהדקו חזק סביב מותניו של טום. “למה אתה חושב שבאתי לכאן,בכלל? אולי נגמר לי המזל, אבל זאת לא הייתה הסיבה. הלב שלי לא יכל לשכוח אותך, ואני ידעתי שאתה חייב להרגיש אותו הדבר.”
"צדקת,” אמר טום. הם נעלו מבטים וחלקו נשיקה צנועה. ביל ליטף את פניו של טום, בעדינות גם את הפס הלבן שעל אפו.
"זה עדיין כואב?”
"פאק,כה. אבל זה היה שווה את זה.” טום החליק את ידיו מטה לירכיו של ביל, משאיר עור ברווז מאחור. “אתה נראה כל כך טוב בזה...”
ביל המסמיק באופן מקסים. “אכפת לך?”
"אם אני אפרוש ממשחק האדריכלות, לא יהיה לי כל שימוש בהן, אז הן שלך.”
"אתה הולך להתפטר מהעבודה שלך?” שאל ביל. ביל זז מעל טום, התחת שלו התנגש מטה וחום לוהט בניהם. טום משך את ביל חזרה מטה כדי לחזור על התנועה.
"א-אני לא יודע,” נשם טום החוצה. “ועכשיו...פאק, זה הדבר האחרון שאני חושב עליו.”
ניצוץ היה בעיניו של ביל והוא נחת מטה חזק, ציפורניו חופרות בכתפיו של טום. “מה נמצא במחשבות שלך, יפיוף?”
"אתה,” נשם טום. “פאקינג אתה. כאן. בחולצה הזאת.”
ביל גנח והרים את ברכיו מעלה, מסלק את ידיו של טום כשהוא ניסה למשוך אותו חזרה למטה. ביל פתח כפתור במכנסיו של טום ואז פתח את הרוכסן.
"אז תעשה את זה,” הוא אמר, נושם לתוך אוזנו של טום.הוא ליקק את תנוך אוזנו וגנח שוב. “עכשיו. בלי הפרעות. אני צריך את זה.”
"אתה צריך את זה,” טום גנח כשהוא הרגיש את ידיו של ביל לוקחות את הזין שלו ומתחילות לשפשף אותו. טום זז בכיסאו, סוגר את עיניו, מתענג על ההרגשה כי אם החוויה הקודמת לימדה אותו משהו, זה שלהיות עם ביל זה סיכון שאוהב להיקטע "פאק, עכשיו, מהר.”
"או, כה?” לחש ביל, חיוך מלוכלך שיחק על פניו. “אתה כן יפיוף, נכון?”
טום ניער את ראשו, גנח בקול נמוך, אוהב את ההרגשה של ציפורניו של ביל על הביצים שלו. “רוצה ל...גמור, כל כך.”
"לך ולי יש את זה במשותף,” אמר ביל, מייצב את עצמו על ברכיו של טום. “תעשה את זה טומי, תכניס לי אצבעות.”
"אלוהים, אוקיי,” התנשף טום, פתח את עיניו והסתכל על גופו הקטן והדק של ביל. הוא העביר אצבע על חורו של ביל ואז דחף אותה פנימה, משחק איתה וגורם לביל לגרגר. ביל כולו חד וחתולי שטום הכניס אבצע בתוכו ואז, “עוד אחת?” מרגיש טוב.
"מרגיש כל כך טוב...מממ,” מלמל ביל. “או...פשוט תזיז אותה למעלה...כן, שם, ממש פה.”
טום חייך, מרגיש קצת חצוף. הוא יודע שיש לו את הדבר הכי לוהט על ברכיו, בכל מנהטן, כנראה בטח בעולם כולו. הוא משך את אצבעותיו החוצה ועיניהם נפגשו.
"הולך לזיין אותך עכשיו.”
ביל, עניים כהות, ליקק את כף ידו וליטף את הזין של טום פעם אחת, מחץ וגלגל את אצבעותיו מטה עם הצורה עם רטיבות. ביטנו של טום הסתובבה, התחממה, הוא חייב להיכנס לתוך ביל עכשיו.
"תעשה את זה מהר, קדימה,” אמר ביל בצורך, עכשיו פקוחות לרווחה עם הערצה. טום נשען קדימה ונישק את ביל לפני שחדף את קצה הזין שלו לתוך החור של ביל. “אוו!”
"כה,” גנח טום, מחזיק את ביל ביציבות ומניס עמוק יותר בתוכו. זה חזק, אבל הוא יכול ליראות ששניהם מרגישים הקלה כבר. “או פאק, אתה מתוח...מתוח יותר משזכרתי.”
