אוקיי סו..כמה דברים לי אלייכן..
הבלוג כבר פועל שנה ושלוש חודשים ו.. היום תם זמנו.
אני וג'ן החלטנו שהיום אנחנו מפסיקות את העידכונים.
אנחנו לא נסגור אותו אך העידכונים יפסקו.
אנחנו לא מעבירות את הבלוג לאף אחת מהסיבה הפשוטה - זה הבלוג שלנו והוא ישאר שלנו..חחח
זה פשוט נראה לנו הכי הגיוני ונורמאלי שזה ישאר ככה.
לכל דבר יש התחלה וגם סוף וזהו הסוף של הבלוג. באיזשו שלב הוא היה אמור להיסגר בסוף וזהו הזמן.
ג'ן לפני צבא, אני בחופש גדול עכשיו אחרי כל הבגרויות שלי וצבא קצת יותר מאוחר מג'ן.
יש לי לעבוד ולהספיק כמה דברים לפני שאני מתגייסת..ו...זהו.
אני חושבת שמגיעה לנו הפסקה מהכל.
עברה שנה, עברו פה המוןן סיפורים.
הגיע הזמן שזה יגמר :)
אני רוצה להגיד לכן, ליידיס יקרות, תודה.
תודה על זה שנתתן לי אפשרות לפרסם פה את השטויות שלי..חח ותודה על זה שערכתן ואהבתן.
גם אם הפרק לא היה טוב הייתן כנות מספיק ואמרתן לי. תודה.
כל הפידבקים שלכן עזרו לי מאוד, אולי להוכיח לעצמי שיש בי משו יצירתי [יאה רייט.חח XP]
בזכות התרגומים של הסיפורים שתירגמתי לכן שפרתי את האנגלית שלי..גליתי שאני דיי סבלנית שאני רוצה.חח [מה שלא מתאים לי בכלל.חח] עם כל העצלנות שלי וחוסר החשק לתרגם בשלב מסויים לא יכלתי לסרב לכן ותירמתי לכן כמה שיכלתי
ונהנתי מזה. התגובות שלכן אחר כך היו כל מה שהייתי צריכה :)
סו..תודה לכן על הכל.
בעלדיכן הבלוג הזה היה נסגר מזמן..אז שתדעו שאתן החזקתן אותנו להמשיך ותרגם ולכתוב לכן כי ידעתו כמה שאתן מעריכות ואוהבות אותנו = ]
אמ..זהו..אין לי עוד על מה לחפור.
סה"כ הייתה אחלה תקופה.
נהנהתי לתרגם לכן ולכתוב לכן.
גם ג'ן עשתה פה פאן עם כל העידכונים הלא קשורים שלה על הישרדות..פלייבר פלייב וכל השטויות שלה..חח XP
אנחנו אוהבות אתכן מאוד.
שני וג'ן
33333>
ועכשיו לפרק :)
Forbidden Feelings
פרק אחרון.
טום החנה את מכוניתו ליד הבית לאחר נסיעה ארוכה של מחשבות על ביל ועל כל מה שהוא מרגיש.
הוא לא ידע אם הוא אי פעם יוכל להתגבר על מה שהוא מרגיש כלפיו.
לאן שהוא הולך ביל תמיד שם. בלימודים, לאחר הלימודים, עם חברים, במחשבות, בחלומות. בכל מקום.
אחרי שטום יצא מביתו של ביל הוא הלך לדניאל. הוא חזר אז הביתה ויצא מהמכונית.
הגשם היה חזק ורועש. טום נרטב כולו כשנעל את המכונית. הוא רץ הביתה וסגר את הדלת אחריו.
הבית היה ריק. הוריו יצאו לחברים.
הוא עלה לחדרו מוריד את נעליו ולפתע הדלת נפתחה. זה היה ביל.
