יאלה..שני פרקים חדשים כי הם קצרים :)
אינג'וי דאלינגס = ]
Forbidden Feelings
פרק 8.
ביל קם מוקדם בבוקר. טום עוד ישן אז לא העיר אותו.
הוא מהר לבש את בגדיו והזמין את ויליאם שיחזיר אותו הביתה.
כשהגיעו הביתה ביל אכל מעט. הוא כבר הבין שאימו ישנה ואביו כבר מזמן עזב.
כמו תמיד, הבית היה כולו לרשותו.
הוא עלה לחדרו לאחר שישב במטבח והחל להתארגן למכללה. כמובן שהוא הגיע לבסוף באיחור של שעה וקצת, אבל הגיע.
הכיתה כבר סיימה את השיעור וזה היה סמן ההפסקה אז הוא פשוט ישב בחוץ בשולחן הקבוע שלו ושל אנדרס.
לפתע טום התיישב לידו וחייך.
"היי.” אמר טום ומניח את התיק לידו.
"היי. מה קורה?” שאל ביל. הוא לא ידע בדיוק מה לומר אחרי שעזב ככה בבוקר בלי להגיד מילה.
משום מה כל הסיטואציה הפריעה לו והוא פשוט היה חייב לצאת משם.
"בסדר. היה לך משו דחוף בבוקר שהלכת ככה? חשבתי קרה משו.” אמר טום.
כשהוא התעורר, הוא בדיוק הסתובב לבדוק מה עם ביל אך ביל לא היה שם. הוא תהה אם להתקשר, לראות שהכל בסדר, אך חשב שזה מוקדם ועדיף לחכות ולראות אם הוא יגיע ללימודים.
"מצטער. לא התכוונתי להבהיל אותך. פשוט אמא שלי..אתה יודע..20 שיחות שלא נענו, כבר התחלתי לחשוב שהיא השתגעה, אז.. התארגנתי מהר הביתה.” אמר ביל בעודו רואה את אנדרס מנופף אליו לשלום.
"הבנתי,” אמר טום בהנהון ראש. “אז אתה בסדר? הכל בסדר איתך?” שאל טום בקול מודאג טיפה.
ביל בדיוק התכוון לענות אך אנדרס עצר אותו. “למה שהוא לא יהיה בסדר? משהו קרה?” הוא שאל בפאניקה.
"לא, לא אנדי. אני בסדר,” הוא הסתכל אז על טום. “אני בסדר.” הוא אישר לו.
טום הנהן שוב, חייך אליו וקם ממקומו. “נראה אותך אחר כך.” הוא אמר וסובב את גבו לפגוש את חבריו.
"מה זה היה?”אמר אנדרס בטיפה חוצפה.
"כלום..” התנשף ביל בחלומיות ובהה בטום. אנדרס המשיך לדבר אך ביל לא הקשיב לו. הוא פשוט בהה בטום עד שהצלצול קטע את מחשבותיו.
**
הזמן אכן עבר מהר.
מצבו של ביל השתפר, הוא וטום התקרבו יותר ויותר. עבדו על עבודת הגמר שלהם ביחד. יתר נכון, ניסו.
הם היו מרוכזים כל כך להשתטות מאשר לסיים אותה.
מאז טום וביל התקרבו כל כך לטום לא היה זמן לבנות ואת ביל הן כבר לא עניינו.
זה היה טום וביל כמעט כל יום יחד.
אנדרס ודניאל נדחקו לצד והם היו עסוקים בשלהם.
שיחת היום הייתה על חופשת החורף המגיעה. כל מי שהיה גר רחוק מהמכללה נסע הביתה והשאר חגגו את החופשה במסיבה בעיר.
**
ביל סיים להתארגן למסיבה ואנדרס חיכה לו בחוץ עם מכוניתו.
ביל היה לבוש בסקיני שחור וחולצה שחורה ארוכה. הוא ענד כמה שרשראות כסף עליו ושיערו היה חלק מטה.
