לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

3> Twincet is love


מה קורה כשביל וטום מתאהבים זה בזה....האמת מאחורי התאומים..

Avatarכינוי: 

בת: 34

ICQ: 230717435 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

כמו שהובטח...בלילה. פרק 17.


 

קצר וקולע. חחח אינג'וי.

 

טום התעורר בבוקר למחרת מרגיש חלש ולא במקום. הוא היה פרוס באמצע המיטה, והוא היה עירום. פתאום הוא נזכר למה.

הוא התיישב והביט סביב בחדר. ביל ישב ליד החלון, עם רגליו על התנור החם מקופלות לחזהו. הוא לבש את הבגדים של אתמול.

"בוקר," אמר ביל ברכות.

"היי," השיב טום, משעין את גבו ללוח המיטה. "כמה זמן אתה כבר ער?"

"לא ממש ישנתי." ביל מתח את רגליו על אדן החלון והניד בכתפיו. "השעון המעורר הזה הולך להיכבות עוד חמש דקות."

טום הביט בשעון, התאנח ומכבה אותו. "זה חרא."

"כה."

ביל לא ידע איך להתנהג. הוא רצה ללכת לטום ולנשק אותו, לחבק אותו, משהו, אבל הוא לא הרגיש בסדר לעשות אף אחד מהדברים האלה. טום החליק למטה במיטה ונשען קדימה למצוא את הבגדים שלו. הוא לקח זוג מכנסיים ולבש אותם מתחת לסדינים.

"אנחנו צריכים להיות מוכנים בקרוב?" שאל טום.

"אמ......לא כל כך בקרוב," אמר ביל, נשען על החלון שוב. "אני לא ממהר."

"אתה אף פעם לא." ציין טום.

"אל תהיה אידיוט."

טום חייך חצי חיוך עם הליפסייד שלו. "אני תמיד כזה."

ביל נתן לראשו ליפול על כפתו ונתן לטום מבט מלגלג. "חה, חה"

הכל היה שקט חוץ מהנקישות העצבניות ברגליו של ביל על המתכת הקשה של התנור. טום בהה בקיר. הוא גם לא ידע איך להתנהג. הוא ציפה להתעורר באותו הבוקר עם ביל מכורבל סביבו, חם ונעים.

"נראה לי אני ילך להתקלח." טום הזיז את עיניו מהקיר ועם מאמץ גרר את עצמו למקלחת.  

ביל סגר את עיניו ודפק את אחורי ראשו דפיקות קטנות כמה פעמים בקיר. הוא שמע את זרם המים במקלחת מתחיל לזרום בכל הכוח ופתאום הוא הרגיש קר. הוא חיכה כמה דקות, רעד ליד התנור, לפני שנכנס לחדר האמבטיה.

בדיוק לפני שהוא נכנס לתוך חדר האמבטיה, ביל יצא מבגדיו והשאיר אותם בערימה על ברצפה. חדר האמבטיה כבר היה מלא אדים, המראות לגמרי מטושטשות והאוויר כבד. ביל יכל לראות את דמות אחיו מבעד לדלתות השקופות של המקלחת. טום עדיין לא שם לב שביל שם.

לאט, ביל פתח את הדלת של המקלחת ונכנס פנימה. גבו של טום היה מופנה אליו, פניו היו מורמות אל הזרם החם, נותן למים ליפול על פניו. ביל לאט הושיט את ידו למותנו של טום וטום אפילו לא מצמץ.

"ידעתי שתעקוב אחרי."

ביל צחק בעוד שטום הסתובב, הראסטות שלו רטובות וכבדות על כתפיו. טום משך את ביל אליו ונישק אותו בצווארו, גורם לביל להתאנח וכמעט להינמס על רצפת המקלחת. ביל נצמד לטום ועשה צלילים קטנים של חיבה, נושך את עורו הרטוב של אחיו.

"איך אתה מרגיש היום?" שאל טום ברכות.

"קצת כואב," השיב ביל על החזה של טום. "אוקי, ממש כואב."

"אני מצטער." טום עישה את גבו התחתון של ביל ומיד, ביל הרגיש טוב יותר. "למרות זאת, יכולת להגיד לי להפסיק, להגנתי."

