לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


~~~...They say that a hero could save us...I'm not gonna stand here and wait...~~~

Avatarכינוי:  באה מאהבה...

בת: 35







מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

האמת שלי...


אני בנאדם מאמין...אני מאמינה בה'...אני מאמינה באהבה...אני מאמינה שבסוף יהיה טוב...אני מאמינה שאם באמת רוצים מצליחים...ואפילו פעם האמנתי באנשים...אבל בין כל האמונות האלה...בין כל הכוח הנפשי הזה...אני בנאדם שברירי למרות הכל...יש לי חלומות..אבל אין לי את הכוח להגשים אותם...יש לי תקוות...אבל כבר אין לי אמונה באנשים..והאמת לפעמים אין לי אמונה גם בעצמי..ואני כותבת את כל זה מהסיבה שבגללה החלטתי לכתוב פוסט...אחרי הרבה זמן שלא כתבתי פה..

אז ככה..יש מישהי בעיר שלי..שהאמת ממש ברגע זה שאני כותבת...אני מדברת איתה במסנג'ר ועכשיו הבנתי שאני באמת מעריצה אותה...ואני לא מדברת על הערצה ברמה השיטחית...אלא במובן הרבה יותר עמוק...אני מעריכה אותה כל כך... והדבר שהכי כואב לי זה שאנחנו לא בקשר כזה טוב...מדי פעם אנחנו מדברות במסנג'ר...אבל כשאני רואה אותה מעבר למסך המחשב זה כאילו אף פעם לא דיברנו על כלום...והשיחות המעטות שיש לי איתה הן השיחות הכי כנות ואמיתיות שהיו לי אי פעם..ובהקשר לפוסט הקודם..כשאני מדברת איתה אני מורידה את כל המסכות של "הילדה הטובה של המשפחה" והופכת להיות מי שאני...אדם שמפחד,בוכה,מרגיש,שונא וממש ממש לא מושלם...

אז למה אני מעריצה ומעריכה אותה כל כך? מהסיבה הפשוטה: היא אמיתית! היא לא צבועה...היא לא אומרת\עושה דברים בשביל למצוא חן בעיני...היא אומרת את האמת בדיוק כמו שהיא...היא מראה לי מי היא באמת...ולא מראה את מה שאני הייתי רוצה לראות.. היא עברה כל כך הרבה דברים קשים בחיים שלה...כל כך הרבה בגידות מצד חברות..כל כך הרבה עצב ורוע מצד כל העולם..היא הייתה הרבה זמן לבד..ואני לא מתכוונת לבד בלי חבר...אלא לבד בלי אהבה מכל סוג כלשהו... אהבה בסיסית..יחס בסיסי..היא סוחבת איתה שק של אכזבות...אנשים השאירו בה כל כך הרבה צלקות..וכל אדם אחר היה מוותר על החיים...היה מוותר על עצמו...אבל היא ממש לא עשתה את זה..היא באמת נלחמת למען עצמה ולמען החלומות שלה...היא הגיעה למסקנה שאנשים דואגים רק לעצמם אז עדיף לה בלעדיהם...והיא מסתדרת יפה מאוד לבד...למרות שלפי מה שהבנתי מהשיחות הקצרות שלנו, קשה לה לפעמים.. אבל עכשיו...אחרי שהכרתי מי היא באמת..איזה בנאדם היא..אני באמת רוצה להתקרב אליה..אני באמת רוצה חברה שבאמת תתנהג כמו חברה...אני באמת רוצה חברה שתגיד לי בפנים את כל מה שקורה..פשוט אמת...בלי צביעות... יש לה את האומץ לעמוד מול העולם ולצעוק לו שזאת היא,והיא לא מתכוונת להשתנות בשביל אף אחד...יש לה את האומץ להגשים את כל השאיפות שלה לבד...בלי אף אחד שיתמוך...יש לה נשמה חזקה...כזאת שלא מוותרת...קשה לי להסביר במילים את מה שאני מרגישה עכשיו..את כל הערכה שיש לי כלפייה...אז האמת..אני ממש מצטערת שאין לי קשר ממש טוב איתה..אני ממש מצטערת על זה שלא הכרתי אותה לפני..יכולתי לחסוך מעצמי הרבה שקרים וצביעות.. ועכשיו...שאני חושבת ברצינות על ללכת בדרך שלה..שאני באמת חושבת שהגיע הזמן להוציא מהחיים שלי את כל אלה שמנסים להפיל אותי..את כל אותם אנשים שנכנסו לחיים שלי מתוך אינטרסים בלבד...את כל אותן חברות שטחיות שהדבר היחידי שיש להן בראש זה :בנים בנים בנים אה וגם בנים...אותן חברות שעסוקות כל היום בעצמן ובאיך שהן נראות שלא יכולות אפילו לשנייה להרים את הראש ולראות מעבר למראה ומעבר למי יותר מקובלת ואת מי יותר אוהבים...אולי עכשיו אני אצליח להוציא מהחיים שלי את כל אותם אנשים שאוהבים אותי לא בגלל מי שאני באמת...

