לא עידכנתי הרבה זמן...יותר זמן ממה שתכננתי...פשוט השבוע הזה היה עמוס למדי בשבילי...וזה לא שהתחלתי לעשות את כל הדברים שתיכננתי בחופש...זאת פשוט העובדה שקשה לי להגיד לא לאנשים... קשה לי לסרב לאנשים שמבקשים ממני עזרה... עוד לא יצא לי להתחיל את כל הדברים שרציתי לעשות בחופש כי כבר לקחתי על עצמי מטלות של אחרים...אז ככה...שבוע שעבר חברה טובה שלי עוד מהיסודי ביקשה עזרה...היא אמרה שהיא והחבר שלה חוגגים חצי שנה ביחד והיא רוצה שאני אתן לה רעיונות מה אפשר להכין לו כי היא רוצה משהו מיוחד...אז עכשיו זה הזמן לוידוי קטן...כשמבקשים ממני משהו...לא רק שאני עושה מה שמבקשים...אני עושה הרבה יותר...דוגמא להמחשה:ביקשתם ממני כוס מים? אין בעיה אני אביא לכם שתי כוסות פטל ...אז ככה יצא שהרעיון שהחברה ביקשה ממני הפך לזה שבמשך שבוע שברתי את הראש מה אפשר להכין לו... הסתובבתי במלא חנויות,אתרים וכל דבר שיכל לתת לי רעיונות...ועוד אחרי זה...אני הכנתי לה רשימה מסודרת למופת מה לקנות,מאיפה לקנות,כמה לקנות ובאיזה צבעים... ואם כל זה לא הספיק היא ביקשה ממני לבוא "לעזור" לה להכין את זה...זה בכלל לא היה לעזור לה...כי אני פשוט הכנתי הכל כמעט לבד...הפכתי את החדר שלי כדי למצוא דברים מתאימים למתנה(אמממ הכנו לו אלבום מעוצב עם תמונות שלהם והכל...) נשארתי עד 3 לפנות בוקר כדי למצוא לבבות מעץ שיש לי מהיום שנולדתי בערך...הפכתי את החדר...הוצאתי מגירות...ואפילו פירקתי עבודות ישנות שהכנתי...אחרי כל הבלאגן הזה...התעוררתי ב9 בבוקר...עשיתי מקלחת של 3 שניות...והלכתי אליה לבית עם שקית מפוצצת בריסטולים,נצנצים,חיפושיות מעץ ועוד מלא שטויות שהאחיינית שלי השאירה בחדר שלי...=] כמעט נמסתי בדרך אליה...היה כל כך חם!!! אחרי הליכה מייגעת שנמשכה 45 דקות בערך הגעתי אליה לבית... כל הדרך פינטזתי על כוס מים עם מלא מלא קרח..ואיך שהגעתי אליה התברר שאין להם קרח ואין מים קרים...=\ אחרי התאוששות קלה... התחלנו בעבודה(נו...זה לא ממש התחלנו...זה התחלתי! ) אני העלתי את כל הרעיונות-היא אישרה אותם. אני הדבקתי את כל הדברים וגזרתי-היא אמרה אם זה ישר. אני שקלתי התאבדות בשלב מסויים-היא עודדה אותי להמשיך...=] זה יותר קשה ממה שזה נשמע...מ10 בבוקר שהגעתי אליה עד 1 וחצי בלילה הייתי אצלה... ולא עשינו הפסקות בכלל...בשלב מסויים אמא שלה עלתה לחדר לבדוק סימני חיים כי לא יצאנו בכלל מהחדר חוץ מגיחות שלה להביא לנו מים...אחרי יותר מ15 שעות עבודה סיימנו!!! בשלב מסויים התחיל לי כאב ראש נוראי שרק התגבר עם הזמן...והגעתי למסקנה שהכאב ראש הזה זה בגלל שהייתי סגורה בחדר קטן,עם חלון סגור ובלי מאורר\מזגן\או מכשיר אלוהי אחר(כי הרוח כל שנייה העיפה לנו הכל...)וכל היום עבדתי עם דבק מגע...אחרי שסיימנו(ויצא באמת יפה...) עזרתי לה לנקות ולסדר את החדר כי הוא היה נראה כמו אחרי צונאמי קטן במקרה הטוב..