"טום," אמר ביל, מביט באחיו. "גם אם היית שובר אותי לחצי לא היית אומר לך להפסיק."

"בולשיט."

"טוב, כן," הודה ביל, ואז הוא נתאנח כשטום נגע בפרקי אצבעותיו במקום התחתון הכואב של ביל.

"אוקי, זהירות שם."

"איפה? פה?" טום השחיל אצבע בין הלחיים וחקר את המקום בעדינות.

"טום..."

"אני יודע, אני יודע."

ואז, ביל הרגיש יבבה של כאב עולה מגרונו. הוא ניסה לכסות אותה בכך שהוא השתעל, אבל טום מיד זיהה את זה והפסיק לגרות את ביל. הוא עטף בזרועותיו את כפתיו הרועדות של ביל ועישה את גבו בעיגולים מרגעים.

"ששש, זה בסדר."

ביל לא היה בטוח אם המים שיורדים במורד פניו היו מהמקלחת או דמעות. הוא הרגיש כל כך המום מהכול.

"אחח, אני פאקינג פתטי."

"לא," אמר טום, מזיז את ראשו. הוא סובב אותם כך שביל היה תחת זרם של מים חמים ונישק את כפתו.

 לא היו לו מילים בשביל ביל אבל הוא ידע מה לעשות. "אתה כועס?"

"לא," השיב ביל. אלוהים, לא. אני רק."

"אמ?"

ביל מצמץ כמה פעמים. יבבת הכאב הזאת בגרונו סירבה ללכת, לא משנה כמה חזק הוא בלע. הוא היה חייב להגיד משו. "טום."

טום חיפש את פניו של ביל, מקמט את מצחו. "מה."

"אולי אני משוגע, אני לא יודע."

ביל התרחק מטום וקיפל את ידיו לחזה שלו. המים זרמו למטה בניהם, כאילו כמו מחיצה.

"אני יודע שזה מוזר, שכח מזה." ביל במהירות יצא מן המקלחת והלך לכיוון חדר השינה. טום התאנח בקול וסיים את המקלחת שלו כמה שיותר מהר. אז, הוא עטף מגבת סביב מותניו והלך לבדוק את ביל. הוא מצא אותו שוכב על המיטה, בלבוש מלא, מדפדף בעצלנות ערוצים בטלוויזיה.

"ביל," אמר טום, הולך לשבת ליד אחיו. "מה זה היה? מה קורה?"

"כלום."

"משהו?"

ביל הסתובב על גבו והפיל את השלט על הרצפה. טום חייך אליו, הזיז את השיער מפניו של ביל, ואז סגר את הטלוויזיה. ביל הוציא נשימה רועדת כתגובה למגע, ומבטו העדין על פניו של טום. זה לא היה משו שהרבה אנשים זכו לראות. למעשה, ביל היה היחיד.

"לפעמים אני לא מבין אותך," אמר טום ברכות.

"אני מ.."

"מה?"

"אני אוהב אותך."

טום החוויר ובהה בביל, לגמרי דומם.

"אוקי," אמר ביל, יושב על רגליו מול טום. "תירגע, זה לא נישואין."

טום הזיז את ראשו קצת ומצמץ. הוא וביל אמרו שהם אוהבים אחד את השני לפניכן, אבל טום ידע שזה היה מאוד, מאוד שונה. "מה?"

ביל חייך חיוך קטן והביט למטה. "אני מצטער אם זה יותר מידי, או מוזר. זה מבלבל אותי כבר כמה זמן אבל סוף סוף הבנתי. אתה זה בשבילי. "

כל מה שטום יכל לעשות זה היה לבהות בביל. ביל משך בכתפיו מעט והנהן לטום.

 "אני לא מבקש שום דבר חזרה."

"מה?" אמר טום שוב.

לפתע היו דפיקות חזקות על הדלת. שני התאומים סובבו את ראשם כל כך מהר שכמעט היה נתפס להם הצוואר.

"אתה מוכן כבר, טום? אנחנו לא מוצאים את ביל. הוא שם? הוא לא בחדר שלו או עונה לטלפון," קולו החזק של גיאורג אמר.

