מכתב לת'. חלק 1.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אהוב שלי...

"כל מכתב שלא נכתב

 כל שנאמר בכל סימן

 אשר נגלה אלי ואומר אותך

 הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון..."

בין דקה לדקה אני מתמרנת בין כל המחויבויות שלי. מהלימודים לשיעורי נהיגה, מהשיעורי נהיגה לעבודה, מהעבודה לאירועי היום יום, קצת סידורים, קצת חיי חברה ובלילה כמה שעות שינה והכל חוזר מההתחלה. בין כל העומס והלחץ מחשבה אחת תקועה לי בראש- ת'. אתה לא יוצא לי מהמחשבות. או שבעצם אני לא מוציאה אותך מהמחשבות. לפעמים מחשבה עליך מעלה חיוך, לפעמים אכזבה. תלוי ביום ותלוי בסיטואציה. לפעמים הייתי רוצה פשוט לעקור אותך מהמחשבות שלי. שנתיים שאני מכירה אותך, למדתי להכיר כל דבר קטן בך. כבר מבינה אותך בלי שתאמר מילה, כבר יודעת מה הפירוש של כל שתיקה, כבר יודעת באיזה שעות אתה פנוי, באיזה ימים עצוב לך, באיזה תאריכים אתה צריך אותי,מה הפירוש של כל נקודה וכל פסיק במשפט, מה אומרת הדרך שבה אתה עונה לטלפון ועוד כל כך הרבה דברים קטנים.. אתה שקוף מולי. אף פעם לא הצלחת להסתיר ממני את מי שאתה באמת,ובעצם אף פעם לא ניסית. לא כמוני,שבכל דרך אפשרית ניסיתי לברוח מהחשיפה, רציתי לקחת צעד אחורה ממך בכל פעם שהרגשתי שאתה מכיר אותי יותר מדי,יודע יותר מדי. ניסיתי לברוח כמו שתמיד עשיתי. אבל אתה, אתה מהר מאוד מצאת את כל נתיבי הבריחה שלי ולא נתת לי להתחמק. למדת את ה"טריק" הכי ישן בספר שלי, כשמנסים להכיר אותי, אבל באמת מנסים, כששואלים אותי שאלות שנוגעות בנקודות רגישות תמיד היה לי את הכישרון להתחמק באלגנטיות מהשאלה וככה בעצם הייתי נשארת במקום הבטוח שלי, בלי שאף אחד באמת מכיר אותי. אבל עם כל שאלה שניסיתי להתחמק ממנה אתה התעקשת יותר, רצית לדעת עלי יותר,שאלת יותר שאלות,דרשת תשובות. מצד אחד זה הרתיע אותי, לא הכרתי את ההתעקשות הזאת אצל אנשים, לא נתקלתי במישהו שרצה כל כך להכיר אותי, תמיד מהחסומים הרגילים שלי הספיקו בשביל שאנשים ייתיאשו מהניסונות ויקחו צעד אחורה. פחדתי מההרגשה שמישהו יכיר אותי כל כך, פחדתי להוריד את כל המסכות בפני מישהו. אבל מצד שני הרגשתי בטוחה איתך, ידעתי שכל מילה שאני אומרת נשארת אצלך, ידעתי שאף פעם לא תשתמש בחולשות שלי נגדי.

The broken locks were a warning"

You got inside my head

I tried my best to be guarded

I'm an open book instead..."

"ספרי לי את הסודות של חייך

 מדוע אין בעינייך ניצוץ כמו של יהלום?

 ספרי לי את הגרועים בפחדייך

 מדוע בלילותייך אין אף אחד בחלום?

 ספרי לי, בכל זאת באתי אלייך הולך יחף על חופייך, הולך על שפת התהום..."

אהבה עיוורת. נכון. כל כך נכון. התאהבתי בך בלי לעצור לרגע אחד ולראות אם זה נכון. וגם אם הייתי עוצרת ומחליטה שלא, הלב והראש לא משדרים על אותו תדר, הלב עושה מה שבראש שלו(משחק מילים *סטגדיש*). לא בחרתי להתאהב בך,לא רציתי בכלל להתאהב בך. ידעתי שזה יהרוס את כל החברות שנרקמה ביננו. אהבתי אותך מהצד במשך הרבה זמן. נתתי רמזים פה ושם, ורמזים כאלה קיבלתי גם ממך. בדיעבד אני יודעת שאתה הרגשת אלי(ואולי עוד מרגיש? ) את אותם הדברים שאני הרגשתי כלפייך. אבל אתה פחדת מאז ומתמיד, אמרת המרחק מפריע, אתה רוצה חברה קרובה. לא הייתי מוכנה לקבל את התירוץ הצולע הזה. נשבר לי הלב, התייאשתי. אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר שהיה לי. אבל אתה יודע מה? היום אני מסכימה איתך. זה לא היה עובד. המרחק גדול מדי. ואם היינו מנסים אולי היינו מאבדים אחד את השנייה לגמרי. הסיכון היה גדול מדי.

