מעולםלא האמנתי שזה ייקרה. אף פעם לא שיערתי שאני אצטרך לצאת למלחמה.

הקשה ביותר.

הכואבת ביותר.

מלחמה נגד עצמי.

מלחמה נגדו. 

מלחמה ברגשות.

שינוי מודעות,שינוי רגשות,שינוי חיים.

מלחמה כדי לשכוח אותך.

אתה מושיט את זר הקוצים שלך לשפתיי כי אתה יודע שאני היחידה שמוכנה לסבול זאת..

חלקי משפטים.

חלקי שירים.

חלקי חיים.

בזבוז זמן.

מה יש בך?

דמעות.

חולשה.

כאב.

חלומות שבורים.

פצעים פתוחים.

צלקות קיימות.

מה יש בך?

נוגע בנקודות הכי כואבת,כי הרי רק אתה יודע איפה הן נמצאות.

ברירת מחדל.

שביל הבריחה שלך.

כי הרי אני תמיד הייתי לך שביל הבריחה לא? ואתה? מה אתה היית לי?

אהוב? ידיד? הנשמה התאומה? החלק המשלים?

הכל כל כך ברור לי פתאום.

בניתי לעצמי אשליה של מי שאתה.

רציתי להאמין שאתה כזה.

שאתה היחיד...שאתה שלי...שנועדנו להיות ביחד..

מה יש בך?

תמכתי בך מהצד.

כאבתי.

בכיתי.

נשברתי.

צפיתי מהצד וראיתי איך אחרות מקבלות את האהבה שאני רציתי ממך.

אהבה שאני הייתי אמורה לקבל?

קנאה.

מה יש בך?

מה יש בך שכל כך שובר אותי?

"אומרים יש אהבה בעולם"

יש?

גם בשבילי?

צריכה אהבה.

צריכה אותך.

מה יש בך?

חיבוק.

נשיקה על שפתיים קפואות.

מילים.

חיוכים.

אהבה.

געגועים.

זה הסוף.

והתחלה?

פרידה.

השלמה.

אני מרפה ממך.

מעכשיו...ולתמיד...

אני מרפה ממך אהוב שלי...

מרפה מהאהבה שלעולם לא הייתה לנו.

מרפה מהכאב..

שונאת.

אוהבת אותך.

אל תנסו להבין...באמת שלא תצליחו.

חסמתי את התגובות לפוסט הזה. מצטערת..

ומי שמכיר אותי מחוץ לגבולות הבלוג, בבקשה לא לשאול שאלות. לא לנסות להבין.

בטח יהיה בקרוב פוסט שיסביר יותר. אלה פשוט כמה מחשבות שרצות לי כרגע בראש.

אני יוצאת למלחמה...רק לא להישבר...

תשמרו על עצמכם..

שלכם תמיד..

באה מאהבה...