כשלאנשים שאת בקושי מכירה ואפילו לא באמת אוהבת יש השפעה מספיק חזקה
עלייך, שבמקום לצאת ולחגוג עם חברים, את מוצאת את עצמך שוכבת במיטה, מכורבלת
בשמיכה וחושבת שוב ושוב על כך שלא עשית להם שום דבר שיצדיק את ההתנהגות שלהם.
שהם מצליחים לגרום לך להרגיש חסרת חשיבות, לאו דווקא בעזרת מילים.
כשאת חושבת לעצמך שתמיד ניסית להיות הגרסא הכי טובה של עצמך – ואת מתנהגת
לאנשים כמו שאת מצפה שיתנהגו אלייך, אבל זה לא משנה כלום. "מה ששנוא עלייך,
אל תעשה לחברך." את היחידה שאי פעם שמעה את המשפט הזה?
כשאת מנסה להרים את עצמך בכוח, אבל מתחילה להרגיש רע פיזית מכל פעולה
שהיא לא לשכב במיטה. רחמים עצמיים יכולים להיות חזקים במיוחד כשהביטחון העצמי
ברצפה.
וזה לא תורם כשאת מוצאת את עצמך מזילה דמעה. זה לא מגיע לך. אסור שתהיה
להם כזו השפעה עלייך.
בתיאוריה הפיתרון כל כך פשוט. בתיאוריה.
ואת לא מאמינה שאת נופלת לשטויות האלה בכל פעם מחדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