אף פעם לא חשבתי שאני יכולה להעריץ באמת ובתמים מישהי שהיא בגילי..שהאופי שלה די דומה לשלי...אבל זה קרה...ויכול להיות שהיא ברגע זה קוראת את השורות האלה...וכן,הבלוג הזה סודי..וכן,אף אחת מהחברות\משפחה יודעים על קיומו...זה עד כמה אני סומכת עליה..כי בבלוג הזה יש את כל המחשבות שאף אחד לא רואה..את כל מה שאני מסתירה... ודווקא לה...דווקא מישהי שהיא לא ממש חברה שלי...ולא ממש בקשר טוב איתי...עליה אני סומכת הכי הרבה...ואת המצב הזה אני באמת רוצה לשנות...אני רוצה לשנות את המצב שאני בקשר רופף איתה...אני באמת רוצה להיות איתה בדרך שהיא בחרה...כי זאת הדרך שגם אני רוצה לבחור...הדרך הכי לא מזויפת שקיימת...הדרך האמיתית...

אני באמת מקווה שאני אצליח לשנות את המצב איתה..שאני אצליח לעבור על השיחות שיש לנו מדי פעם ובאמת להכיר אותה...כי אדם כמוה לא פוגשים כל יום..לפחות אני לא פגשתי וגם לא נראה לי שאני אפגוש...

אה..ולפני שאני אשכח...יש מישהי שקבוע קוראת בבלוג שלי...ורק בשבוע האחרון יצא לנו לדבר מחוץ לתגובות מדי פעם בבלוגים שלנו...ויצא לי להבין עד כמה היא דומה לי...כל משפט שהיא כותבת אני בקלות יכולה לראות איך אני כותבת אותו.. היא בנאדם מקסים פשוט...מתוקה אמיתית...אז אם את קוראת את זה עכשיו...אני באמת שמחה שיצא לי להכיר אותך.... =]

ולסיום...שיר יפה שאני ממש מתחברת למילים שלו...:

 

What you thought was real in life"
somehow steered you wrong

Now you just keep drivin'
...tryin' to find out where you belong

 

I know you feel helpless now
and I know you feel alone

That's the same road,
that same road that I am on..."


 

זהו להיום...תשמרו על האמת הפנימית שלכם...אל תעשו מה שמצפים ממכם לעשות...תישארו נאמנים לעצמכם וככה תגלו שהרבה יותר קל להיות מי שאתה באמת...

 

שלכם לתמיד...


                                   ~~באה מאהבה...~~

נכתב על ידי באה מאהבה... , 21/2/2007 22:54  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תמי ב-23/3/2007 16:12
 



I just want you to know who I am


 

יש רגעים בחיים שאני יכולה להישבע שהעולם נגדי..זה נראה כאילו לא משנה מה אני עושה...או איך אני עושה..הכל לא יוצא טוב..הכל נהרס..כולם עוזבים...החיים נהרסים...ואני ברגעים אלה ממש נמצאת בתקופה שכזו שפשוט מסרבת להיגמר...אני עוד לא מספיקה להתגבר על בעיה אחת וכבר השנייה באה...ובדיוק שנדמה כאילו שהכל נגמר..שעכשיו תבוא תקופה יפה יותר...קורה לי עוד משבר... ושאני אומרת משבר אני לא מתכוונת לדברים שיטחיים כמו שנשברה לי הציפורן..או שאני לא אוהבת את התספורת החדשה(יש בנות שדברים כאלה זה סוף העולם.. =/)...אני מתכוונת לדברים אחרים...אני מדברת על תחושת הלבד שאני נמצאת בה.. על זה שאני כבר לא יכולה לסמוך על אף אחד..על זה שסבתא שלי מאושפזת בבית חולים במצב קשה ממש...על זה שבת דודה שלי רוצה להתאבד...ואני לא יודעת מה לעשות עם זה...על זה שיש לי ריב תמידי עם אמא שלי עד שאנחנו בכלל לא מדברות...על זה שאני צריכה להיות עדה לריבים של ההורים שלי...ויש הרבה כאלה... אנשים מצפים ממני להיות חזקה כי תמיד הייתי כזאת..אבל גם לי בא לפעמים להישבר ולהגיד די..להגיד שנמאס...אבל אסור לי...כולם מצפים ממני להמשיך.. ואולי אני אשמה בכל העניין...אני זאת שלא הרשתי לעצמי אף פעם להיכנע..אז מכרתי לכל העולם שאני חזקה..אז אסור לי כרגע להשתנות...אסור לי להראות חולשה...אסור לבכות ושמישהו יראה..כי אני הילדה "החזקה" במשפחה... אף אחד לא מכיר אותי באמת...אף אחד לא יודע מי אני..לא החברות..לא הידידים...לא המשפחה...אין אף אחד שבאמת מכיר את האישיות האמיתית שלי.. אז החברות רואות אותי באה לכיתה..עם חיוך..אבל הן לא יודעות מה קורה בפנים...הן בטוחות שיש לי משפחה מושלמת...עם בית מושלם.. ואולי..שהחיים שלי מושלמים ויפים..תמיד הן אומרות לי שהן מקנאות בי...אבל אם הן היו באמת יודעות מה קורה מתחת לפני השטח..הן היו חושבות אחרת...

