אני לא יודעת מה לא בסדר איתי.. פשוט קשה לי עם אנשים.
בני אדם זאת חיה שחיה בלהקות, קבוצות ויש כאלה שחיים לבד עדיין לא החלטתי למי יותר טוב אבל זה גם לא משנה אני פשוט יודעת שאני לא מסתדרת עם אנשים, לפחות עם רובם.
איך אפשר לסמוך על חיה שעושה דברים כל כך נוראיים? עם כל הרציחות האלה, ולא אני לא מושפעת מהתקשורת שמנפחת דברים כהרגלה פשוט אנשים רוצחים יותר ויותר שלא לדבר עם הרצח הנוראי שמתמשך כבר שנים בבעלי חיים אנחנו בתור חיה הבנו שאנחנו חזקים והחלטנו לנצל את הכוח הזה על חלשים, אנחנו מתייחסים לבעלי חיים כמו למוצרים בלי רגשות בלי כאב אני לא הולכת לפרט את הסבל שהן עוברות מדי יום מדי דקה זה פשוט נוראי מדי ויותר מדי ארוך אין סוף להתעללות הנמשכת.. אבל מה ציפיתי מבני אדם? שלא יתעללו בבעלי חיים רק כי הם יכולים? למה? הרי אנחנו הורגים אחד את השני רק כי אנחנו יכולים...
וכן גם אני חלק מהדבר הזה שנקרא בני אדם וגם אני אכלתי גופות ואני לא יסלח לעצמי על זה בחיים, אני גם עדיין לא טבעונית וגם את זה אני שונאת וזה ישתנה בקרוב ולא אני לא "יפת נפש" אני פשוט מציאותית ואני שונאת את המציאות שאני חיה בה ואת הנורמות שאני חיה בהם ואת זה שאנשים מתעללים בילדים שלהם ושאנשים רוצחים ושאנשים גונבים ושאנשים מרביצים. אני פשוט לא מבינה למה? הרי היה כל כך הרבה יותר קל בלי כל זה...
אחרי כל זה עוד שואלים אותי למה אני כל כך שונאת בני אדם, למה קשה לי לדבר עם אנשים ולהיות איתם ולמה אני לא אוהבת ילדים.. כי אני יודעת שהילדים האלה יגדלו ויהפכו להיות יותר גרועים מההורים שלהם.
וכל הפוסט הזה עוד בלי לדבר על מה שאני חושבת על השוביניסטיות המטורפת שמגיעה מהתנ"ך ועל כמה שזה אבסורדי שזה קיים גם היום ועל השוביניסטיות שעוד נשארה בעולם עם כל ההתקדמות, וזה גם בלי לדבר על כמה שאנחנו צרי מחשבה שלא מקבלים את מי ששונה מאיתנו ועד כמה שאידיאלים שטבועים בחברה שלנו מדכאים מליוני אנשים סתם ככה...
אני בכלל חושבת שבני אדם זאת טעות, בעל חיים שיצא משליטה הרי בהתחלה לא דיברנו, לא כתבנו, לא היינו "חכמים" כמו היום ולא היינו כל כך מזיקים לעצמינו ולסביבה פשוט יצאנו משליטה .. את הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור ולנסות לתקן את המוח המעוות שלנו זה בלתי אפשרי והכל רק ילך וידרדר וזה פשוט כואב לי שאני חלק מכל זה.