"לא אכפת לי. אתה יודע מה? לא אכפת לי. לא מעניין אותי שאתה מפחד, לא מעניין אותי שזה אסור, לא מעניין אותי כל הקשקושים שלך על 'אני מצטער' בלה בלה בלה. לא אכפת לי. לא. אכפת. לי. אני רוצה להיות איתך. אני רוצה להיות איתך ושום דבר לא ישנה את זה,” אמר ביל במהירות לא עוצר את דבריו עד שטום קטע אותו.
"ביל, די, זה אסור. לי כן אכפת. אבא שלי יתחיל פה באלגן וזה לא הולך להיות טוב.” אמר טום שעמד מול ביל והתכווץ בכל פעם שרעם נשמע בחוץ.
"אנחנו נתגבר על זה. אנחנו ביחד. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אתה לא מבין? לאף אחד.” קולו של ביל נשמע שבור ועיניו החלו לנצוץ. בגדיו היו ספוגים במים אבל לא היה אכפת לו, הוא התקרב לטום והושיט את ידו אליו. דמעות החלו לרדת.
"לא, אל תהיה כזה נו. אני לא יכול לראות אותך ככה.” אמר טום, מושיט את ידו אל פניו של ביל ומוחא את דמעותיו.
"ככה זה יהיה כל הזמן אם אני לא איתך.” אמר ביל, מוריד את ראשו ונשען למגע של טום.
"אתה תתגבר וגם אני. זה פשוט לא יכול לקרות. זה אסור. אסור לנו להיות ביחד.” אמר טום בקול רך ומרגיע.
"זה לא נכון.” אמר ביל בקול שבור.
"זה כן. כל מה שאנחנו מרגישים זה אסור. זה לא יכול לקרות.” אמר טום והחל להתקרח מעט.
ביל לא וויתר, הוא התקרב אל טום ואמר, "אני אוהב אותך."
"אסור לך."
"אני כל כך אוהב אותך." אמר ביל, מתנשף בחוזקה, הוא עמד קרוב לגופו. לא משאיר מקום לרווח בניהם. הניח את ידיו הקרות על פניו. מחזיק אותן. מביט בעיניו עמוק.
לא מסיט את מבטו לרגע. הוא יודע שזה אסור. אבל הוא לא יכול להחזיק את רגשותיו עוד.
הגשם לא הפסיק לרדת. החדר היה חשוך. הדלת הייתה סגורה. הדבר היחיד שמאיר את שניהם זה הברקים שבאו והלכו.
החלונות הראו טיפות עליהם והיה קר. קודר וחשוך.
"די. ביל. אסור." אמר טום, גם הוא, מתנשף חזק. חזהו עולה ויורד ללא הפסקה. הנשימות שלו נשמעו, שברו את השקט ששרר בחדר.
ביל, כל כך קרוב אליו, נושם עליו, מריח אותו, מרגיש אותו כל כך קרוב גרם לו לאבד את עצמו. הוא כל כך רצה להתנפל עליו ולנשק אותו עד שתאבד לו הנשימה. אבל לא יכל. זה היה אסור.
"אני לא יכול טום. אני כל כך אוהב אותך." אמר ביל, מקרב את שפתיו אל של טום. פותח אותן מעט, נראה כאילו הוא עומד לנשק אותו. טום אז עצם את עיניו. מתנשף.
"ביל...לא. זה לא יקרה..ביל." לחש טום, מתנשף. מרגיש איך ליבו יוצא מגופו עוד שנייה. הוא כל כך רצה את ביל. הריח שלו. השפתיים שנוגעות לא נוגעות בשלו. המגע של ביל עליו שיגע אותו. אבל זה היה אסור.
"ששש..." לחש ביל, מניח את שפתיו שלו על של טום ומנשק אותו נשיקה עדינה ורכה. טום אז עצם את עיניו וקפא.
ביל פתח את פיו מעט ואמר," אני מצטער על מה שאני הולך לעשות עכשיו. כל כך מצטער." ידיו היו עדיין על עורפו של טום. קרות. הוא פתח את פיו עוד יותר ושיחק עם שפתיו של טום שנפתחו מעט.