טום התאנח וקם, מהדק את המגבת סביב מותניו. "כה, הוא פה, הוא התקשר. אמ... אני ערום אז אני לא הולך לפתוח תדלת. "

ביל התחיל לצחוק. טום התאנח שוב כשהוא הבין איך זה נשמע.

"אמ...אוקי!" השיב גיאורג. " אנחנו נהיה למטה!"

טום הסתובב והביט על ביל, שעוד צחק בקול. "סתום תפה, ביל."

הוא החל להתקדם לעבר המיטה שוב בעוד שהמגבת החלה להיפרם סביב מותניו ונפלה לרצפה. ביל עצר את הצחוק שניסה לצאת. טום התאנח וקיפל את זרועותיו. "למה הוא היה פאקינג חייב לדפוק לי על הדלת," הוא התלונן.

"הוא היה פשוט מודאג," אמר ביל בין גיחוכים רכים.

"הוא קוץ בתחת."

"אז מה, גם אתה."

טום עשה פרצוף לביל ואז הביט למטה על המגבת שעל הרצפה. " או, שיט."

ביל נשך את שפתו. טום לא היה אכפת, וביל היה בטוח שזה היה בגללו. זה חייב להיות מדהים. בשביל ביל זה היה.

טום ישב על המיטה שוב עם ראשו בתוך ידיו. הוא לא טרח לשים את המגבת סביב מותניו שוב, וביל לקח את זה כסימן טוב, מסיבה כלשהיא.

"אוקי," אמר טום, מזיז את ראשו במהירות. הוא הביט אל ביל. "אני מצטער על זה, יש לי פשוט כל כך הרבה על הראש."

"גם לי," אמר ביל בשקט. "אני פשוט ניסית להוציא משו מזה החוצה."

"אני יודע." טום קיווה שהוא יוכל לגמור את השיחה הזאת יפה. זה לא שהוא לא העריך את מה שביל אמר, הוא פשוט לא רצה לדבר על זה. הוא הרכין את ראשו שוב ולקח על המגבת שעל הרצפה, ועטף אותה שוב סביב מותניו. "ביל."

ביל משך את ברכיו אל חזהו והניח את סנטרו על אחת. הוא החל לשחק עם אחת מהראסטות הרטובות של טום. "טום."

"בוא הנה."  טום משך את ביל אליו ועטף את זרועותיו סביב גבו של אחיו. ביל הצטמרר מעט בעודו נרטב משיערו של טום, אבל לא היו לו אכפת כל כך. הוא קיפל את רגליו ומיקם את עצמו על ירכיו של טום, קובר את פניו בכתפו של טום. טום הניח את מצחו על ראשו של ביל ועצם את עיניו. לא היו לו מילים לביל, הוא לא יכל להגיד שום דבר שיספק את אח שלו. זה פשוט לא היה הטבע שלו.

למרות זאת, הוא יכל לספק מקור פיזי בטוח. עם מגע עדין אחד של טום, הכל בעולמו של ביל נראה שנפתר מעצמו. מהרגע הזה, לא היה שום בלבול או כעס או בושה. זה פשוט היה טום וביל, אף אחד אחר. ביל מחץ את טום חזק יותר ועטף את רגליו סביב מותנו העירומה של טום, לוחץ את דבריו על מותניו של טום.

טום התאנח בשביעות רצון לתוך שיערו של ביל.

"בוא נלך," ביל לחש בדיוק לתוך אוזנו של טום, נותן ללשונו לצאת החוצה כדי ללקק את תנוך אוזנו.

"לא רוצה," מלמל טום. הוא הזיז את ראשו ואפיהם נפגשו. ביל עשה את הצעד הראשון והניח את שפתיו אל של טום לתוך נשיקה עדינה. טום הזיז את ידו לאחורי ראשו של ביל, מלטף ומעשה את גלגלתו.

"אנחנו חייבים."

טום הנהן, אפו זז על פניו של ביל, מדגדג אותו. ביל צחק וקיפץ מהמיטה, לוקח את מגבת של טום איתו.

טום הביט במבט כועס על ביל ובכעס ריכז כמה שמיכות על ברכיו.

"בוא כבר," הלחיץ ביל. "אני ימצוץ לך אותו אחר כך אם תתארגן עכשיו."

