We are aimless
 And the target is an empty wall
We're out of patience
With smiles that cut across her face
No complaints
But I wish I had my top of my brain
I'd like to walk
But the sun doesn't know we're awake

beck-no complaints

כמעט תחילת דצמבר ורק אצלנו עדיין מסתובבים בשורטים וכפכפים.

כל הנוף המדברי הזה כנראה חלק מהיופי הישראלי,שמעריכים רק הרבה זמן שבוהים במשהו אחר.

פולין..אין מילים. מי שהיה אולי יבין את ההרגשה,ומי שלא מוכרח לנסוע. לא בגלל שהוא יהודי,אלא בגלל שהוא אדם.

הרוע האנושי לא יודע גבולות,והשואה מנציחה זאת.

חזרה לשגרה זה מוזר. לא רע או משהו פשוט הרגשה כזו שאתה במקום הלא נכון,בזמן הלא נכון. להתאקלם חזרה לקח קצת זמן.

עייפות יומיומית,עודף שעות במחשב. היכרות עם אנשים חדשים,התנתקות מישנים.

הכל מחזורי,משתנה..ועדיין נותר זהה.

תקוות,ציפיות..נראות די מיותרות ועדיף פשוט להמשיך הלאה.