היום הזה היה קשה במיוחד...כל הדרך לבית הייתה נוראית...עם כל צעד שעשיתי הרגשתי שהראש שלי כואב יותר ויותר...לבסוף..הגעתי לבית...המיטה קראה לי...אבל המקלחת מצד שני צעקה לי... כי אחרי היום הזה זאת הייתה תמונת המצב: כל הפנים,השיער והגוף שלי מלאים בנצנצים בכל צבעי הקשת,הג'ינס האהוב עלי הרוס בגלל דבק מגע,החולצה שלי מוכתמת בצבעים של כחול ואדום...אני מודה שהיה לי באמת כיף להיות איתה...כי היא הייתה חברה טובה שלי ביסודי...ואיכשהו בתיכון לא ממש שמרנו על קשר...היה יום באמת מצחיק...מדהים לגלות מה קורה כשמעורב בעניין חדר קטן בלי אויר,הרבה דבק מגע,ו2 בנות שלא נפגשו הרבה זמן...=] באמת נהנתי...אבל אחרי שהתקלחתי וניסיתי להירדם עלו בי כל מיני מחשבות פחות אופטימיות...עבדתי כל כך קשה להכין את זה...וזה בכלל לא בשבילי...לא בשבילי ולא בשביל חבר שלי או משהו כזה...התאמצתי בשביל מישהו שאני בכלל לא מכירה...ואחרי שראיתי את התמונות שלהם ביחד הייתה בי טיפה קנאה...לא קינאתי בה...כי היא בנאדם מדהים ומגיע לה להיות מאושרת...קינאתי באהבה שיש להם... חשבתי על זה שגם אני רוצה כזאת אהבה...חשבתי על זה שכמה זה חסר לי...לקופידון יש חוב מאוד גדול כלפי!(נראה לכם שהוא קורא פה? אם כן אז הלו קופי!... יאללה לעבוד...תן לי הזדמנות להצדיק את הכינוי שלי...=] )
מחר אני הולכת לעזור לחברה אחרת...היא כתבה והלחינה שיר...היא ביקשה שאני אעזור לה לשנות מילים שלו ואולי גם טיפה את הלחן...ואז היא רוצה להקליט אותו ושאני אעשה לה קולות רקע...צריך להתחיל טלפונים לאולפנים באזור...הרבה בלאגן...אבל אני מאמינה שיהיה כיף...:-)
טוב זהו להיום...קראתם הכל?-כל הכבוד! לא קראתם הכל וישר הלכתם לסוף?-לא נורא..רק תדאגו שהתגובה שלכם תיראה כאילו קראתם את כל הפוסט...=]
לסיום שיר מדהים של Nickelback..:
Heaven’s gates won’t open up for me..."
With these broken wings I’m fallin’
And all I see is you
These city walls ain’t got no love for me
I’m on the ledge of the eighteenth story
And oh I scream for you
Come please I’m callin’
And all I need from you
Hurry, I’m fallin’
Show me what it’s like
To be the last one standing
And teach me wrong from right
And I’ll show you what I can be
Say it for me
Say it to me
And I’ll leave this life behind me
"...Say it if it’s worth saving me
טוב זהו...אני מעכשיו אשתדל לעדכן לעיתים קרובות יותר...באמת תודה לכל מי שמגיב בפוסטים...אתם לא יודעים עד כמה זה חשוב לי...תודה רבה! =]
אגב...מה אתם אומרים על העיצוב החדש שלי? לקח לי הרבה זמן למצוא את התמונה שבכותרת...אבל נראה לי שיצא נחמד לא?
יום טוב שיהיה לכם...:-)
שלכם תמיד...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
באה מאהבה...
