געגוע...אני מתגעגעת לכל כך הרבה אנשים..לכל כך הרבה דברים ולכל כך הרבה מקומות...אני רוצה להחזיר את הזמן לאחור...רוצה לחזור שוב לתקופות טובות...רוצה להחזיר את כל האנשים שאהבתי שאיבדתי בדרך חזרה לחיים שלי...אני לא מצטערת על כלום...אני מאלה שמאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסויימת..אפילו אם הסיבה לא נראת..

המרחק עושה לי רע...מרחק מאנשים שאני אוהבת..היום נזכרתי באחיינית שלי..הסתכלתי בתמונות שלה ...וכל כך התגעגעתי...אני רוצה לראות את הקטנטנה שלי... כבר חודש לא ראיתי אותה...אחותי ובעלה גרים רחוק יחסית אז אני לא רואה אותם הרבה...אני רוצה לראות את החיוך שלה...אני רוצה לשיר לה לפני השינה..אני רוצה להמציא לה סיפורים על נסיכות...אני רק מחכה שהתקופה של הבגרויות תעבור ואני נוסעת לאחותי..שם אני תמיד שמחה...שם תמיד טוב.. הילדה הזאת בת 4 ומשפיעה לי על החיים בצורה מדהימה... כשהיא מתקשרת אלי אני מפסיקה כל מה שעשיתי ומקדישה לא את כל הזמן שבעולם...כל כך חכמה המלאכית הקטנה הזאת..וילדים באופן כללי הם חכמים ויותר מכל..הם תמימים...יש בילדים משהו נורא תמים ואמיתי...הם עוד לא יודעים מה זה רוע לב...לא יודעים מה זה שברון לב...לא יודעים מה זה לחץ...הם הכי חופשיים שיש...

אחותי כבר הציעה לי כמה פעמים לבוא לגור איתה...היא רצתה שאני אלמד בעיר שהם גרים ואגור איתם...אחרי כל מריבה שיש לי עם אמא שלי היא אמרה לי את זה...ואני עכשיו מצטערת שלא עשיתי את זה לפני כמה שנים..עכשיו כבר מאוחר מדי...אני עוד מעט מתגייסת ובכל מקרה אני עוזבת את הבית...אז עוד קצת..עוד טיפה וזה נגמר...

אז הפוסט הזה מוקדש לקטנטנות שלי...היא לא תראה את זה(היא בכל מקרה לא יודעת לקרוא..=] ) אבל זאת דרך לשחרר את הגעגוע אליה..

לסיום שיר ממש יפה שהיא אוהבת שאני שרה לה...