ביל הצליח לצחוק וללקק את שפתיו, מחליק למטה על הזין של טום. הוא ייבב ואז התאנח. “אתה הייתה כל כך טוב...”
"הייתי?”
"עכשיו, עכשיו!” ביל צעק כשטום דחף בלי אזהרה מוקדמת. “אלוהים, אתה טוב.”
הם נעו ביחד בטירוף על הכיסא, החוסר בחומר עושה את הדברים מתוחים יותר, לוהטים יותר. ביל יילל כמו תינוק שטום דחף מעלה לתוך התחת שלו, מחזיק את מותניו של ביל ומדריך אותו לכל תנועה ותנועה.
ביל נשען לאחור ונתן לטום לזיין אותו איך שהוא רוצה. הוא הלך עם הזרם, מקמט את גבו פנימה ומתהדק לפי הקצב סביב הזין של טום.
"פ-פאק,” גנח טום. “פאק!”
הכיסא חרק והעור בהחלט הולך להשתפשף אחר כך, אבל טום כבר רדף אחרי האורגזמה שלו אז לא אכפת לו אם הם יהרסו את כל מתחם הדירה. בלי החל לצייץ גסויות, ידיו ביל רגליו, מחזיק את זין הדק שלו.
"או אלוהים,” גנח ביל.
טום דחף פנימה חזק יותר וביל קימט את גבו פנימה כל כך חזק שטום הצטרך להחזיק את מותניו כדי שלא יפול על גבו וישר לרצפה. עוד דחיפה אחת וביל נע במהירות כשהוא גמר ביציאות לוהטות על חולצתו של טום
"שיט,” נשם ביל, נושם חזק ומעשה את חזה של טום. “אממ, או אלוהים, כל כף פאקינג טוב.”
טום הנהן, אבל הוא דיין לא קיבל את האורגזמה שלו. הוא נתן לביל את ההפסקה הכי קטנה ואז החל לדחוף שוב, הפעם הזאת התנועות מרושלות ולא מתורגלות. הוא רק רוצה לגמור,הוא צריך את זה. הוא זיין בלי סוף כבר שבוע והוא פשוט רציך לגמור בתוך התחת של ביל כבר.
ביל קפץ על הזין של טום, עיניו פקוחות לרווחה, שיערו בכל מקום. הוא נראה קורן, וכל כך טוב, לוהט בצורה כל כך מדהימה. טום גרר את ידיו במורד צדדיו של ביל וקילל שביל התגרה בזין שלו במומחיות, מהדק, משחרר, מוחץ, מנתק.
זה הכל יותר מידי ולוהט מספיק וטום באמצע של זה כשהוא דחף קדימה, צועק וגומר חזק בתוך ביל. בל שם נשימה חדה והסתכל על טום בציפייה, הסתכל עליו חזק עם עיניו.
"אתה..?” לחש ביל. “כי אני חושב שהרגשתי...” הוא התפתל מעט, חייך. “או, כה, אתה כן.”
טום השאיר את פיו פתוח. “פאק, זה...”
ביל נשען קדימה ונישק את טום ברכות, זז לאט על הזין של טום, התכווץ בעודו זז. טום החזיק את מותניו של ביל, משחרר טיפה והחל ללטף את גבו של ביל מעלה ומטה.
"כל יום,” מלמל ביל. “אנחנו יכולים לעשות את זה כל יום.”
טום יכל רק להנהן, מודהם. “למה? למה אתה...אתה יודע.”
ביל הניד את ראשו הצידה, מוציא את הזין של טום. “מה?”
"למה אתה אוהב אותי?”
"ככה,” אמר ביל בפשטות. “כי אתה עשיר ואת תיקח אותי סביב כל העולם ויש לך מבנה גוף מושך ו - “
טום הניח יד על פיו של ביל וניער את ראשו. “נו באמת.”
ביל התאנח. “כי אני כן,” הוא אמר במהירות. “טוב מספיק?”
"כה.” חייך טום, צובט את ביל בצד. “ואתה יכול ללכת סביב כל העולם אבל אתה אף פעם לא תמצא משהו יותר טוב ממה שנמצא כאן.”
"הסנדוויץ' המסריח הזה?”
טום צחק. “כה, זה מה שהתכוונתי.”
ביל חייך. “אני יודע למה התכוונת.” הוא נישק את צווארו של טום. “אני יכול למצוא את זה בחדר השינה, גם?”
טום גנח, כבר מקשיח. “כה.ובחדר האמבטיה.”
"מה עם במבטח?”
"על השולחן, בטח,” אמר טום.
"סלון?”
טום הנהן ונישק את ביל עמוק, זז כנגדו. “מה עם חדר השינה עכשיו?”