איפר את עיניו באיפור שחור הרגיל שלו וירד למטה לפגוש את אנדרס.
הוא נראה טוב מתמיד.
"היי,” אמר ביל בעודו נכנס למכונית ומתיישב ליד אנדרס.
"היי, מקורה?” שאל אנדרס, בוחן את ביל.
"הולך להיות טוב הלילה, אה?” אמר ביל בקול שמח ומתרגש להשתכר וליהנות.
"ברור.” אנדרס לחץ על הגז ונסע לכיוון המועדון.
כשהגיעו החנייה מאחור הייתה מלאה ומבחוץ זה נראה שהמועדון גם כן.
השניים נכנסו לתוך המועדון שהיה נורא רועש ומלא באנשים. המוזיקה שנשמעה הייתה טובה וביל ידע שהוא הולך ליהנות.
אנדרס מיד הלך להביא שתייה לשניהם בזמן שביל ניסה לפלס את דרכו בין האנשים אל הבר.
כשפגש את אנדרס הוא הביא לו את השתייה שלו וביל נראה כאילו הוא מחפש משהו.
"הנה החבר שלך,” אמר אנדרס בקול מזלזל והצביע על טום שהיה עם בחורה בזרועותיו.
ביל, משום מה רתח מפנים. מה לעזעזעל הוא עושה עם הפרחה הזאת? ולמה לעזעזעל לביל אכפת כל כך?
"וואו, הוא יודע ליהנות,” אמר אנדרס והציק לביל עם מרפקו.
"כה..” אמר ביל, לגם מהשתייה שלו והחליט שהוא פשוט מתעלם ממה שראה ונהנה.
לאח כמה משקאות, ביל איד את חוש ההיגיון שלו. הוא רקד ונהנה כל הערב. ומצד שני, הוא צפה בטום, רוקד ונהנה כל הערב עם הבחורה שהיה איתה.
ביל לא סבל את הקנאה ששרפה לו בגוף. הוא לא הבין למה הוא כל כך מקנא בה. למה הוא רוצה את טום רק לעצמו..
אזף מכיוון שחוש ההיגיון שלו אבוד, הוא ניגש לאזור שבו טום היה, משך בחורה יפה אליו והתחיל לרקוד איתה.
הם כמובן הגיעו למצב של נשיקות ונגיעות ובאותו הרגע שביל רצה טום סובב את ראשו וראה את ביל, עם הבחורה, קרובים אחד לשנייה. מאוד.
טום התעצבן, כל הניסיונות שלו ושום דבר לא מצליח.
הוא היה עם הילדה רק כדי להפסיק לחשוב על ביל. רק כדי לראות אם עוד יש לו את זה, אם עוד יש לו את זה לבנות אחרות..לבנות בכלל.
הוא חשב יותר מידי על ביל וזה הציק לו, אז הוא שתה עד שהבחילה התחילה לעלות לו, לקח בחורה יפה וניסה לגרום לזה לעבוד. אך ברגע שראה את ביל, עם בחורה אחרת, זה נהרס. הוא שוב רוצה את ביל בשבילו, הוא שוב חושב עליו.
טום עזב את הבחורה שלו והלך לכיוונו של ביל שעמד לבד כי הבחורה שאיתו הלכה להביא עוד שתייה.
הוא התקרב אל ביל ולקח אותו בזרועו ישר החוצה. נראה כועס.
"אחלה בחורה מצאת לך.” טום לא מבין מה הוא עושה, מה פתאום הוא כזה קנאי לביל?
"גם אתה,” החזיר לו ביל.
השניים עמדו מחוץ למועדון, לא כל כך רחוקים כי הם עדיין שמעו את המוזיקה.
"מי זאת?” שאל טום בתקיפות את ביל. הוא בקושי יכל עמוד כמו שצריך, גופו התנדנד מצב לצד.