הציפיות שיש להורים שלי ממני הן כל כך גבוהות שאני לא יכולה להיכשל אף פעם.. אבא שלי תמיד אמר לי שאני אצליח בחיים...בניגוד לאחי הגדול שלא למד..תמיד משווים אותי אליו..אבל אף אחד לא יודע שאני עושה הכל לא בגלל שאני רוצה..זה בגלל שאני מרצה את כולם...אני מראה לכולם את ה"ילדה הטובה"...זאת שמביאה ציונים טובים...זאת שמתנדבת בכל מיני מקומות..זאת ש"מוכשרת" בכל התחומים.. אמא שלי יכולה בשנייה אחת לריב איתי(על הדבר הכי טיפשי בעולם...) ושנייה אחרי להתפאר בי ולספר לחברות שלה על הציונים שלי ועל איך בחרו בי להופיע בעוד טקס בעיר...צביעות לא?

אז אני אראה לכולם את האני האמיתי שלי? זה שיש לו חסרונות...זה שמקבל לפעמים פחות מ100..זה שלא מוכשר בהכל...זה שלא רוצה תמיד לעזור לכולם...זה שנכנע...זה שנשבר...זה שמרים ידים...זה שעצוב..זה שבוכה...זה שקשה לו...או שאני אמשיך להראות לכולם את מה שהם רוצים לראות? ובלילה...בלילה אני ארשה לעצמי להישבר...בשקט...בלי שאף אחד רואה...

אז אולי בכל זאת יש לי ברירה...אולי בכל זאת אני יכולה לבחור..אבל הבחירה הזאת תשפיע על כל האנשים בחיים שלי כשפתאום הם יבינו שהם בכלל לא מכירים אותי...אז עדיין אסור לי...במיוחד לא עכשיו...כשהמשפחה שלי נמצאת במשבר..זה ממש לא מה שהם צריכים...שעוד משהו יקרה..שאני פתאום אשתנה...ההורים שלי לא צריכים עוד דאגות..הם לא צריכים עוד בן משפחה שמקשה עליהם...לא עכשיו...ואולי גם לא אף פעם...

אז מה? נמשיך עם החיוך? נמשיך עם הציונים הטובים? נמשיך להיות הילדה הטובה והמוכשרת? נמשיך להיות לא אני...לא מה שאני באמת...נמשיך להיות מה שכולם רוצים שאני אהיה..מה שכולם מצפים ממני שאני אהיה...בלי חסרונות...מושלמת שכזו...

אני חייבת להישאר חזקה...לפחות מבחוץ...ויותר מהכל...אני חייבת למצוא לפחות מישהו אחד שאני סומכת עליו...כי כרגע...אין בנאדם כזה...אין מישהו שאני יכולה לבכות על הכתף שלו...אין מישהו שיגיד לי "יהיה בסדר" ויחבק אותי...כל הסובבים אותי לא רגילים לאחת חלשה...אז אני לא יכולה לבקש מהם להתרגל מחדש למישהי שהם לא הכירו אף פעם..להתרגל למי שאני באמת...

טוב..זהו להיום...מדהים עד כמה זה מקל לכתוב פה...עד כמה זה משחרר..עד כמה זה נותן טיפה מנוחה...

ולסיום שיר מדהים שאני ממש ממש אוהבת..וממש מזדהה איתו...

And you can't fight the tears that ain't coming"
Or the moment of truth in your lies
When everything feels like the movies
Yeah you bleed just to know you're alive

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
"...I just want you to know who I am

 

 

שלכם תמיד...

                                  

נכתב על ידי באה מאהבה... , 7/2/2007 20:41  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ליטי =] ב-15/2/2007 20:26
 





4,637
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבאה מאהבה... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על באה מאהבה... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)