ביל נשך את שפתו של טום ונשם ישר לאוזנו של טום, משהו שא, פעם לא נכשל בלהרגיז אותו. “אם אתה מבטיח שיש חומר שם. זיינת אותי קצת כואב, יפיוף.”
אצבעותיו של טום מצאו את החור של ביל וזז מעליו. “יש לי תחליב,” הוא אמר.
ביל נשבע וקילל ושרט את החזה של טום. “נמכר.”
**
"או, טומי.”
השעה 10 בבוקר וביל על הגב שלו עם טום בין רגליו. איזו מן דרך להתעורר. טום עדיין עם כאבים מהלילה הקודם, והוא יכול להתערב שביל גם. הם לא הזדיינו עוד פעם אחת, אלא עוד פעמיים.
ביל התחנן לזה, מתפתל בסדינים ופתח את רגליו לטום. טום לא יכל להתכחש לביל – למה לו? הוא רצה את בדיוק כמוהו, בטח יותר.
עכשיו, עכשיו לטום יש את ביל מולו, מוכן ומזומן. טום גרר את ידיו במורד גופו של ביל, הזין שלו כבר נוגע קלות בחור של ביל.
"לא כל כך מהר,” אמר ביל, פיהק וחייך בעייפות. “שים חומר על הדבר הזה.”
טום גיחך ברכות, לוקח את הבקבוק. הוא הרגיש כמו ילד להוט, בקושי מסוגל לשמור על המטען שלו. “לא יכול להשיג שום דבר מעבר לך.”
"אתה אוהב את זה פרוע,” אמר ביל, מרים גבה. “רשמתי.”
"חשבתי שגם אתה,” השיב טום, מהנן לשריטות החלשות שעל כתפיו. אכן, ביל היה פרוע עם טום, מלא צורך ונואש, תפס את כתפיו וקבר את ציפורניו בהן. זה כאב, אבל לא כל כך חזק וטום היה לוקח אפילו עוד אם זה היה אומר שביל היה מתחנן לזין שלו עוד יותר.
הוא הסתכל על ביל, שם חומר בכף ידו ובעצלנות מעשה את הזין שלו. “אתה נראה כל כך טוב.”
"אתה נראה כמו יפיוף,” השיב ביל, מחייך. הוא הסמיק אז, כשהבעת פניו של טום נשארה רצינית. “תודה.”
טום הנהן והחזיק את ברכיו של ביל. הוא זכר שהיה לו את ביל על הצד אתמול בלילה, והוא זיין אותו מאחור. הם נעו יחד בצורה מושלמת, מתאימים לקצב של אחד של השני ודוחפים. טום ליטף מאחורי ברכו של ביל ודחף את מותנו קדימה, הזין שלו פורץ בגופו הקטן של ביל.
"או,” מלמל ביל, מסתכל על טום. “אלוהים....”
טום נשף בהנאה ושקע באטיות בתוך גופו של ביל. ביל עדיין הדוק מאי פעם והוא חייב לשלוט בעצמו, הוא רוצה לקחת את זה לאט הפעם. הוא רוצה להראות לביל שהוא יכול להיות עדין, שביל הוא יותר מזיון בשבילו.
"מה אתה עושה?” גנח ביל כשטום דחף לאט פנימה והחוצה ממנו.
הם נעלו את שפתיהם יחד ודחקו את מותניהם קדימה, פוגעים בנקודה של ביל ממש במקום. ביל גנח אל תוך הנשיקה וטום עשה זאת שוב ושוב ושוב. ביל החל לרעוד ולהזיע מתחתיו, עיניו נסגרו חזק וידיו תפסו בסדינים.
"טומי,” הוא נשם החוצה.
"אתה אוהב את זה לאט?” שאל טום. רגליו של ביל עטפו את מותניו של טום והוא משך את טום מטה מעליו ככה שהם לחוצים יחד, חזה אל חזה. “כה, כל כך, אה?”
"אל תפסיק.”
טום חייך, קובר את פניו בעיקום של צווארו של ביל. הוא יכול להתערב שביל לא הזדיין לאט, אולי אף פעם. ביל נראה כל כך מבולבל אל למה טום לא פשוט דופק אותו ובנתיים זאת הרגשה נחמדה, טום הבטיח להראות לביל את העולם.
נשימתו של ביל מהירה, חסרת סבלנות, כבדה. טום ליטף את צד גופו ולחש לאוזנו להירגע, להרפות ליהנות מזה.
רגליו של ביל התהדקו סביב מותניו של טום והוא הוציא לחישה קטנה, “טומי, אתה כל כך טוב, זה....”
