It's Oh So Quiet

אצבעות שמנגנות

אוחזות קצוות שיער מקורזל ומפורזל,

מנסות שלא להבריח שפנים מסלעי הבזלת שלהם.

זרועות שאוחזות

מחבקות קצוות מותניים רועדים ורכים,

משתדלות לא להפריח סביונים מעציצי הספוג שלהם.

ועיניים

שמשתיקות, משתוקקות

אך השפתיים

מדחיקות ומרחיקות,

עצומות.

דמיונית,

מצטערת, וממשיכה לתהות מה הבינה לא נכון, שוב.