פיי..לאט לאט זה הולך ומתקצר אה? הזמן...
גאד..מוזר יהיה לא לעדכן פה יותר בקרוב...חחח
אניי וואיי..
קבלו לכן פרק חדש ונחמד בעלילות בילה וטום XP חחח
אינג'וי ליידיס = ]
Forbidden Feelings
פרק 5.
"ביל, אתה...בוא שנייה." אמר טום שהלך אל ביל שהיה בחוץ.
"מה אתה רוצה? כי אם זה לצעוק אין לי זין אליך ו- "
"לא לא. פשוט בוא כבר נו." אמר טום, הולך טיפה וביל אחריו. לא ממש רוצה לשמוע אותו.
"שמע, אין לי הרבה ברירה אלא לעשות תעבודה הזאת איתך. אתה לא רוצה. אני לא רוצה. אבל אין ברירה. אז בוא פשוט נשב על זה, נעשה אותה וסיים. זהו." אמר טום. אמר לביל את החוקים החדשים ופשוט החל ללכת
"מה? לא, אתה ממש חוצפן. למה נראה לך?" אמר ביל, לא מבין מה זה היה צריך להיות.
"מה? מזתומרת?" שאל טום, מבולבל.
"מה מזתומרת?! אתה באת לי הביתה, צעקת שם כמו משוגע, קללת אותי בכל קללה אפשרית ואז בא לפה וקובע לי חוקים? שכח מזה. תעשה את זה לבד. והלוואי. הלוואי טום, שיעיפו אותך מפה. ככה שאני לא יצטרך לראות פרצוף המסריח שלך." אמר ביל, והסתובב. הלך מעט למקום שלו.
"מה! יחתיכת אידיוט! אני בא לסדר איתך פה דברים ואתה ככה! ואיי אני אהורג אותך אני לא צוחק!" אמר טום והתקרב אל ביל, תופס את ידו.
"עזוב אותי,טום ומהר. " אמר ביל, מסתכל על ידו ואז על טום.
"תקשיב. אני מבין שהייתי חרא. אוקי. מצטער. עכשיו אפשר לסיים עם העבודה הזאת כבר?" אמר טום, מביט מעיניו של ביל, מיואש. מבין שאין לו ברירה אחרת.
"אתה תבוא. נעשה כל פעם קצת ואתה עף לי מהבית אחרי זה. לא מעוניין בשום דבר איתך." אמר ביל.
"אוקי. תאמין לי. גם אני לא." אמר טום מבהיר לביל את הדברים.
"יופי. תבוא ב5 ככה. אני יהיה בבית." אמר ביל ומושך את ידו מטום.
"סבבה." אמר טום וזז במקומו.
"ביי." אמר ביל והלך ממנו. חזרה לחבריו.
טום עמד שם וצפה בו, מזיז את ראשו. 'פאק זה הולך להיות סיוט.' הוא חשב לעצמו וחסר לחבריו גם הוא. מנסה לשכוח מכל זה. לפחות עד שהוא ייפגש עם ביל שוב.
**
"היי, ביל פה?" שאל טום במבוכה. זה היה וילאם בדלת שוב. אחרי שדחף אוו והתפרץ לבית זה הרגיש לא נעים.
"אה, אתה שוב. כן. הוא אמר שאתה צריך לבוא." אמר וילאם והביט בטום מבט מזלזל.
"תודה. ו..אמ..סליחה על..שהתפרצתי..ו.." אמר טום, נבוך.
"כן, כן. לך. הוא למטה." אמר וילאם ונתן לטום להיכנס.
טום ירד לחדר שלמטה. חדר הבידור. הוא נכנס וראה את ביל על הסוני, פול ווליום, בתוך המשחק.
"ואו..מה הולך פה." אמר טום. המום.
"אה, אתה כבר פה. הנה אני סוגר.." אמר ביל ובא לסגור את משחק.
"טוב.." אמר טום. מבואס.
"בא לך?" שאל ביל בזהירות. הציע לטום שלט אחד.
"כה...אם בא לך." אמר טום, לא בטוח אם לגשת ולשבת ליד ביל.
"כ, למה לא. בוא. אני משחק עם אנדרב כל הזמן." אמר ביל ופינה לטום מקום ליש הספה.
"מי?" של טום.
"אנדר..אתה לא מכיר. חבר שלי." אמר ביל והתחיל משחק חדש.
השניים החלו לשחק וטום התפעל מהחדר בכל פעם שראה משהו חדש קורה או שהאפקטים של המשחק הופיעו בכל פעם.
"פאק, איזה ענק פה. איזה כיף לך." אמר טום. מתלהב מהחדר.
"אה, זה סתם. להפיג שיעמום. צעצוע של אבא." אמר ביל במובן מאליו.