"ביל," התאנח טום, מגלגל את עיניו. " אתה בטוח תעשה את זה גם ככה."

"אין מצב."

טום נפל לאחור ונשכב, סוגר את עיניו. "לא שווה את זה. אתה גם ככה לא כזה טוב."

היה שקט, וטום הרגיש את המיטה שוקעת לידו. ידיים מחזיקות את מותניו. אז, הייתה נשימה כבדה על פניו. "טום..."

טום פתח עין אחת. ביל, עם שיער מסודר ומייק אפ עליו, היה אינצים רחוק מפניו. הוא כעס.

 "מה עכשיו?" שאל טום.

"תתנצל."

סוגר את עיניו שוב, טום התאנח. "אני מתכוון לזה."

"בולשיט." ביל העיף מבט אל טום ולאט הזיז את הסמיכות ממפשעתו של טום, חושף את הזין הקצת קשה של טום.

טום הרים את ראשו והביט על ביל.

"מה אתה עושה שם?"

"לא יודע. כלום, אולי." ביל לא הזיז את עיניו מפניו של טום כשהוא הזיז את ידו למטה לזין של טום. הוא עטף את ידיו בעדינות סביב הבסיס והחל לסובב את פרקי אצבעותיו לכל האורך. טום התנשף והתפתל באי נוחות, אבל הוא לא הזיז את מבטו מפניו של ביל.

ביל הרגיש שזה הולך להיות קל לגרום לטום לגמור. כל הבוקר הזה שלהם היה מן משחק מקדים, ושלא להזכיר את הלילה ליפני. ביל המשיך בעצלנות להזיז את ידו ואז מעלה ומוריד אותה על עורו של טום, מרגיש את הזין שלו גודל בידיו. טום נשך את שפתיו וליקק אותן. הוא רצה לנשק את ביל.

טום תפס בחולצתו של ביל ומשך אותו קרוב מספיק כדי להיצמד לפיו של ביל. לביל לא הזיז, הוא המשיך לעלות ולהוריד את פרקי אצבעותיו, עולה ויורד מהר באגרופו בזין של טום ומרגיש את החום. טום התאנח בשקט, בקול נמוך בגרונו.

"או, גאד." טום התאנח ברכות. ביל ניתק את עצמו מפיו של טום והביט למטה לזין של טום. הוא גדל יותר וביל ידע שזה עניין של דקות עד הגמירה. הוא טיפל בטום מספיק זמן כדי לדעת מתי זה קרב.

"תגמור בשבילי," לחש ביל ברכות, מביט ישירות אל עיניו של טום. טום הביט בחזרה והנהן.

"תגמור בשביל טומי."

טום גמר בידו של ביל כמעט בשקט חוץ מהאנחה נמוכה. "ביל."

"אנחנו מאחרים," ביל השיב ברכות, מעביר את ידו על ביטנו של טום. "ואתה ערום. לך תתלבש."

"אוקי," אמר טום. עדיין היה לו מבט מבולבל על פניו בעודו קם והלך לחדר האמבטיה שוב.

ביל צפה בטום מתארגן לאט. הם שניהם הולכים לקבל צעקות על זה שהם איחרו שוב. אפילו לגיאורג ולגוסטאב נמאס, ביל ידע.

אבל לביל לא היה אכפת. כל מה שהוא יכל לחשוב, בעודו צופה באחיו מתלונן על החדר, מושך כמה בגדים עליו, היה דבר אחד.

פאק, אני אוהב אותך.

 

 

עכשיו כרגיל תתחילו להגיד שהפרק קצר..בלה בלה בלה. תחליטו! שהוא ארוך יש תלונות. שהוא קצר יש תלונות. באס!

מקווה שנהנתן..[לשם שינוי.] הוא יפה.

עכשיו שנרגעתי בעניין הזה. תהנו לכן להגיב בתגובות..כי...יו נואו. אין אהבה. אין פרק.

לאב 3>

= ]

 

 

נכתב על ידי , 31/8/2008 14:45  
55 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של vik ב-2/9/2008 17:06



89,674
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , 18 עד 21 , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJenn :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jenn :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)