טום הנהן, הרים את ראשו ונישק את ביל בעודו מזיין אותו לאט, יציב. הוא יכל להרגיש את האורגזמה שלו נבנית בתוכו, רותחת בביטנו ומחממת את כל גופו. טום פתח את פיו וננעל על צווארו של ביל, מנשק את עצם הבריח שלו ודחף חזק יותר.
ביל שחרר גניחה,גניחה מחוספסת ויפה, ורעד בקלילות מתחת לטום, הוא הרגיש חם, מזיע כנגד טום. טום יכול לטעום את המלח על עורו והוא נשם פנימה עמוק; ביל הריח כמו קינמון וסקס.
"או, או,” ייבב ביל, מתהדק מתחת לטום. “או....”
טום הסתכל על ביל והתאנח, מרגיש את השחרור שלו מגיע.
ביל גמר מבלי להיות נגוע והאגו של טום רגוע למדי. טום אף פעם לא חשב שהוא גרוע בסקס, אבל הוא אף פעם לא קיבל מן סוג של תגובה כזאת מפרטנר, גם. ג'ני בדרך כלל פשוט תגנח כמה פעמים, תתחיל להיות קשה, ואז תקפיץ צלעות כמו דג עד שטום יסיים.
אבל טום זעזע את עולמו של ביל, והוא יודע שביל לא מזייף. ביל משגע על טום כמו שטום משוגע על ביל והם מתאים כמו כל דבר במיטה. מחוץ למיטה, גם.
טום דחף עוד פעם אחת אחרונה וגמר עם שפתיו על של ביל. הם נהנו מהשקיעה למשך כמה זמן לאחר מכן, וטום סוף סוף, סוף סוף, מרגיש שלם עם הכל. אין שום דבר שמציק לו במחשבותיו, שום דבר לא מעוצבן עליו, מושך אותו לעשות את זה ואת זה. הוא עושה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה.
זה זמן לחיות קצת.
רק קצת.
**
טום הפך את הפנקייק האחרון כשביל נכנס דרך הדלת, לבוש בבגדי הריצה שלו. זה יום שני בבוקר והעבודה היחידה שטום עושה היום היא מול המחבת ועל כל גופו של ביל.
"איך הייתה הריצה?” שאל טום. ביל נחת על הכיסא ליד טום ונשבע. “אני רואה.”
"הקרסול שלי עדיין קצת דפוק ואני לא בכושר,” אמר ביל. טום חייך, בא לדבר. “סקס לא נחשב כהתעמלות, יפריק. אתה גורם לי כאבים יותר שמונה שעות בחדר כושר, בייבי.”
טום התאנח. “בסדר, בסדר.”
"היי,” התפרץ ביל. “האף שלך בקושי נפח הבוקר, אפילו הוצאת את הפלסטרים! הוא רק...קצת עקום.”
"אודות הקוף.”
ביל פשוט צחק, מעשה את הקרסול שלו.
איש גדול בחליפה כחולה כבדה התקדם לאט בין ביל וטום, סוחב מראה גדולה מחוץ לדלת.
"מאמן הכושר שלי אמר שאני אחזור לכושר בקרוב, למרות זאת,” ציין ביל, הגיע מאחורי טום ונישק את צווארו. “ו - “
"לארי! בוא ותעזור לי עם השידה הזאת!” קרא קול מלמעלה. אותו האיש שהחזיק את המראה מיהר פנימה ואז נעלם במעלה המדרגות.
ביל ניער את ראשו. “ודרך אגב, סקס בערך נחשב כהתעמלות. אבל לא ברשמיות.”
"לעזעזל,” אמר טום. “לא פלא שאני לא בכושר.”
"אתה לא תהיה ככה להרבה זמן,” השיב ביל, מחייך. השניים צפו בכמה עובדים מעבירים שידרה ענקית מחוץ לפנטהאוז, ואז איש גבוה ורזה נכנס פנימה, מחזיק לוח ודפים.
"כתוב כאן,” מלמל האיש הרזה, ואז הסתכל על טום. “כתוב כאן שהרהיט היחיד שנשאר היא הספה והמיטה בחדר השינה. זה נכון, אדוני?”
"והמחבת הזה,” אמר טום, מרים אותו.
האיש הזה הנהן והלך משם, רושם עוד דברים.
"זה כואב?” לחש ביל.
טום נגע באפו. “נה, הוא מתרפא כל כך מהר.”
"התכוונתי לגאווה שלך, יפיוף,” אמר ביל.
"או,” טום עשה פרצוף, הופך את הפנקייק. “נה, היא מתרפא כל כך מהר, גם.”