"אה...אבל זה מדהים. עם כל מה שיש פה. לא הייתי יוצא מפה." צחק טום וזז עם גופו תוך כדי משחק.
ביל הסתכל עליו וצחק גם ואז נבהל מצעקתו של טום. "חה! עוד 10 נקודות ואני מצח אותך. תתרכז!" שמח טום.
"פאק! אמר ביל וצחק. הוא הלחץ חזק על לחצנים והתרכז במשחק
השנים ככה בילו שעתיים אם לא יותר. שמחקי בסוני של ביל ובכל מה שיש בחדר. נהנים כאילו היו חברים תמיד.
מה שהיה מאוד מוזר אחרי שרבו ככה. אחרי מה שטום אמר ומה שביל עשה לו. אבל כן, ככה היה. הם נהנו, צחקו, שתו. ושכחו בכלל שיש להם עבודה להתחיל לעשות.
"ואי..מה השעה?" שאל ביל שנשען על הספה עם בירה ידו.
"לא יודע 9." אמר טום ששתה מהבירה שלו.
"פאק, טום. העבודה." אמר ביל, והסתכל על טום. ואז התפקע מצחוק. השניים החלו לצחוק.
"בוא, בוא נעלה לחדר. נדפק לי מפה." אמר ביל וקם במקומו, זז הרבה, לא הצליח לתפוס פוקוס במבטו.
"ואי אתה מסטול." צחק טום ודחף את ביל.
"גם לך לא חסר." אמר ביל שראה איך טום לא מצליח לעלות במדרגות.
"בוא בוא. זה הרבה לעלות." אמר ביל והשניים הביטו למעלה. זה באמת היה הרבה.
הם הצליחו לעלות לחדר, נכנסו וסגרו את הדלת. נפלו על המיטה.
"תדליק טלוויזיה טום." אמר ביל, מסתדר על המיטה ונשען על הכריות.
טום אז מצא את השלט והדליק אותה, דפדף עד שמצא ערוץ סרטים לבחירה.
"מה נראה?" שאל טום. מסתכל על ביל.
"תבחר משהו." אמר ביל, שותה מהבקבוק.
טום בחר סרט אקשן והשניים ישבו לראות.
אחרי חצי שעה של הסרט שצפו בו בשקט טום אמר, "חם לי."
ביל נאנח והראה לו את החלון מעליו. טום הסתכל עליו מבטח של 'נו באמת נראה לך שאני קם עכשיו'. אז ביל קם במקומו בהיאנחה מיואשת.
ביל הרים רגל אחת ושם אותה בצידו השני של גופו של טום. הוא עמד מולו בפיסוק ונשען קדימה לפותח את החלון, טום תחילה הזיז את ראשו לתפוס מבט על הטלוויזיה
אבל אז קלט את הכוכב על ביטנו של ביל. אז הוא הסתכל עליו. עמוק. כמעט נוגע בו. הוא רצה לגעת. ממש רצה.
לביל נחשפה הבטן מעט כשהוא פתח את החלון והכוכב נראה רק חצי מעבר לגינס.
ביל אז קם מעל טום וחזר למקומו. "הנה." אמר ביל, הרוח החלה לנשוב ולהעיף את הווילון הלבן שהיה על החלון. היה נעים עכשיו. לא חם ולא קר בחדר.
אחרי כמה דקות השניים פשוט נרדמו עם הטלוויזיה דלוקה. עם הבגדים עם הכל. ושתי בקבוקי בירה ריקים. בלי להתחשב באלה שלמטה.
הם נרדמו. ככה. קרובים מעט על המיטה.
טום התעורר לפתע מוקדם מאוד בבוקר. לא מבין מה לעזעזל הוא עושה במיטה של ביל. אז הוא נזכר. הם נרדמו אחרי הסרט.
כל אירועי היום הקודם החלו לחזור אליו, כולל הקעקוע של ביל. כולל מה שהוא רצה לעשות.
טום ניער את ראשו וקם המיטה.
"ביל." אמר טום והזיז את ביל שהתעורר.
"ביל נו!" הרים את קולו והזיז אותו חזק יותר.
"מה..." מלמל ביל והסתובב על גבו, מסתנוור מהאור של הבוקר.
"קום, נרדמנו ו..אני צריך ללכת. אז..אני אראה אותך אחר כך או משו.." אמר טום, מחזיק את ראשו בידו. הוא הסתחרר פתאום.
"מה? טוב. טוב. ביי." אמר ביל וחזר לישון.
"אלוהים...בי." אמר טום ויצא מן החדר. מבולבל.
הוא נסע לביתו, הפשיט את בגדיו וחזר לישון. זה היה מוקדם מידי בבוקר.
סירטון :)
מקווה שנהנתן = ]
[תגיבווו!]
לאב יו אולל 33>
שני = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