"סתם אחת. ושלך?” שאל ביל, משעין את עצמו על הקיר שמאחוריו.
"סתם..” ראשו של טום החל להסתובב והוא נראה כאילו הוא הולך להקיא.
"מה יש לך? הכל בסדר?” שאל ביל ותפס את טום אליו.
"לא...לא שתיתי הרבה זמן, אז זה לא בא לי טוב..”אמר טום שעטף את כתפיו של ביל עם זרועו.
"בוא, אני אקח אותך הביתה.” אמר ביל, סידר את עמידתו והחל ללכת.
"תראה אותך, אתה בקושי עומד.” צחק טום שביל החל להתנדנד בהליכתו.
"אתה יותר גורע. עכשיו סתום, ותן לי להזמין מונית.” הקניט ביל בשובבנות והוציא את הפלאפון שלו.
"אני לא יכול ללכת הביתה ככה, אם אבא שלי יראה אותי ככה הוא יהרוג אותי.” אמר טום ותופס חזק יותר בביל. הוא הניח את ראשו על כתפו של ביל, מריח את ריחו הטוב מצווארו והצמיד את אפו אליו, מרגיע את עצמו.
"אז בוא אליי, רק בוא כבר.” אמר ביל ומשך את טום איתו אל המונית.
כשהם ישבו במונית טום הניח את ראשו על ביל, עוצם את עיניו.
ביל הסתכל על טום, מלטף א ראשו, הרגיע אוות כדי שלא יקיא במונית.
לאט לאט הוא מתחיל להבין למה הוא קינא כל כך. טוב לו ככה, עם טום לידו, קרוב אליו.
שטום רק שלו ולא עם איזו בחורה. בגלל קירבתם בזמן האחרון ביל החל להבין שהוא רוצה את טום יותר מכל דבר אחר, שהוא רוצה להיות איתו. ביחד. אך הוא פשוט הדחיק את המחשבות האלה לטובת החברות שלהם. כי אולי טום לא מרגיש כך כלל.
פרק 9.
כשהם הגיעו הביתה, ביל משך את טום במעלה המדרגות, מה שהיה מאוד קשה כי טום ארוך מידי ושיכור יותר מידי.
"בוא,” אמר ביל והכניס את טום למקלחת מוריד מעליו את הכובע שעל ראשו תמיד, את החולצה הגדולה. בוחן את גופו החטוב של טום.
טום לא הפסיק למלמל שטויות מפיו וביל פשוט התעלם והמשיך להפשיט את טום.
הוא הוריד את מכנסיו והורה לו להיכנס להתקלח.
טום ציית והתקלח דקות ארוכות.
ביל ישב על המיטה, הוריד את בגדיו שלו ומתכונן לישון.
המקלחת הרגיעה מעט את טום אך עדיין אפשר לראות שהוא לא כל כך צלול.
ביל עמד כשראה את טום יוצא מהמקלחת, מיהר לתפוס אותו כי הוא עדיין התנדנד.
טום החזיק בו והשניים התיישבו על המיטה.
"אתה בסדר עכשיו?” שאל ביל, לוקח את המגבת מטום ומייבש את גבו הרטוב בטפיחות רכות עליו.
"כן..קצת.” אמר טום בשקט.
"יופי.” הגיב ביל והחל לייבש את כתפיו של טום, ואז את החזה שלו בטפיחות קטנות ועדינות.
טום הרים את ראשו והסתכל על ביל שהיה מרוכז בלנגב את גופו של טום ואז הוא הסתכל על ידו של ביל עם המגבת על החזה שלו והוא החל להישכב אחורה, נותן לביל את האפשרות לייבש גם את ביטנו.
השניים לא אמרו כלום אחד לשני, הם הבינו אחד את השני גם בלי מילים. משהו שקרה להם עם הזמן. עם הזמן שהם בילו ביחד.
