זה מדהים כמה קלישאות אנשים יכולים לפלוט בדקה, כשהם מדברים על חתונה ובתור מאורסת טרייה, יוצא לי לשמוע את השטויות הללו על בסיס יומי.
כנראה שפספסתי את התזכיר שהעבירו לכל הנשים כשהן מגיעות לגיל ארבע, שאומר "תתחילו לחלום על החתונה!" - כי בשיא הכנות, הפעם הראשונה שהתחלתי לתכנן את החתונה בראש, הייתה אחרי שחבר שלי הציע לי נישואין.
אני יודעת - אישה מקולקלת.
כי מסתבר שזה מה שכל אישה חולמת מהרגע שהיא יוצאת מהרחם.
כשאתם רואים תינוקת מתגלגלת בפעם הראשונה, היא פשוט מדמיינת איזו יפה היא תהייה בשמלה היקרה והמגוחכת, שבשיא הכנות, רוב הפעמים לא באמת יפה כמו שהכלות רוצות להאמין.
כשאתם רואים ילדה קטנה רצה ומשחקת עם החברות - היא מדמיינת את המירוץ המייגע של תכנון החתונה.
ובכללי כל פעם שילדה מדברת עם ילד, היא כבר בונה בראש שלה את החתונה שלהם. כי זה כל מה שמעניין ילדות קטנות!
לא יודעת מה יצא בי דפוק, אני התעניינתי בפוקימון.
ולכל שאר הנשים שלא מקיאות חתונה בכל פעם שהן מסתכלות על גבר (יש יותר כאלה משגברים מאמינים), אני מצטערת שגם אתן צריכות לחוות על שטיפת המוח הזו על בסיס יומי.
למען האמת, זה לא רק נוגע לחתונה. יש הרבה דברים לגביהם הייתה לי דעה "שונה" (זה במרכאות, בגלל שזה בולשיט. הדעות שאני אציג לא מיוחדות בכלל.) וזה גרם לאנשים לתהות אם אני באמת אישה אמיתית.
את לא מתכננת להביא ילדים?! (לא יודעת.)
את לא מתאפרת ביום-יום?!
את לא מבשלת\מנקה?! (מה אנחנו, בשנות החמישים?)
את אוהבת מכוניות? (הן הרבה יותר יפות משמלות כלה.)
וספורט?! (להגנתי, אני לא באמת אוהבת כל כך ספורט.)
ומשחקי מחשב?! (אני מניחה שזה סתם הופך אותי לחנונית.)
הרשימה יכולה להמשיך, אבל אני חושבת שהעברתי את המסר הכללי - אין שום דבר חריג במה שציינתי ועדיין מגדירים אותי כ'לא נשית'?
רגע, יש משהו שיציל אותי - אני אובססיבית לגבי המשקל שלי ותמיד מרגישה נפוחה ומגעילה, גם כשאני לא. נשי מספיק בשבילכם?
כי נחשו מה, זה גם לא אמור לתאר נשים. יש מספיק נשים שבטוחות באיך שהן נראות והן מאוד נשיות. (כדי להיות הוגנת אני אציין שלרוב התלונות לגבי זה שאני לא באמת מתנהגת כמו אישה, לא באות מגברים, אלא מנשים אחרות. אז מי שתכנן להגיב- "פמינאצית!" יכול להירגע.)
אבל סטיתי מהנושא. אם נחזור רגע לדבר על חתונה.
אני אשמח אם אנשים יפסיקו לתאר את "היום הכי טוב בחיים שלי", כשהם לא יודעים עליי שום דבר. אני לא אומרת שזה לא פונה לקהל רחב של נשים, אבל אני בטוחה שיש קהל לא קטן אחר שמתמרמר בכל פעם שהוא נתקל בהכללות האלו.
אני אתאר בקצרה את החתונה שאני הייתי מעדיפה - לא גדולה, לא מפוצצת, לא מרהיבה ויוקרתית, אלא כזו שאחריה אני לא אהיה בחובות, למשל.
הבעיה היא שחתונה כזו היא לא רווחית לספקים וכו', אז אף אחד לא משווק אותה.
כי כולנו רוצים חתונה ענקית! שמאות אנשים יביטו בנו בקנאה ויגידו - איזו חתונה מרשימה! איזו שמלה מדהימה! איזו תסרוקת! אה, יש גם חתן? אבל תראו איזו יפה הכלה!
ואז יש אנשים עם מבוכה חברתית שלא אוהבים להיות מרכז תשומת הלב.
אבל אנחנו לא רווחיים.
אז בבקשה תמשיכו לומר לי כמה אני צריכה לחלום על חתונה שתכניס אותי לחובות, לא באמת תענה על הציפיות שלי, תגרום לכולם להתמקד בי למרות שיש לי מבוכה חברתית, ותהיה השיא של חיי הנישואים שלי, ככה שמאותו רגע והלאה הכל יראה גרוע בהשוואה לחתונה ובסוף נסיים את העסק בגירושים.
טוב, סיימתי להתמרמר.
נועה לי OUT!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