"גם אני." אמר טום. הוא לא יכל עוד. לא היה מסגול להחזיק את מה שהוא מרגיש יותר. הוא החליט שזה לא נכון מסיבות לא אמתיות. זה..היה אמיתי. ביל היה אמיתי. ומה שהוא מרגיש היה הכי אמיתי שאפשר.
הוא לא יכל לחשוב או להרגיש אחרת. להתנגד לביל היה קשה מידי. אז הוא פשוט לא התנגד. יותר. הוא תפס את פניו של ביל, מקרב את גופו יותר קרוב עד שגבו של ביל התנגש בקיר ונישק אותו. נשיקה עמוקה וחזקה עם כל לשון וכל השפתיים.
טום נישק אותו ללא הפסקה כמה דקות ארוכות. לשונותיהם נוגעות ומסובבות ביחד. חמות. השפתיים
רכות ואדומות. לא נפרדים לרגע. הם שניהם עמדו שם, סחוטים במים, צמודים, מתנשפים.ביחד.
"אהה...אני כל כך אוהב אותך ביל." התנשף טום לתוך הנשיקה. אז עבר לצווארו ונישק נשיקות שמטריפות את ביל.
ביל הרים את ראשו והתנשף, פיו פתוח וידיו על צווארו של טום. מרגיש את טום עליו.
"גם אני." התנשף ביל. "אתה לא מתאר לעצמך כמה." הוריד את ראשו ונישק את טום עמוק וחזק על שפתיו.
טום הגיב ,תפס את פניו של ביל ונישק אותו עמוק יותר. חזק יותר. ככה, לכמה דקות ארוכות. מרגישים אחד השני אחרי כל המגעים האסורים.
טום אז נפרד מהנשיקה. לקח את ידו של ביל איתו לכיוון המיטה.
טום התיישב עלייה, ידו בידו של ביל שעמד מולו. "בוא הנה." משך טום את ביל אליו וחיבק את מותניו שהיו מול פרצופו.
אז, טום נשכב על המיטה שביל חצי עליו. מנשק אותו ומלטף את גבו ברכות.
"אהה. טום." נאנח ביל. נהנה מהמגע של טום על גופו. נהנה מההרגשה של הזין של טום שנעמד לו מתחת לבגדיו הגדולים. לא יכול חכות לרגע שיראה את טום עירום. לגמרי.
טום החל להתיישב ומיקם את ביל עליו שרגליו של ביל פתוחות סביב מותניו.
טום ליטף את גבו של ביל ונישק את צווארו, לאט לאט מוריד את ידיו לחולצה של ביל והחל למשוך אותה למעלה. החולצה הייתה רטובה וגופו של ביל גם. טום הביט בגופו החטוב והרזה. אוהב כל סנטימטר בו. מנשק את חזהו ונוגע בו.
אז, לאט לאט פתח את חגורתו של ביל והשליח אותה לרצפה ופתח את כפתורי המכנס.
ביל הוריד את ידיו לחולצתו של טום והוריד אותה ממנו, השליח אותה לרצפה. מלטף את גופו החטוב והרטוב. אז, הוא ירד ממנו, משכיב את טום על המיטה ומושך את מכנסיו הרטובות מעט כלפי מטה על לרצפה. טום נשאר עם הבוקסר שלו.
טום הסתובב ודחף את ביל על גבו שוב, מוריד ממנו את המכנס בגסות בעדו מנשק אותו על שפתיו בכוח ובתשוקה עזה.
כל הזמן הזה, עם כל הרגשות האלה שהיו להם אחד כלפי השני מתממשים עכשיו. ברגע זה.
אז, טום, בלי לחכות הוריד את הבוקסר מביל, חושף את עורו לאוויר הקר, ביל הצטמרר מאוד. הזין שלו עמד זקוף.
