וואו כל כך הרבה זמן לא הייתי פה...רוב הזמן זה היה כי המחשב שלי החליט לקחת חופשה( =\ ) וחוץ מזה...לא היה לי הרבה מה לכתוב פה...

נו אז מה היה לי כל התקופה הזאת? התקופה הזאת עמוסה...בגרויות..המשפחה מציקה...אין אהבה באופק...אבל... אני מרגישה מעולה! מכל הבחינות...אממ טוב לי...פשוט ככה...  עושה לי טוב...אולי זה שהתקרבתי יותר למישהי פשוט מדהימה(כן בובית..אני מדברת עלייך..=]) או אולי הסיבה שאני לוקחת את הכל בקלות יותר...אז נכון שזו תקופה קשה..אבל אני החלטתי להסתכל על דברים אחרת..מנקודת מבט חיובית יותר...זה לא אומר שאני רואה עכשיו את העולם ורוד ואני רצה לחבק עצים...אבל עדיין...טוב לי מבפנים...ונכון...חסרה לי אהבה...כמו תמיד...אבל אני יודעת שאני אמצא אותו מתישהו...אני מוצאת את עצמי במצבים מוזרים מחייכת...אני הולכת לבצפר ושומעת מוזיקה...מתחיל שיר שאני אוהבת...ובלי לשים לב לכל האנשים מסביבי אני מתחילה לחייך...למה? כי בא לי... כי השיר הזה עושה לי טוב...או כי פשוט טוב לי...

וחוץ מזה..כבר שבוע שאני כל לילה חולמת על מישהו...הוא כל כך מדהים...פשוט הגבר המושלם...אבל מה הבעיה פה? זה רק חלום... אני זוכרת את הפנים שלו...אבל זה לא מישהו שראיתי...זה כל כל מעצבן להתעורר מחלום כזה מושלם...ולגלות... שהוא לא קיים.. =\ או שהוא קיים..אבל עוד לא פגשתי אותו... אולי הוא קורא בבלוג שלי? =] אמממ לא נראה לי האמת.. אבל חייב להיות מישהו איפשהו בעולם נכון?

וחוץ מזה אני מנסה לשנות את החיים שלי...אני לא מתכוונת בצורה דרסטית...אבל בדברים קטנים...אמממ למשל הרבה זמן יש לי חלום לדעת לנגן בגיטרה... אז אני מתכוונת להגשים אותו..כבר עבדתי קשה בשביל לקנות אותה...רק חסר לי ללמוד לנגן עליה...פרט שולי אה? :-) וחוץ מזה...אני רוצה לנצל את הזמן עד הגיוס שלי כמה שאני יכולה... חבל לי על כל דמעה..על כל יום שישבתי בחדר והרגשתי לבד...על כל שנייה שניסיתי להבין איך אנשים יכולים להיות כל כך אכזריים...חבל על כל דקה שלא נוצלה בחיוכים ובהרגשה טובה.. נכון שהדברים לא השתנו בהרבה...זה לא שעכשיו יש לי יחסים דבש עם המשפחה או שיש לי מישהו מיוחד לחלוק איתו רגשות.. אבל עכשיו אני בוחרת להגיב אחרת...בוחרת לחיות...ואני בטוחה שעוד יבואו פוסטים של דמעות וכאב...אבל אלה החיים...אי אפשר להילחם בהם...

ועכשיו בנימה אישית למישהו שבאופן מפתיע חזר להגיב לי בבלוג...(נו חוש...חחח) אמממ הייתי בטוחה שאתה כועס עלי..או לא רוצה לדבר איתי...אין לי מושג למה..אבל זה פשוט נראה ככה...והאמת...חסר לי לדבר איתך...=\

אני יודעת שהפוסט הזה נורא מבולבל...אבל לא נורא...אני בטוחה שמי שאמור להבין אותו כבר הבין..ומי שלא...אמממ תמיד אפשר להשאיר תגובה...=]

וכמובן..שיר מדהים פשוט לסיום..לא קשור לפוסט כי לפוסט אין ממש נושא...אבל בכל זאת:

?How long have I been in this storm..."
So overwhelmed by the ocean’s shapeless form
Water's getting harder to tread
With these waves crashing over my head

If I could just see you
Everything would be all right
If I happen to see you
This darkness would turn to light

And I will walk on water
And you will catch me if I fall
And I will get lost into your eyes
And everything will be all right
"...And everything will be all right

זהו עד כאן להיום...אני אכתוב פוסט מסודר יותר ברגע שיהיה לי זמן...

וחוץ מזה...אני רוצה לכתוב בפוסט הבא על משהו ממש יפה שקראתי שנקרא "הסוד"...נקווה שבקרוב...

 עריכה מאוחרת: עברתי קצת על הפוסטים שכתבתי...ושמתי כמה בפוסטים המעודפים...אלה פוסטים משמעותיים מבחינתי.. וחוץ מזה גיליתי שאני כותבת ממש מעט פה...אז אולי הגיע הזמן לשנות את זה.. =]

שיהיה לכם יום אמיתי! (נו או לילה..:-))

שלכם תמיד...

     ~~באה מאהבה...~~