מוזיקה-המזון לנשמה...איזה תיאור יפה....כל כך נכון...צלילים מדהימים שמתחברים אל מילים ויוצרים הרמוניה מדויקת בין הקול של המבצע לבין המנגינה...איך שיר אחד יכול לגרום לי לאלפי רגשות תוך דקות ספורות...עצב,שמחה,דמעות,כעס, הזדהות...וכל זה מיצירה של אדם אחר... בכל מצב רוח ובכל תקופה אם היא קשה או אם היא טובה אני בורחת למוזיקה...בדיוק כמו שזה נשמע...בורחת... זה מקום המפלט שלי...כשהאוזניות עליי אני נמצאת בעולם אחר...אולי זה גם הניתוק מהרעש של הסביבה...אבל זה בהחלט עוד משהו...אין יותר חזק מזה...במיוחד שמקשיבים למילים(ומצטערת...שאני מתכוונת למילים אני מדברת על שירים ועל מבצעים עם תוכן...לא לכל רוני סופרסטארים למינהם שהתוכן של השירים שלהם מסתכם ב"תגיד לי מואה מואה..תגיד לי ג'אגה ג'אגה"..wtf?? סליחה למי שאוהבים שירים כאלה...עם הזמן זה יעבור...) ...אני מהאנשים שהמילים תופסות מקום ענק בשירים..אני מתייחסת קודם כל לתוכן...לעלילה...לסיפור שבדרך כלל יש ברוב הסיפורים...ובגלל זה אני בדרך כלל קודם כל קוראת את המילים...את רוב השירים האוהבים עלי מצאתי רק דרך המילים...בשיטוטי באינטרנט אני לפעמים נתקלת במשפט יפה מתוך שיר...משם אני קוראת את כל השאר ואז אני רק שומעת אותו...אנשים כמעט ולא מתייחסים למילים...וזאת הטעות הגדולה ביותר...אני שומעת בעיקר שירים באנגלית...יש לי שירים ספורים בעברית על המחשב...רק לעיתים רחוקות אני נתקלת בשיר בעברית עם מילים שאני באמת אוהבת..חבל לי שיש הרבה אנשים שמוזיקה היא חלק קטן מאוד מהחיים שלהם...חבל לי על כל הדברים שהם מפספסים...חבל שהם לא יודעים מה ההרגשה ששיר טוב משאיר בך...חבל שהם אף פעם לא הרגישו את הצמרמורת שעוברת בגוף בגלל שורה משיר...מוזיקה היא באמת כל חיי...גם בתור ילדה קטנה הייתי זאת שאהבה שירים של "גדולים"...לא הייתי מאלה ששמעו את כל השירים על נסיכות וארנבים...אהבתי דברים אחרים...שירים באנגלית משנות ה70 שההורים שלי שמעו...איזו ילדה אוהבת שירים כאלה? עם הזמן שגדלתי התחלתי להתאהב בשירה...שרתי תמיד ובכל הזדמנות...אבל רק לעצמי...מעטים האנשים ששמעו אותי שרה באותה תקופה...עד השינוי שהגיע בסוף היסודי....במקרה המורה שלי למוזיקה שמע אותי באחת ההפסקות שרה...משם הוא הפיץ את השמועה בין המורים הרכלנים ואז התחלתי להיות זמרת הבית של בית הספר...שרתי בכל טקס ובכל אירוע טיפשי...במהלך החטיבה דאגתי שאף אחד לא ידע שאני שרה כי לאט לאט נעלם לי קומץ הביטחון העצמי שהיה לי ביסודי...הגעתי לתיכון עם אפס ביטחון עצמי ועם ידיעה מלאה שזמרת-אני לא אהיה... עד שיום אחד נכנסו לכיתה שלי כמה אנשים תלו מודעות של אודישנים ללהקה המקומית בעיר שלי...לשנייה עברה לי מחשבה בראש שאולי כדאי לי ללכת...אבל ויתרתי על זה מהר מאוד...חברה טובה ביקשה שאני אבוא איתה לאודישנים...בהחלטה של הרגע האחרון החלטתי שגם אני נבחנת...שרתי את השיר הראשון שעלה לי בראש ועברתי את האודישן הראשון,השני וגם את האחרון שאחריו הייתי רשמית חלק מהלהקה הייצוגית של העיר שלי...(אגב..חברה שלי לא הצליחה לעבור את האודישן השני..)משם היו המון הופעות,הקלטות,פיתוח קול וכל מה שכרוך בזה...בלי ששמתי לב כבר הפסקתי לרעוד לפני העלייה לבמה...כבר היה לי את האומץ להביט בקהל ולחייך-הביטחון על הבמה חזר ובגדול...בנוסף לשירה גיליתי עוד אהבה מאוד גדולה שהיא הכתיבה...פתאום צצו מסביבי מלא משוררים נסתרים...כל אחד פותח עמוד אישי עם השירים שלו..כל אחד נהיה לי ח.נ ביאליק בהתהוות...אני רק עמדתי מהצד וקנאתי באותם אנשים שיודעים להפוך את הרגשות,התחושות,המחשבות שלהם לקטעים יפים...באחד שיעורי פסיכולוגיה ניסיתי את מזלי בכתיבה...ומשם התמכרתי... המוזיקה היא בהחלט החיים שלי...היא מלווה אותי בכל הרגעים ובכל התקופות בחיים שלי מאז ומתמיד...הלוואי וגם יכולתי לנגן...החלום הזה טיפה בהמתנה...אני אקנה גיטרה בקרוב ואתחיל ללמוד...נקווה לטוב...בקרוב יש אודישנים ללהקה צבאית...אני הולכת לנסות את מזלי למרות שאני יודעת שהסיכויים שלי קלושים...אבל אני חייבת לנסות בשביל עצמי...בשביל להגיד הייתי,ניסיתי נכשלתי(על אותו משקל של באתי,ראיתי,כבשתי..=])...