ביל המשיך עם המגבת מטה, לאזור ביטנו של טום שנשם מהר, הבטן עולה ויורדת וטיפות מים עליה.
ביל ייבש בסיבובים רכים ועדינים. טום נאנח בקול עמוק ועצם את עיניו. האוויר הקר על גופו הרטוב עשה לו טוב ועוד יותר שביל שם, מטפל בו ככה, קרוב אליו. הוא הרגיש שהוא יכול להיות במצב הזה לנצח.
ביל התקרב אל טום שהתיישב על המיטה ומחא את טיפות המים שהיו על פניו.
ביל לא הסתכל בעיניו של טום וטום צפה בו מלטף את פניו, נושם עליו. אז טום הושיט את ידו לסנטרו של ביל והרים את פניו, כך שביל הסתכל בעיניו ועצר את תנועותיו על פניו של טום.
השנים התנשפו בחוזקה, לא יודעים מה הם עושים וגם לא אכפת להם. טום קירב את פניו אל ביל, הושיט את ידיו ללחיו של ביל, ליטף אותן מעט ואז התקרב עוד, כך שהוא סנטימטר רחוק מביל ונישק את שפתיו.
ביל הופתע אך הגיב לנשיקה. הוא פתח את פיו מעט ונתן לטום להיכנס. טום פתח את פיו גם הוא והכניס את לשונו לפיו של ביל. מושך אותו אליו ומנשק אתו בלהט, תשוקה. מנשק אותו הכי חזק והכי עמוק שהוא יכול.
כנראה, שהוא רצה את זה כבר הרבה זמן. אז הוא משך את ביל אליו קרוב יותר, כך שרגל אחת של ביל על המיטה והחזה שלו קרוב אל של טום.
טום המשיך ללטף את לחיו של ביל עד שהוא קבר את ואצבעותיו בשיעורו, משחק בו, מושך אותו.
השנים הפיקו קולות רועשים, נעימים מהנשיקה. הם לא נפרדו לרגע בכל הדקות הארוכות האלה.
טום לא הפסיק לנשק את ביל וביל נסחף בנשיקה, עלה על המיטה והיה מעל טום. ידיו בצדדי גופו של טום על מיטה והמשיך להתרכז בנשיקה שלהם.
טום לפתע החזיק את פניו של ביל, מוציא ומכניס את לשונו מפיו של ביל והפך אותו על גבו כך שטום היה מעליו. ביל היה כלוא על המיטה מתחת לטום, מרגיש אוות עליו. ביל ניסה להתעלם מהזין הכואב שלו והתרכז בלשונות של טום בפיו. מה שעשה את זה עוד יותר גרוע.
טום החליק את ידו על צידי גופו של ביל וביל התנשף, נאנח תוך כדי הנשיקה.
טום נהנה לשמוע את קולותיו והחל לנשוך את שפתו התחתונה של ביל מה שגרם לביל לגנוח והתנשף עוד יותר. הוא הרגיש את הזין שלו מתחיל לכאוב. אבל רק מעט.
הם נהנו אחד משני, כאילו אין עולם בחוץ, רק שניהם.
כשטום הניח את ידו על הבוקסר של ביל, ביל עצר. עצר את הנשיקה והסתכל בעיניו של טום.
טום הבין ועצר גם הוא.
הוא ירד מביל ושכב לידו. דעתו עדיין לא צלולה, זה מ שגרם לו לרצות עוד.
אך הם עדיין לא מוכנים לזה, שניהם שיכורים ובטח לא יזכרו שום דבר מחר.
מה שהתברר כטעות.
הם זכרו טוב מאוד. טום במיוחד.
**
כשהשעון המעורר צלצל, טום הרגיש כאילו שהראש שלו הולך להתפוצץ.
הנגאובר היה דבר נורא, אין ספק.
כשהוא סובב את ראשו הוא ראה את ביל שוכב לידו. שיערו כולו מבולגן, השמיכה בכל מקום וידיו מתחת לכרית.