Wise men say only fools rush in "
but I can't help falling in love with you
Shall I stay
would it be a sin
If I can't help falling in love with you

Like a river flows surely to the sea
Darling so it goes
some things are meant to be
take my hand, take my whole life too
for I can't help falling in love with you .."

"הוא אוהב אותה

 והיא אותו,

 זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד

 אבל האמת היא שהוא פוחד,

 והיא גם כן,

 להיות לבד..."

לפני פחות מחודש אמרת לי שאתה רוצה לראות אותי לפני הגיוס, שאתה חייב לראות אותי. אני אמרתי לעצמי שאני צריכה סגירת מעגל לפני שאתה מתגייס. וככה שבוע במדוייק לפני הגיוס שלך נפגשנו. הייתי בעיר שלך כי היו לי מיונים, והיית שלי לכל היום. כן,היית שלי. בהתחלה החיבוק המוכר והחם שלך. באמצע רחוב סואן אני ואתה עומדים מחובקים. אותו רגע שהתברר רק כהתחלה של משהו הרבה יותר גדול. אני הצעתי ללכת לפה ואולי לשם, ואתה אמרת שתיקח אותי למקום אחר,שקט יותר.. אמרת שאתה לא רוצה להסתובב ורוצה לנצל את השעות הבודדות שאנחנו ביחד.5 דקות הליכה והגענו לגן משחקים שכונתי שנראה כאילו נלקח מתוך סרט. מקום כל כך יפה. ספסל בודד בפינה, כאילו מחכה רק לי ולך. בהתחלה ישבנו רחוק יחסית אחת מהשני. אבל לא יודעת איך, משניה לשניה התקרבנו. כל כך קרוב שכמעט והרגשתי את הנשימות שלך. מישהו עובר לידנו ואומר שאנחנו זוג יפה,ממש מתאימים. אתה אומר תודה בלי לתקן אותו בכלל. אני מחייכת ושותקת. זה היה נראה כאילו הזמן שלנו קצוב, שנינו רצים אחרי השעון מנסים להספיק כמה שיותר. לספר כמה שיותר, לצחוק כמה שיותר, להיות ביחד.

If you love me got to know for sure..."
Cos it takes something more this time
Than sweet sweet lies
Before I open up my arms and fall
Losing all control
Every dream inside my soul...

 אתה מתגרה בי, אני נותנת לך סטירה קלה שבטעות יצאה מכאיבה. אתה כתגובה מתחיל לדגדג אותי כי אתה הרי יודע שזה יותר מציק לי מכל דבר בעולם, אני מנסה להתחמק, אתה קרוב כל כך ומיליון מחשבות רצות לי בראש. קרובים. הכי קרובים שיש. פיזית ונפשית. אני תופסת לך את הידים ועוצרת את הדיגדודים, אתה מסתכל עלי,שותק. ואז נשיקה.אתה יוזם,אני נכנעת.

And when you kiss me
On that midnight street
Sweep me off my feet..."

הכל היה נראה כל כך לא אמיתי באותו יום. לא ידעתי אם זה חלום או מציאות. כל אותם רגעים שתמיד רציתי שיקרו פתאום מתגשמים ואני לא יודעת מה לחשוב. לא יודעת מה קורה פה. סיכמנו ביננו לבין עצמנו שאנחנו לא נוכל להיות ביחד, שחבל להרוס את הידידות ביננו. דיברת כל כך יפה,אמרת עלי דברים כל כך מרגשים. גילת לי הכל, לא ניסית להסתיר. היום הכי אמיתי. יום חד פעמי. הרגשתי כאילו אנחנו ביחד, ממש ככה. נשיקות, מבטים מאוהבים,היה לי אותך ולא רציתי שום דבר מעבר.

if the rain must fall..."
If I lose it all
If the world comes down and takes my soul
If the sky turns black
And there's no, no way back
It won't matter much to me
If I had you, oh
And all I need is your love..."

