תותחי המין

אבי מאינסטלציית "גאולה מן הביבים" סידר לנו מערכת ביוב חדשה בתכלית, לאחר ששכנינו נהגי המשאיות החליטו לבצע התנתקות חד צדדית והשאירו אותנו מתבוססים בביוב שזרם לגינה שלושה שבועות, אל תוך בור עצום מכוסה בדיקט שחפרתי בעמל כפי תחת חלון המטבח בצל הרוזמרין. הרוזמרין ולצידו שיח יערת הדבש יזכרו לעד את הימים האלה כ"סתיו המתוק של 2007". אז אחרי שהמועצה חפרה עבורינו כניסה פרטית לביוב העירוני, קישטו אבי ועוד בחור דתי שנראה כמתיסיהו את גינתנו ברשת ביוב מדוגמת. "יש לכם עכשיו ביוב מהליגה הראשונה", אמר אבי בעוד הוא מניח בלטה אירעית על פתח ביוב חשוף. אני מודה שמדי פעם אחרי שאני מחרבן, אני רץ לגינה ומרים את המכסים כדי לראות איך נע הקקי. מניח שזה יעבור לי תוך כמה שנים.

איורים לכתבות על רשתות חברתיות עושות לי את זה. כשאיירנו פעם ל"העיר" על קפה דה מרקר, פתחתי חשבון שם. לקח לי כמה חודשים להבין שהמקום ההוא דפוק לגמרי, ולהעביר אוטומטית כל בקשת חברות או הודעה משם לתיקיית המחיקים. עם הכתבה שאיירנו החודש לקפטן, לא חרגתי ממנהגי הנלוז ופתחתי במייספייס ופייסבוק. במייספייס, טיפוס בשם ארנון מנסה להתחיל עם איזבלה כשהוא שולח לנו הודעות בסגנון של "מאיפה את" ו"מה העניינים". מפייסבוק לעומת זאת, זרמו בשבוע יותר הצעות חברות ממה שקיבלתי בכל ביה"ס יסודי. אתמול למשל אישרתי את בקשתו של מר א. וייסמן להכיר בי כאביו. אני מקווה שאתה לא מצפה שאחליף לך חיתולים, כן?

להנאת הקייטנים, הרי סטריפרז  4 (מדהים שעדיין טוחנים בקשת את האודישנים לכוכב 5, כל כך דפוק)

ובונוס למגלגלים:  איור חמוד שעשינו השבוע לקפטן על מעבדי תמלילים רשתיים. הכתבן שולטת!