תראו..אני לא יודעת אם זה טוב..כי אף אחד לא קרא את זה ואישר..אז...אני מקוה שתאהבו את זה..
אם לא..תגידו ואני יוריד.
יאלה קבלו משו שאלי [תאשימו אותה..חחחח] גרמה לי לעשות..
אז..הנה לכן וואנשוט שהומצא ע"פ התמונה של הביליארד שנמצאת למטה..חחחח
תהנו ליידיס :)
Dirty Players
"ידעתי שאני אמצא אותך כאן." אמר טום ברכות, פותח את דלת חדר המשחקים בקומה התחתונה של הסטודיו, נכנס לחדר ונסגר את הדלת אחריו.
ביל גלגל את עיניו ולא ענה, לא רצה לענות.
"יאלה, אני יודע שאתה לא באמת כועס, ועוד על זה," אמר טום בקול שקט בעודו מתקרב לעבר ביל ששיחק בשולחן הביליארד, גבו מופנה אל טום.
"לא מתאים לך." סיים טום את המשפט כשהוא היה כבר כמעט מאחורי ביל.
"אין לי כוח לזה, ובטח שלא אלייך," אמר ביל בעודו מכוון את המקל אל עבר הכדור הלבן. "לך." הוא סיים בקול יציב.
טום חייך לעצמו ובדיוק שביל בא להכות בכדור טום תפס את המקל חזק ובכך סובב את ביל אליו בעוד שביל התנגד.
"אף פעם לא היית כל כך טוב בזה," אמר טום, חיוכו עדיין עליו והסתכל ישר בעיניו של ביל.
"מצחיק. עכשיו לך, אני לא רוצה לדבר איתך." אמר ביל, הבעת פניו כמעט והחל להינמס למבטו החד והחושני של טום עליו אבל הוא התרומם, החזיק את עצמו שלא להישבר.
החדר היה בגוונים כהים, חדר בקומה הכי תחתונה של הסטודיו של הלהקה. החדר שבו הייתה הטלוויזיה למשחקי הווידאו, סרטים, משחקי מכונה וכמובן, שולחן ביליארד שביל וטום הביאו.
השנים עמדו ככה, חזה מול חזה, עניים מביטות וחדות, שפתים שכמעט נוגעות אחת בשנייה, ונשימות שנשמעות סביב השקט שסרר אותם.
הם רבו, ריב דיי רציני. מכיוון שעכשיו הם החליטו לשמור על היחסים בניהם בסוד, החליטו שמעכשיו הלילה יהיה שייך רק להם בלי שאף אחד ידע מכך, הריב היה ממש רציני.
ביל ניסה לתפוס את טום לשיחה כל היום לאחר שלא חזר לדירה שלהם כל הלילה, אך טום בחר להתעלם ממנו, לנסות ולראות אולי ביל לא יחקור אותו וישכח מזה. זה לא קרה.
ביל רדף אחרי טום כל היום בסטודיו כדי שייתן לו הסבר הגיוני ללמה הוא לא חזר הביתה ואיפה לעזעזל הוא היה. טום הבטיח לו שהם ידברו על זה בלילה, שכולם ילכו לישון. ביל קיבל את זה בלת ברירה.
**
"נו? מה התירוץ?" דרש ביל לדעת שהוא ראה את טום נכנס לחדר השינה שלהם בקומה העליונה.
טום לקח נשימה עמוקה והחל להתקרב אל ביל. "לא יודע, אני הייתי צריך קצת אוויר מכל זה," אמר טום, התאנח והתיישב על קצה המיטה.
ביל, עדיין עומד עם ידיו על מותניו, הסתובב אל טום והסתכל עליו, מבולבל. "ממה?" שאל ביל.
"מזה, ממה שאנחנו עושים. מכל הסודות האלה, השקרים, להתחבאות תמיד. דיי נמאס לי מזה אז פשוט ..רציתי קצת זמן מזה, ביל." אמר טום, הוריד את ראשו למטה, מפחד להסתכל לביל בעניים.