 היום נגמר, לקחת אותי עד לתחנה, האוטובוס הגיע מהר מדי ואפילו לא הספקתי לתת לך נשיקה אחרונה,נשיקת פרידה. בדרך הבייתה הרגשות התחלפו משנייה לשנייה. לא ידעתי מה לחשוב. הריח שלך,המגע שלך,החום גוף שלך,כמה שהיית קרוב אלי, הכל התערבב לי במחשבות ויצר בלבול.עברתי ממצב של אושר כשהייתי נזכרת במה שהיה כמה דקות לפני למצב של בכי כי ידעתי שזה נגמר. נסיעה ארוכה הביתה. אתה מתקשר. עוד לפני שאני מספיקה להגיד מילה אתה שואל "זה היה אמיתי?". אני אומרת "כנראה, או שבעצם יכול להיות ששנינו חלמנו את אותו חלום?" אתה צוחק ואומר "אני מקווה שלא".. אוחח הצחוק שלך. הדבר הכי מדהים ששמעתי אי פעם. החלטנו שאין טעם לדבר על זה. שנזכור את היום כמו שהוא היה ושאין טעם לנתח את מה שקרה. כן,זה היה הפתרון הכי טוב באותה שנייה ששנינו לא ממש הבנו איך להגדיר את הקשר שלנו.

Running through the monsoon..."
Beyond the world
Til' the end of time
Where the rain won't hurt
Fighting the storm
Into the blue
And when I lose myself I think of you
Together we'll be running somewhere new
Through the monsoon
Just me and you..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כתבתי הרבה,אני יודעת. זה רק החלק הראשון  מתוך 2. זה פוסט\מכתב פרידה,שוב. את המכתב הזה,בניגוד למכתב הקודם אני אראה לו.

אני מכניסה את כל מה שקרה בשנתיים האחרונות ועד לפני שעה וחצי בערך במכתב שכנראה יימשך מחר.

תגובות יתקבלו בברכה...התגעגעתי נורא לכמה אנשים מפה...=\

לילה טוב ושבת שלום...

~~באה מאהבה...~~

עריכה מאוחרת 30.4:

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכל התגובות פה...קוראים ותיקים חזרו וזה תמיד עושה טוב..=]

וחוץ מזה,אני יודעת אמרתי שאני אכתוב את החלק השני של המכתב..אבל פשוט אני לא מוצאת זמן...ימים מטורפים במיוחד ועמוסים ביותר. אז ההמשך אולי בשבת אם אני אמצא כמה רגעים פנויים...

וחוץ מזה,על 2 "חלומות" מהרשימת חלומות הולך להופיע קו כי היום עברתי טסט(ראשון!!! =]) אז רישיון כבר יש..רק צריך לחכות 3 חודשים שייגמר המלווה,זה אחד. והשני וכי עברתי את כל המיונים ואת כל הראיונות של התפקיד שרציתי בצבא.=].עוד חודשיים וחצי מתגייסת..

בכל אופן...המשך יום טו-אוב לכולם... ^_^

נטשתי את הבלוג כמעט לגמרי... עבר מעל חודש מאז שכתבתי פה... לא יודעת למה בעצם אני לא כותבת יותר כי קורים הרבה דברים שצריך לפרוק מהלב. אני כבר לא באה מאהבה,או לפחות כבר לא מרגישה ככה. כנראה כבר כל הקוראים הקבועים שלי עזבו למען בלוגים אחרים שמעדכנים בצורה יותר רציפה ממני...מצטערת.. אני מתגעגעת לאלה שמגיבים פה..אני חייבת לחזור..

עידכון ארוך ומסכם היום בערב או מחר בבוקר...

"זה לא אותו דבר
מלבד הגעגוע
למשהו רגוע
לשיר מהעבר הלא רחוק..."

שתהיה שבת שלום לכולכם...

שלכם תמיד,(גם בתקופות שאני נוטשת..=)

~~באה מאהבה...~~

עריכה מאוחרת:

כתבתי פוסט,ארוך במיוחד אפילו..אבל ישרא החליט שאני לא משתמש רשום דווקא כשבאתי לשמור את הפוסט. בקיצור? הלך הפוסט אולי הכי אמיתי שכתבתי אי פעם. אין לי זמן\כח לכתוב אותו מחדש. בהזמנות אחרת..

אוהבת.