טום חייך מעט. בחן את גופו הרזה כל כך שהדגיש אור הבוקר שבחוץ.
בעודו מסתכל על ביל הוא הבין מה קרה אתמול בלילה. כל אירועי הלילה הקודם החלו לרוץ לפי סטנות מוכרות בראשו והוא קם בבהלה.
"שיט!” אמר טום בשקט ומעיך את השמיכה מעליו.
"שיט! שיט! שיט!” הוא קם מהמיטה והחל ללכת הולך ושוב בחדר.
"מה עשיתי! שיטטטט!” אמר טום ששם את ידו על פניו, לא מאמין במה שקרה.
"פאק..” לאחר שהוא קלט פחות או יותר, הגיע השלב שהוא הוא מבין כמה הוא נהנה ממה שקרה. ונהנה מאוד.
"מה עשינו, ביל...” אמר טום כשהוא הסתובב והסתכל על ביל עדיין ישן. עכשיו, כשהוא צלול בדעתו הוא לא באמין שזה באמת קרה. הוא חשב על כך הרבה פעמים, אבל אף פעם לא חשב שזה באמת יקרה. הוא וביל. ביחד. מתנשקים וקרובים אחד לשני.
הרי הוא אף פעם לא היה עם בן. אף פעם לא חשב על זה. ואיכשהו עם ביל הוא תמיד חשב על זה.
"אלוהים...מה עובר עליי?!” הוא הרים את ראשו למעלה, מנסה לקבל תשובה ממשהו אך ללא מזל.
הוא הסתובב עוד כמה דקות בחדר, נזכר במה שקרה לו עם ביל. לא בטוח אם הוא מתחרט על זה או לא, מה שבטוח..אין מצב שהוא הולך לדבר על זה. לפחות לא עכשיו. הוא יכחיש את כל העניין ויראה מה יקרה הלאה. עכשיו העיקר הוא לעביר את המקרה הזה ולא לדבר על זה בכלל. הוא עדיין היה בשוק והיה צריך לחזור הביתה. ומהר.
הוא התלבש במהירות ונסע הביתה. מקווה שבמכללה הכל יהיה בסדר.
**
ביל הגיע ללימודים אחרי שקם והתארגן.
הוא זכר על פרט ופרט מלילה שעבר וגם הוא, לא רצה לדבר על זה.
הוא לא היה מוכן לזה למרות שרצה את זה מאוד.
הוא פשוט חייב לתת לזה להתעכל בו ואז אולי לבהיר את הדברים.
בנתיים..לא היה ולא נברא
**
הצלצול נשמע וביל הלך לכיתה.
כל התלמידים החלו עם הם להיכנס לכיתה וטום כבר ישב במקומו, ליד ביל.
"זה הולך להיות מביך..” חשב לעצמו ביל.
הוא מתיישב במקומות ואמר, “טום, אנחנו צריכים להמשיך את העבודה. זה עוד כמה ימים ולא עשינו כלום.”
"אוקיי. אני אעשה חלק ואביא לך.” אמר טום. הוא זז טיפה במקומו, מרגיש לא בנוח.
"אתה בכלל יודע מה עושים?” שאל ביל שגיחך מעט.
"לא.” אמר טום, גם הוא החל לצחוק מעט.
"בוא אליי ונסיים את זה כבר. אתה מקליד יותר מהר ממני, ככה שזה ילך לנו מהר.” אמר ביל, הסתכל על טום שמבטו מושפל ולא מביט בעיניו של ביל.
"סבבה.” אמר טום. הוא היה כל כך מופתע מאיך שביל מתנהג. באיזו קלות הוא לוקח את זה.
מה לעזעזעל קורה פה? עד כדי כך לא אכפת לו? 'לא. זה לא יכול להיות. זה ביל. הוא היצור הכי רגיש שאני מכיר. אין מצב.' חשב לעצמו טום כשסוף סוף הסתכל על ביל שהיה עסוק להעתיק מהלוח את נקודות הסיכום שמורה כתב.