ג'ני דרה שהיא תקבל בחזרה את כל מה ששלה, וכך, באותו יום שני בבוקר, טום מצא את דירת הפנטהאוז של מלאת עובדי חברת הובלה. הכל שייך לג'ני בדירה, למעשה, חוץ מהספה בסלון והמיטה. לטום לא אכפת, למרות זאת. הוא אף פעם לא אהב את כל הדברים האלה, בכל מקרה.
"מה אנחנו הולכים לאכול?” שאל ביל, ישב בחזרה בכיסאו והחמיץ פנים.
"יש לי כמה רעיונות יצירתיים,” אמר טום וביל זרק את הנעל שלו עליו.
"יש לך מוח כזה מלוכלך.”
טום הניח בכתפיו ושפך עוד חמאה לתוך המחבת. “אתה זה שאמרת שאנחנו יכולים לעשות את זה כל יום במשך שארית חיינו.”
"בייבי,” אמר ביל, מחייך למרות עצמו. “התחת שלי הצטרך הספקה באיזשהו שלב.”
"לא היום, מותק," אמר אחד מהסבלים התוקפניים. "אני צריך את הכיסא, אז זוז ממנו, זוז ממנו!"
ביל חרק שיניים בכעס, אבל קם כדי לאפשר לאיש לקחת את הכיסא. הוא הלך אחורה ונתקע בעוד בחור, הוא הסתובב בתקיפות. "ג'יזס, תזהר!"
הגבר הרים גבה. הוא נראה אחרת מהגבר השני, הוא לבש חליפה והיה נראה די מכובד.
"אמ," הגבר אמר. "טומאס נמצא?"
טום, שהתכופף עם הגב אליהם, הסתובב והתרומם והעיניים שלו התרחבו. "אבא? מה אתה עושה פה?”
אבא של טום היה נראה מגושם ולא נינוח, והוא כחכח בגרונו. "טוב, אחרי כמה ימים שלא הופעת במשרד, החלטתי לבוא לראות אם אתה בסדר... לא ידעתי שאתה עובר?"
הוא התנדנד כמה פעמים במקומו.
"לא, אני לא עובר," טום אמר, הופך לאדום. ביל צעד קדימה והביט בין טום לאבא שלו בסקרנות. "אני לא עובר בכלל, זה, אמ... אלה הדברים של ג'ני."
"ג'ני?" אבא של טום קימט את מצחו. "היא עוברת?"
טום הנהן. "כה, היא... אנחנו לא... יותר."
"הו." אבא של טום הסתכל סביב על הפנטהאוז הריק. נאנח בקול. "לא היה לי מושג." הוא היה נראה בהלם, לגמרי מחוץ לגוף שלו. "טומאס, מה נכנס בך?"
טום הניח את המחבט והסתכל על ביל, מתפלל לכל אל אפשרי שהוא יישאר שקט. "אמ, כלום," הוא אמר. "כלום לא נכנס בי, אבל... טוב, כמו שאתה יכול לראות, השתנו פה כמה דברים".
"אני רואה את זה," הוא אמר. "אני... מבולבל".
"זה היה זמן פשוט להמשיך הלאה," טום אמר. הוא סגר את הגז ושם את החביתה האחרונה על הערמה. "אתה רוצה ארוחת בוקר?"
"זה צהריים ואתה אפילו לא לבוש." אבא שלו ניער את ראשו, נאנח בקול. "טומאס-"
"אבא, יש לי אורחים," טום אמר, רומז על ביל. הוא קיווה שהנוכחות של ביל לפחות תעצור את הכעס והאכזבה של אבא שלו בנתיים.
הבחור המבוגר יותר הנהן אל ביל. "אני מניח שנוכל לדבר בפעם אחרת כשלא יהיו לך אורחים," הוא אמר. "מחר, בהפסקת האוכל שלך אולי?"
טום כמעט הנהן, כמעט הסכים למשהו שהוא לא רוצה עד שהוא הסתכל על ביל, עומד שעון על הדלת. פאק, ביל הוא החתן שלו, הבן זוג שלו ואבא שלו אפילו לא יודע. אבא שלו לא יודע עליו כלום.
"אני מצטער, זה לא יעבוד," טום אמר בהחלטיות. "אני לא אחזור לעבודה."
העיניים של ביל האירו מעט והוא חייך אל טום חיוך מעודד.
"ולמה זה?" אבא שלו שאל.
"בוא נודה בזה, אני לא ארכיטקט," טום אמר. הוא לחץ את ידיו ביחד ולקח נשימה עמוקה. "אני מעולם לא הייתי כמו שרצית שאני אהיה, אני לא ראוי להיות אחראי על החברה."
