It's Oh So Quiet

כשאני יושבת חבולה ושרופה

כבולה

ומותשת,

אני שוקעת במלחמות ובאהבות

שמרצדות על פני.

מילים שנכתבו כדי לרצות

יותר ממה שנגלה מאחורי.

אני שקועה וחושקת לכתוב

מביטה וקשובה

זוממת ומאיצה,

והכל כשבראשי

המילים מתרוצצות.

אך כל שנכתב

הוא החשק השב

ועולה מן הדרך החשוכה שגיששתי,

בין אם בשקט

או ברעש גועה,

רק אחלום על כתיב שכזה.

[מחווה לסיפורי האוטורי שמלבים בתוכי את התשוקה, הבהירות והחשיבה שמזמן נפרחה ממני. מאת ליאן הרן שזכתה בכישורים גדולים יותר משל הקיקוטה.]

___