טום ניער את ראשו ופשוט ניסה להתרכז בשיעור.
הוא יבוא היום לביל, יסיים את החלק שלו בעבודה הזאת וילך הביתה. הכל יהיה בסדר.
ככה הוא חשב.
**
אחרי שעתיים של אי נוחות בניהם בבית של ביל, מול המחשב, מנסים להתרכז בעבודה, טום החליט שהוא לא יכול יותר ופתח את הפה.
"ביל..”
"ממ?” מלמל ביל בעודו מקליד במחשב את חלקו בעבודה.
"אני לא יודע איך להגיד לך את זה אבל..” אמר טום כשהוא לא ממש יודע איך הוא הולך לשקר ככה לביל בלי להיחנק באמצע.
"כה. אני מבין אותך,” אמר ביל בלי להסתכל על טום.
"באמת?” שאל טום בבלבול.
"כן. אני ואתה זה שני עולמות שונים. מה שהיה היה. לא קשור לכלום. אני אגמור את החלק שלי ואתה את שלך וזהו.” אמר ביל, לא מאמין למילים של עצמו.
טום שתק לכמה שניות. מנסה לעכל את הישירות של ביל. את האדישות שלו לכל מהצב.
"כה..כה זה הכי טוב. גם ככה מה שקרה זה לא ביג דיל. זה האלכוהול שדיבר.” אמר טום סוף סוף, מתכונן לקום ממקומו.
"סבבה. שלח את מה שסיימת ואני אגיש את זה.” אמר ביל, מקליד בקול כדי להסיח את דעתו מטום ולא לגרום לו לעצור אותו בדרכו לדלת.
"סבבה, אני..אני אראה אותך. ביי.” אמר טום ויצא מהדלת.
הוא לקח נשימה עמוקה ויצא מהבית של ביל. הוא לא רצה לסגור את זה ככה. הוא כן רצה לדבר על זה והם לא שני עולמות שונים כלל, הם דווקא די דומים והוא לא רצה להרחיק את ביל ממנו ככה.
הוא לא האמין לדבריו של ביל בדיוק כמו שהוא לא האמין למה שהוא קשקש שם.
אבל זה חייב לקרות, לא מתאים לו להיות עם בן עכשיו, הוא לא הומו והוא לא נמשך לבנים. להימשך לביל זה לא אומר כלום. נכון?
טום היה כל כך מבולבל אבל היה החלטי. זה לא הולך לקרות וזהו. הם לא אמורים להיות ביחד.
זה אסור להרגיש ככה. זה פשוט אסור.
**
לאחר מחשבות רבות בחדרו על ביל ועל מה שהיה בניהם הוא החליט להסיח את דעתו.
אז הוא התקשר לבחורה שהכיר ובילה איתה את הלילה.
כמובן שהוא לא הרגיש כלום, הוא חשב שזה אולי יסיח את דעתו מביל ויגרום לו להבין שהוא כן אוהב בנות ושזאת הדרך הכי טובה לחיות. מה שלא קרה.
כל הבילוי עם הבחורה היה סתם והוא רק חיכה לרגע שהיא תלך.
אולי להיות עם ביל זה לא יהיה כזה נורא, אולי זה יכול להצליח, כי הרי הוא אהב מה שהלך שם בניהם, הוא לא מפסיק לחשוב על זה. אז למה ללכת נגד מה שהוא מרגיש...?
'אוו פאק. צא לי מהראש!” מלמל טום בעודו שוכב במיטה לפנות בוקר.
הוא החליט שהוא חייב לעשות משהו. לעשות משהו שיגרום לביל לדעת שזה עוד לא נגמר. או..התחיל.
מתאים לנו לסיפור XP
מקווה שאהבתן =]
לאב יו אולל 333> שני = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