"אתה לא מעריך את עצמך," אבא שלו אמר. "אף פעם לא הערכת."
"לא," טום אמר. "אני לא רוצה לעשות את זה."
אבא שלו לרגע היה נראה מודהם אבל מיד הבעתו השתנתה למאוכזבת. "אז מה תכננת לעשות?"
טום פתח את פיו, ואז סגר אותו שוב. הוא לא ידע. הוא לא חשב שהוא צריך לדעת באותו רגע.
"אני לא יודע," טום אמר סופסוף.
אבא של טום זעף. "אתה לא יודע?"
"וכרגע, גם לא אכפת לי."
"אני מבין," אבא של טום אמר ברכות. "זה ממש... זה נהדר, טום." אבל זה היה בעוקצנות, משהו שאבא של טום אף פעם לא היה טוב בו עד עכשיו. "פשוט נפלא. בעצם, זה הרעיון הכי טוב שהיה לך כבר שנים. אני חושב שאמא שלך תהיה גאה בך."
"אל," טום אמר בכעס, וביל בהה ברצפה. "אין לך מושג מה אמא הייתה חושבת על זה. אבא, אל תגיד את זה, בסדר?"
אבא שלו שילב את ידיו ומשך בכתפיו. "אני מניח שאף פעם לא נדע."
"אמא תמיד תמכה בי, בכל מה שרציתי לעשות," טום אמר, מרגיש אמיץ. הוא הגניב עוד מבט לכיוון ביל והלך לעברו. "בעצם... היא הולכת להיות מאוד גאה בי עכשיו. אני סופסוף מאושר. אני עושה מה שאני רוצה. אני עם מי שאני רוצה." טום העביר את ידו מסביב לכתפיו של ביל ומשך אותו קרוב אליו.
כשאבא של טום בהה בטום וביל, שני סבלים שמדיפים ריח של סיגריות עברו עם המיטה של חדר האורחים בידיהם. טום הרגיש את ביל מתוח באחיזתו, והוא נתן לבחור הצעיר יותר לחיצה מרגיעה.
"אני נפרדתי מג'ני כי אני נשואי עכשיו," טום אמר. הוא כחכח בגרונו. "לביל שפה".
אבא שלו בהה בהם ללא הבעה.
"נחמד להכיר אותך סופסוף," ביל אמר, מושיט את ידו. טום היה מופתע שאבא שלו לקח את ידו ולחץ אותה. הוא ציפה לפצצות, רעידות אדמה, הסוף של הזמן ועוד כל מיני דברים כאלה, אבל אבא שלו נשאר שולט בעצמו.
"מתי אתם שניכם התחתנתם?" הוא שאל.
"לפני שבועיים, בערך," ביל אמר. "בווגאס."
"אני מבין".
אף אחד לא אמר מילה כשהסבלים אספו גם את השולחן במטבח ועוד כמה דברים אחרונים מהסלון. בסופו של דבר, המתח של טום חזר.
"אני אוהב אותו, אז אם אתה חושב שאני רק-"
"אני לא מעמיד פנים שאני יודע איך הלב שלך עובד, וזה יהיה טיפשי להיכנס בין דברים, בעיקר בין דברים כמו אהבה," אבא שלו אמר, הטון שלו רציני. "אמא שלך תוכל להסכים עם זה, היא תמיד אמרה שאתה לא מספיק ספונטאני." הוא הסתובב כדי ללכת, אבל אז עצר. "והיא גם תמיד אמרה שאתה תהיה האחרון מבין האחים שלך שייצא מהארון."
"אני לא הומו," טום אמר בהתגוננות.
ביל השתעל ואבא שלו היה נראה מסופק. "הוא הומו, אדוני," ביל אמר. "אני עובד עליו ושלב היציאה מהארון יגיע אחר כך."
אבא של טום מצמץ, מקבל הצתה מאוחרת לדבריו של ביל. "כן. אוקי, כן".
טום נאנח.
"אני אדאג לשמור עליו," ביל אמר, נושך את שפתו. "אני נשבע".
אביו של טום הנהן בקצרה, מסתובב חזרה אל טום. "אני מצפה ממך לתכנן את החיים שלך עד שבוע הבא," הוא אמר, מסתכל על הסבלים שהעבירו עוד כמה כיסאות. "לא אכפת לי עם מי אתה נמצא. אני פשוט לא רוצה שתבזבז את החיים שלך".
"אני לא מבזבז כלום!"