ביל עמד שם, מול טום, המום, לא יודע מה לומר. הוא לא הבין מה פתאום טום רצה קצת זמן 'מזה' כמו שהוא קורא ליחסים בניהם. הרי זה היה ההסכם, שהכול יהיה סודי, לא תמיד לשקר אבל זה היה חלק מזה. אין ברירה אם הם רוצים להמשיך להיות ביחד. ביל לא הבין מה נכנס בטום פתאום, אולי הוא רוצה לעזוב אותו?
"אני לא מבין אותך, טום. היה לנו הסכם, הסכמנו שזה מה שיהיה ואת הסכמת, או שאני צריך להזכיר לך איך בדיוק איך הסכמת?" הרים ביל את קולו שהוא הסתכל על טום מרים את ראשו מעט. "לא, אתה לא צריך."
כן, הם הסכימו על כך בסקס. סקס חם, מתוק, איטי, עמוק ומלא סיפוק. שניהם היו מרוצים ושמחים לקום בבוקר בזרועותיו של השני עד שטום שינה את דעתו.
"יופי, אני שמח שאתה יודע שכל זה ממש פוגע בי. אני לא בובה טום, תפסיק כבר לשנות את דעתך כל הזמן, נמאס לי. באמת. זה או שאתה איתי או שאתה לא. תחליט." אמר ביל בקול החלטי למרות החשק שהיה בתוכו פשוט לסלוח לטום על הכל ולקפוץ על המיטה הזאת איתו.
הוא היה חייב לעצור את טום מלפגוע בו, שוב. לפני שזה יהיה מאוחר מידי.
"אני יודע, אבל אני לא בטוח שאני רוצה את זה ביל. זאת אומרת..אני רוצה, אבל לא ככה. כל הסודות האלה משגעים אותי. אני אוהב להיות איתך, תאמין לי. אבל..זה קשה. אני לא טוב בלשקר, ביל." אמר טום, הרים את ראשו לגמרי והסתכל לביל בעניים, ידיו על ברכיו וגבו כפוף. טום ראה את עיניו של ביל מתחילות לדמוע והוא פשוט, באופן אוטומטי נעמד והושיט את ידו אל לעבר פניו של ביל. ביל תפס את ידו של טום ואמר, "אל," וזז לאחור.
"אם למישהו פה נימאס ממשהו, זה לי. לי, נמאס מכל זה. נמאס לי ממך ומזה שאת תמיד יודע לפגוע בי בצורה הכי מגעילה שיש, טום.
אתה לא רוצה את זה? אין בעיה. גם אני לא." אמר ביל , יצא מהחדר ותרק את הדלת אחריו.
טום נשאר עומד בחדר, ידיו בצדדי גופו וניער את ראשו קלות, מיואש מכל המצב. הוא לא בטוח מה הוא רוצה מעצמו ומהקשר שלו עם ביל, אבל הוא בטוח שהוא אוהב את ביל ורוצה אותו. רוצה אותו רק לעצמו.
**
"אחמ, טוב. אם לא אכפת לך, אני רוצה לסיים את המשחק שלי, אז, לך." אמר ביל, הסתכל מבט ברור בעיניו של טום והסתובב אל השולחן, מפנה את גבו אל טום.
"האמת, כן אכפת לי, וגם לי יש משחק לסיים." לחש טום לאוזנו של ביל, הוא הניח את ידיו על מותניו של ביל ודחף את מותניו אל ביל, ביל הוציא קול קטן של נשימה מפיו. איך תמיד טום יודע להפעיל אותו ככה שהוא תמיד ייכנע. אבל הפעם הזאת, ביל החליט שהוא לא הולך להיכנע, אז הוא העיף את ידיו של טום ממותניו ואמר, "די. שתחליט מה אתה רוצה מעצמך, דבר איתי. בנתיים, לך ממני, טום." דרש ביל, לא הסתובב אל טום והרים את המקל על השולחן, מתכונך להכות בכדור.