ביל הושיט את ידיו למותניו של טום, מוריד ממנו את הבוקסר ומשאיר אותו עירום באוויר הקר, מולו. טום היה חם מתמיד.
רצה ביל ורצה אותו מהר.
טום היסס לרגע. מפחד שאולי יכאיב לביל. אולי. בטוח יכאיב לו. זאת הפעם הראשונה של שניהם. לא בסקס. אלא באותו המקום.
הוא פחד שיעשה משו לא נכון. אבל הוא היה החלטי. הוא רצה את ביל. ולא היה מוכן לוותר על זה.
ביל הביט בטום. בוטח בו ונותן את כולו. נותן לו לעשות מה שהוא רוצה בו. נותן לו לעשות הכל.
טום קירב את עצמו לביל ותפס בפניו. מביט בעיניו מבט רך וטוב. מבט שמבטיח שהכל יהיה בסדר. ביל האמין בזה. וקירב את עצמו אליו.
"אם יכאב לך. תגיד לי." לחש טום לאוזנו של ביל ואז נישק אותו על שפתיו. נשיקה ארוכה ואיטית.
"אוקי." לחש ביל בחזרה, מיקם את עצמו ישר מתחת לזין של טום ומחכה שטום יעשה את הצעד הראשון.
טום הביט בביל. עיניו היו פקוחות ומחכות. טום הרכין את ראשו אליו ומיקם את עצמו מתחתיו. דוחף דחיפות קטנות ועדינות כדי לא להכאיב לביל.
ביל נאנח בקול עדין ושקט. טום היה מוקסם. נהנה מכל הבעה שלו, מכל קול שיצא ממנו, מכל נגיעה של ביל על גופו. ידיו היו רזות וקטנות שדגדגו את טום בכל גופו. הוא אהב את ביל. הוא היה בטוח בזה עכשיו.
"אהה..טום.עוד." לחש ביל. ידיו על גבו של טום. לוחצות ושורטות. טום החל לנוע מהר יותר בביל ונאנח חזק.
"אה! גאד.." התנאח טום. מתנשף בחוזקה ומזיע בגופו.
"טום. כואב." אמר ביל בקול שבור. זה באמת כאב. אף אחד לא היה בתוכו אף פעם. וזה באמת התחיל לכאוב ככל שטום הרים את הקצב בתוכו.
"להפסיק?" של טום. מפחד אולי הוא מכאיב לביל יותר מידי.
"לא לא. תמשיך..רק..בזהירות." התנשף ביל. הוריד את ידיו מטום וקבר אותן בסדינים, מכווץ את ידיו בתוכם. טום הרגיש שלביל כואב והוא סובל. הוא אז לקח את ידיו של ביל ושילב אותן עם שלו. חזק.
ביל נתן לו. משלב את ידיו עם של טום חזק עד שידיהם נהיו לבנות והרגיש איך טום מתחיל לדחוף שוב. חזק.
החדר התמלא בנשיפות, האנחות, צעקות, יללות של אושר וכאב יחד. הבנים היו מחוברים יותר מתמיד. אי אפשר היה להפריד בניהם עכשיו.
טום זז בתוך ביל בקצב אחיד. איטי אבל מהיר. רך אבל חזק. בדיוק במינון הנכון. ביל נהנה מכל רגע. ההרגשה של טום עליו. בתוכו. הרגישה הכי טוב בעולם.
טום זז מעליו וידיהם השלובות לא נפרדו לרגע. זזות גם כן. קולו של ביל גרם לטום להתחרמן מרגע לרגע. קולו היה עדין ושבור. אך נהנה ומרוצה. טום אהב לשמוע אותו נהנה ככה. ועוד בגללו.
לביל לא כאב יותר כשטום החל לזוז במהירות בתוכו. זה הרגיש טוב וחימם אותו יותר.
"אה.אה. טום..עוד. בבקשה." אמר ביל, מרים את ראשו ופיו פתוח. מתנשף. גופו רטוב ושערותיו על פניו מעט.