"אתה צריך כיוון," אבא של טום המשיך. "ואל תצפה לחזור אל החברה שלי כשתהיה מחוסר עבודה בעוד כמה חודשים. אתה יודע איך החיסכון עובד. אני לא אקבל אותך חזרה לעבודה עד שתהיה בטוח ב100 אחוז שזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים שלך. כבר יש לי מישהו בראש שאני חושב לשים במקום שלך."
טום התכווץ. "כה. כן, אדוני."
אבא של טום הגניב מבט חסר משמעות אל עבר טום וביל, והתחיל ללכת אל הדלת הקדמית. "מזל טוב," הוא אמר. "שניכם צריכים לקפוץ לבקר מתישהו".
"תודה לך," ביל אמר, מנופף לו לשלום בצורה מסורבלת.
"טומאס, אני יכול להחליף איתך מילה בחוץ?" אבא שלו שאל.
טום הנהן והם הלכו אל מחוץ לדלת, סוגרים אותה. אבא של טום היה שקט לכמה רגעים, ואז הוא שם יד על כתפו של טום.
"אתה יודע שאני לגמרי מאוכזב ממך," הוא אמר, נאנח. "אני לא יכול להבין איך אתה יכול לזרוק את הקריירה שלך, את החינוך שלך, את ההכשרה שלך, את הניסיון שלך."
"לא הייתי מאושר".
"אתה נראית די נינוח שם עם הילד הזה".
"זה קרה רק לאחרונה," טום אמר, מסמיק. "קדימה, אבא, רק... תהיה ישר איתי כמו אבא. אני לא נהנה לעבוד בשבילך. אתה נתת לגרג וללינזי ללכת בלי לעבוד בשבילך. למה אני?"
עכשיו סומק החל לעלות על לחיו של אביו של טום. "אני מניח שראיתי את עצמי בך." הוא נאנח. "אתה באמת לא מאושר בחברה?"
"אומלל," טום ענה מיד.
אבא של טום הנהן. "אז אני מקווה שאתה רוצה לספר לאנדריאס את החדשות הטובות".
"החדשות הטובות?"
"הוא הבא ברשימה להיות אחראי על החברה," אבא שלו אמר בנוקשות. "אין לי אפשרות אחרת".
"הוא אפשרות מאוד טובה," טום אמר. "אני מצטער, אבא".
אבא של טום רק הנהן, ואז הוא הסתובב כדי ללכת. טום הסתכל עליו נעלם אל תוך המעלית, ואז הוא נאנח וחזר אל הפנטהאוז.
"תעזוב את המיטה!" ביל צרח. "תעזוב את זה, זה של טום! לא של ג'סינדה!"
הסבל הסתכל על ביל, מבולבל. טום נופף בידו וגלגל את עיניו. "זה ג'ני," הוא אמר לביל. "וכה," הוא אמר לסבל. "המיטה נשארת. תודה לאל, המיטה נשארת."
הסבל החזיר את המיטה למעלה וביל התקרב אל טום בזהירות. "אתה בסדר?"
טום הנהן. "אני חושב שהרגע קיבלתי את החיים שלי בחזרה. פאק." הוא חייך. "אני קיבלתי את הפאקינג חיים שלי בחזרה!" הוא תפס את ביל במותניו וסובב אותו בשמחה. ביל קיבל סחרחורת ונפל על טום ושניהם נפלו על הרצפה, חצי משתרעים על השטיח הפרסי.
"אני חייב לקחת גם את זה, גבירותיי," אחד מהסבלים אמר להם, מתחיל לגלגל את השטיח.
טום גלגל את ביל על הרצפה מפרקט, כמעט שוכב עליו. "היי, אתה".
ביל נחר. "אתה כל כך הומו".
"מה-"
"אתה כרגע ניסית לסובב אותי כאילו אנחנו באיזה קומדיה רומנטית," ביל אמר.
"מה אני יכול להגיד? עד עכשיו החיים שלי היו די קומדיה, ועכשיו סופסוף נכנסת פה איזושהי רומנטיקה," טום אמר, משפשף את האף שלו בביל.
"הו אלוהים, תפסיק, יותר מידי קיטשיות, יותר מידי!" ביל דחף אותו והסבל הסתכל עליהם כאילו הם נפלו מהירח.
במהרה, ביל וטום נשארו בדירה ריקה. טוב, ריקה חוץ מספה, מיטה, וארון מלא חליפות חסרות תועלת. והמשרד הזה שלא היה לו שימוש יותר.
ביל וטום נשענים אחד על השני על הקיר, מסתכלים מעלה אל הקירות הגבוהים. האצבעות שלהם מחוברות, בלי הרבה דיבורים.
"לפחות," ביל אמר, "יש לנו רק את הדברים שאנחנו באמת צריכים בדירה הזאת".