פה אני אסיים כי הפוסט הזה נהיה יותר ארוך ממה שתכננתי...בפוסט הבא אני גם אכתוב על מוזיקה...אבל הוא יהיה שונה לגמרי...אני אעשה פוסט על המוזיקה שאני אוהבת...אני אשים קישורים לשירים שגורמים לי לבכות,לצחוק,לכעוס להזדהות וכו'...

קראתם את הכל? תמחאו לעצמכם כף...=] לא קראתם? תלכו לחדר ותחשבו על מה שעשיתם! אין טלוויזיה היום אדון צעיר\גברת צעירה! (נא לדמיין קול של מורה ללשון...או כל מורה אחרת עם קול צווחני ומציק...=)

לסיום אני לא אשים שיר כמו שאני תמיד עושה...כי הפוסט הבא יהיה רק על זה וגם כי הפוסט הזה ארוך ממש...אז קבלו תמונה במקום...:)

טיפה באיחור...אבל שתהיה לכם שנה טובה מלאה במוזיקה טובה ובאהבה! תגובות כמו תמיד לא עולות כסף ויתקבלו בברכה...=]

עריכה מאוחרת- 2.10 שעה 21:12 - אני לא נמצאת בבית...כרגיל בחופשים וחגים אני נודדת ומבקרת בכל מיני מקומות שהבטחתי להגיע אליהם ולא מצאתי זמן(או שפשוט לא רציתי ועכשיו אין תירוצים...) עוד יומיים אני אכתוב פוסט שמסתובב לי כבר הרבה זמן בראש(לא את הפוסט שאמרתי שאכתוב בפוסט הקודם..זה יגיע כשאהיה בבית...)

אני רק רוצה להגיד מזל טוב לחברה מאוד טובה שחוגגת היום יום הולדת...תאירוש' שלי...אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ויותר מזה...את חברה כל כך מדהימה ואני שמחה שיצא לי להכיר אותך... את אחת האנשים היותר עמוקים שהכרתי בחיים שלי...תמיד תומכת בי..תמיד עוזרת..וכל כך דואגת..יותר מכולם...אז באמת...אני יודעת שתצליחי להגשים את כל השאיפות והחלומות שלך...את לא מוותרת בקלות ונשארת חזקה מול כל הקשיים...תישארי חזקה מתוקה שלי...תמיד תזכרי שאני פה לצידך..בכל מצב...המו מזל טוב ויוםן הולדת שמח!!! אוהבת אותך המון!!!

(כמו שאמרתי...עוד יומיים פוסט חדש+שיר שכתבתי...שיהיה לכולכם חג שמח! =])

שלכם תמיד...