טום הרגיש שזה הרגע לזוז יותר מהר. וכך היה. טום זז יותר מהר קדימה ואחורה ללא הפסקה. ביל צעק את שמו בקולי קולות וטום נהנה לשמוע את שמו יוצא מפיו של ביל.
גופו היה רטוב גם כן, אבל זה לא שינה ממש. הוא היה מרוכז בלגרום לביל לגמור כמו שצריך.
"אה! פאק ביל! כמעט..." אמר טום בקול שבור בעודו דוחף בביל חזק יותר. מרגיש איך הזין שלו צורב וכואב, כמעט גומר.
"אההה! פאק! כמעט!" צעק ביל. מוחץ את ידיו של טום. הוא עכשיו, עומד לגמור.
טום דחף ודחף בביל עוד ועוד לא הפסיק לרגע. נושם ונושף חזק. מרגיש איך הוא גומר בתוכו ואיך גופו נרגע."אהה! פאק!" כך הוא גמר.
"אהה! אהההה!" גנח ביל בקול. מרים את גופו מעט, סוגר את עיניו וגומר. נושם ומתנשף בקול ופותח את עיניו. נרגע גם הוא.
טום הרכין את ראשו לצווארו של ביל. נושם עליו חזק. החזה שלו לא הפסיק לעלות ולרדת. גופם של השנים היה רטוב ולח.
"אה..טום.." התנשף ביל. עצם את עיניו ומריח את טום מעליו. נהנה מההרגשה של חום גופו.
"איך אני אוהב שאתה אומר תשם שלי ככה.." אמר טום בחיוך קטן. מתנשף גם הוא על צווארו של ביל. עוטף את ידיו סביבו חזק.
ביל חייך חיוך קטן. מסופק ושמח מכל מה קרה עכשיו. לא מתחרט על כלום. נושם את כל טום אליו. הריח שלו היה ממכר. כמו תמיד. וגופו הרחב חירמן אותו ככה שלא הפסיק לגעת.
"אתה מפחד?" בפתאומיות שאל ביל בשקט, מתכרבל תחת טום.
"כבר לא. אתה?" שאל טום ומיקם את ראשו קרוב יותר לצווארו של ביל.
"לא. לא אכפת לי מאף אחד כבר. רק ממך." אמר ביל, שם את ראשו על ראשו של טום.
"גם לי לא. העיקר שאתה פה." לחש טום. מרגיש איך גופו נופל לתרדמה ארוכה.
"אני תמיד יהיה פה." לחש ביל לאוזנו של טום, נישק את לחייו.
"אני אוהב אותך." לחש טום, לא מפחד מרגשותיו יותר. פתח את עיניו, הביט בעיניו של ביל ומקרב את שפתיו אליו.
"גם אני. כל כך אוהב אותך." לחש ביל, מקרב את שפתיו ומנשק את טום. נשיקה עמוקה ואיטית.
"ביל..." לחש טום.
"אמ?" אמר ביל.
"אני לא באמת התכוונתי כשאמרתי שאני מקלל את היום שבו פגשתי אותך." אמר טום, ליבו פועם בחוזקה.
"טום..." אמר ביל.
"אני אוהב אותך. אני מצטער." אמר טום. מקרב אותו אליו.
"גם אני אותך. כל כך." נשף ביל על טום.
"לילה טוב, בילה." לחש טום, עצם את עיניו ונרדם על החזה ש ביל.
"לילה טוב, טומי." אמר ביל, מלטף את ראשו של טום ולאט לאט נרדם גם הוא.
ידיהם עדיין היו מחוברות. טום לא עזב את ביל לרגע וגם ביל לא. מחוברים יותר מתמיד. יחד.
הרגשות האלה..כבר לא אסורים יותר.
הסוף :)
מקווה שאהבתן = ]
לאב יו אולל 33>
שני = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