"ועוד אמרת שאני קיטשי," טום רטן. "לפחות עדיין יש לנו אחד את השני, נכון?"
"פאק לא. הם השאירו את הספה הנוחה הזאת, ואת המיטה." ביל חייך. "הו, ואותך, גם אתה די חמוד".
טום נאנח, תוקע מרפק בצלעותיו של ביל. "נשאר רק עוד דבר אחד לעשות..."
**
טום קיבל קופסא גדולה של אוכל סיני מהשליח והגיש לו כסף. הוא לקח את זה לעבר הסלון, הניח את זה על הרצפה והתיישב ליד ביל. מולם יושבים אנדריאס ולאורה.
"אז," אנדריאס אמר, "אני באמת אוהב מה שעשית למקום".
"הו, סתום את הפה," טום אמר. "אנחנו נקבל עוד רהיטים ברגע שביל יפסיק לבזבז לי את הכסף בכרטיס אשראי. לא עוד הרבה זמן".
"אני הבסתי אותו," ביל אמר, מחייך אל הידיד החדש שלו ואל הידידה הישנה שלו. "אבל ברצינות, אני לא ממהר למלא את המקום. זה בערך מזכיר לי את הדירה הקודמת שלי בווגאס. בלי רהיטים, בלי אוכל, רק כמה קופסאות ובגד הגוף שלי".
"הסיפור הכי גיי שיש," אנדריאס אמר.
"לא נכון!" ביל אמר, לוגם מהבירה. "אף פעם לא ראית 'מוצאי שבת לנצח'? ג'ון טרבולטה צייר? זה גיי."
"יש לי ידיד שעובד בעסק והוא אמר שטרבולטה הזה תפס כמה דיילים כשהוא טס," לאורה הצטרפה לשיחה.
"באמת?" אנדריאס שאל. "בולשיט".
"סיפור אמיתי," לאורה אמרה. הם חלקו חיוך ואנדריאס נישק את צווארה. כשלאורה דחפה אותו עם היד שלה, משהו נצץ על האצבע שלה וביל התנשף.
"לאורי!" הוא אמר. "מה זה על האצבע שלך?"
לאורה הסמיקה. "טבעת?"
עכשיו גם אנדריאס הסמיק. טום הסתובב אל הידיד שלו, פיו פעור. "אנדי?"
"אוקי, אז הצעתי ללאורה נישואים, ביג פאקינג דיל. אתם ילדים התחתנתם עוד לפני שהספקתי למצמץ," אנדריאס אמר ברוגז.
"אבל אתה..." טום גרר. שחקן, זונה ממין זכר, רודף שמלות. אבל לראות את המבט בעיניה של לאורה, טום לא רצה להרוס את זה. "מזל טוב, בנאדם. וברוך הבא למשפחה," הוא הוסיף, מהנהן אל לאורה.
"אנחנו כמו אחיות עכשיו," ביל אמר אליה באדישות, מגלגל את עיניו ומותח את רגליו. "הו בייבי, אני בטוח. תשפשף את הגב שלי?" הוא שאל, נותן מבט אל טום.
טום ליקק את שפתיו. הוא לא יכל להתנגד למתיחה של ביל, אבל יש להם אורחים. הוא לקח נשימה עמוקה ושפשף קצת את הגב של ביל. "המ, הנה".
"קדימה, טום, תהיה גבר," אנדריאס אמר, לוגם מהבירה שלו.
"הוא גבר, תסמוך עלי," ביל אמר, וטום נאנח, מסמיק חזק.
אנדריאס עשה פרצוף. "כה, טוב, אני יודע את זה. שיעורי ספורט בתיכון והכל".
טום הכה את החבר הכי טוב שלו ואז הרים את הבירה שלו. "אז, אני מניח שהערב אנחנו חוגגים יותר מאת העבודה החדשה שלך בחברה".
"מזל טוב שניכם," ביל אמר. הם כולם הרימו את הבקבוקים שלהם.
"לחיי... לחיות את החיים שלנו בדרך שאנחנו רוצים, להשיג את החלומות שלנו, ואמ, אהבה. כה, אהבה," טום אמר. הם נקשו בבקבוקים שלהם ביחד ולפני שביל לגם מהבירה הוא קרץ אל טום.
"הוו כל כך גיי," אנדריאס אמר. "לחיים!"
כה..זה היה הפרק האחרון ליידיס..סו...כה את מוזמנות לייבב ולצעוק כמה שהפרק היה לוהט ולשאול אותי מתי האפילוג ובלה בלה בלה..חחחחח XPP
לאב יו אול 333>
שני = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