"החלטתי. אני רוצה אותך, רוצה אותך רק לעצמי." לחש טום לאוזנו של ביל שוב, הרים את ידיו וליטף את שיערו ברכות, מלטף אותו לאחורי אוזנו בעדינות.
ביל עצם את עיניו ונתן לעצמו להרגיש את המגע של טום עליו, נושם נשימות עמוקות ואוהב כל רגע מידיו של טום על עורו ושיערו.
"טום..." בלע ביל את בקשיחות ונשף בקול החוצה. "תפסיק."
טום הוריד את ידיו לזרועותיו של ביל והניח אותן על השולחן הירוק, אחת בכל צד, משליט כוח ונוכחות על ביל, לא נותן לו ללכת לשום מקום.
טום חייך לעצמו מעט ואמר לביל," ידעתי שאתה לא יכול להישאר עצבני עליי להרבה זמן." טום החליק את ידיו למותניו של ביל שוב, מחליק את ידו מתחת לחולצתו מעט, מרגיש חתיכת עור ממותנו של ביל על ידו ונישק את צווארו ברכות.
ביל הרים את ראשו לאחור, התנשף, מרגיש את הצמרמורות עוברות בכל חלק וחלק בגופו. "טום?" אמר ביל בין נשימותיו והנגיעות של טום במורד גופו.
"אמ?" אמר טום דרך נשיקותיו של צווארו של ביל.
"תבטיח לי שזה לנצח, שאתה לא תפגע בי יותר." אמר ביל בקול שקט, עדין. הוא השעין את ראשון אחורה לפניו של טום, מרגיש את נשימותיו על צווארו.
"אני מבטיח. אין שום דבר שאני רוצה יותר ממך. אני לא אעזוב אותך, אני מבטיח לך, ביל." אמר טום בקול בטוח, יציב אך רך באותו הזמן.
ביל האמין לו וידע שהוא התכוון לכל מילה שהוא אמר. הוא שבוי בקסמו של טום לא משנה כמה הריב היה רציני לפניכן. הוא אהב להרגיש את טום עליו, נוגע, נושם, מנשק, בכל מצב. כל הזמן.
ביל הרכין את ראשו מעט וסגר את עיניו, נתן לטום לדחוף אותו מעט לשולחן ככה שגופו של ביל נגע בו וידיו לגמרי שטוחות עליו, יציבות.
"אהה, טום." נאנח ביל, מתענג לתנועה שביצע טום בו.
"מוכן למשחק מלוכלך?" שאל טום בקול שובב, רך לאוזנו של טום.
"אין לך מושג כמה." אמר ביל, הסתובב אל טום, הניח את ידיו על פניו, נישק אותו על שפתיו נשיקה והרים את עצמו על שולחן, העיף את הכדורים על הרצפה, הלך אחורה עם גופו ופתח את רגליו.
טום חייך וטיפס על שולחן אל ביל בין רגליו, ליטף את פניו פעם אחת, פתח את שפתיו ושפתיהם נגעו לא נגעו כמה רגעים, נושמים אחד על השני, מרגישים את החום העמוק בניהם עד שטום דחף את לשונו אל פיו של ביל ונישק אותו עמוק יותר מאי פעם.
השנים התנשקו והתנשפו דקות ארוכות עד שטום תפס את האומץ להיפרד מפיו של ביל והוריד את הבגדים שמעליו וככה גם את של ביל.
הם העריכו ואהבו אחד את השני כמה פעמים באותו הלילה, על שולחן הביליארד. שיחקו משחק מלוכלך.
כה..אני יודעת שזה לא משו..אבל גם ככה משעמם פה ולא היה לי מה לעשות לכן..
סו..אני מקווה שאהבתן את זה איכשו..
לאב יו אולל 333> שני = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
