אז ככה. אתן תהרגו אותי. אבל מה לעשות. "איימ באד. איימ באד."
פרק זה יחולק לשני חלקים. [אעהאעהאהה אני ברחתי!]
אז כמו שהבנתן..זה פרק 16 חלק א'. [איזה דרמתיות. אהבתי.חחחחח]
אבללללללל! דונט וורי בי הפי.. אני התחלתי....סיימתי. לפרש תפרק הראשון של הסיפור הבא...
אז ככה שהכיף פה לא נגמר.
תהנו להגיב.
לאב יו אול. [עכשיו אתן בטח לא..אבל אתן תלמדו..חיחיחי]
שני פה = ]
יאלה. אינג'וי הוקרס.
When You Came Around
16
Part 1
"לא. אני לא עושה את זה! תבין, אני פשוט לא!" צעק ביל והחל להרגיש את הדמעות יורדות.
"מה...ביל..." אמר טום ששמע את קולו של ביל, צועק. הוא החל להתקדם לעבר המדרגות. מבולבל.
"מה יש לך עם הילד הזה אה?! מה יש לך איתו?!" שאל אביו שהיה עצבני.
"הכל! יש לי איתו הכל! זה מה שרצית לשמוע? אז הנה יש לך את זה. יש לי איתו הכל. ואני לא הולך לעשות לו כלום!" צעק ביל, שהרגיש איך ליבו פועם בכל פעם שחשב על טום.
אביו היה עצבני ומאוד. הוא פחד ממה שהוא מסוגל לעשות.
"די, בבקשה לך. אתה לא חייב להרוג אותו." אמר ביל בקול שבור.
טום עמד מחוץ לדלת, קפא במקומו ושמע הכל.
"אתה מסוכן , ילד. יותר מידי מסוכן." אמר אביו ששלף לאט לאט את האקדח שהיה מתחת לחולצה מאחורה.
"מה? לא. מה מסוכן? אני לא יגלה. כבר לא אכפת לי. עכשיו. לא אכפת לי." אמר ביל ודמעותיו וירדו במורד פניו.
"זהו, בגלל זה. עכשיו. אחרי שפגשת את הילד הזה אתה מתחיל להרגיש. להרגיש יותר מידי. זה מוסכן ילד.
זה מסוכן בעסק הזה, להרגיש." אמר אביו בקול רגוע יותר ומחזיק את האקדח בידו.
"מה לעשות שאני זה לא אתה. אני גדלתי בחיים האלה מתוך בחירה, נכון. אבל לא מסוגל לכבות את הרגשות שלי.
אני לא רובוט. אני אוהב את הילד הזה. לא משנה מה תגיד." אמר ביל והחל להתרחק מאביו לכיוון הדלת.
טום שהיה בחוץ, לאט לאט פתח את הדלת לאחר ששמע את קולו של ביל אומר את הדברים האלה.
הוא הבין שהוא אולי טעה.
"אני לא מבין אותך. למה אתה חייב לתת לי להגיע למצבים כאלה?! למה לא יכולת פשוט להרוג אותו?! למה?!"
צעק אביו שהחל להיות עצבני מרגע לרגע
"אמרתי לך, אני זה לא אתה. אבל, נו בטח, אתה היית כל כך שמח אם הייתי אתה. רובוט. אבל אני לא.
אני פורש. אני לא הורג אותו." אמר ביל, בקול רגוע ובטוח. נעמד זקוף ואמר את מחשבותיו. לא מפחד כבר.
הוא החל להתקדם לכיוון הדלת.
"אתה לא הולך עד שאני מסיים פה איתך!" צעק אביו. תפס בידו של ביל בכעס.
"אין לך פה מה לסיים! אני סיימתי! אני פורש!" אמר ביל וסובב את גבו אל הדלת.
בלי פתח את הדלת וראה את טום מולו. ביל קפא במקומו.
אביו אז, הרים את ידו וכיוון את האקדח לביל.
להלהלהלה.....חחח פרדון עמוק. אבל זה היה חייב לקרות. מחר חלק ב'. = ]
שנה טובה = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
