בהתעסקות הצפופה שלנו ברייטינג, אנחנו מוצאים את עצמינו מביטים הרבה פעמים בהשתאות מהצד על תופעות עדר ברנז'איות. למשל, הפיכת הצפיה בסדרה חסרת ערך חברתי ובכלל, השרדות כלומר, לפולחן אלילי, או איזה סלוגן שכולם משתמשים בו בטירוף כמו "באזז". מסתבר, שהיום לא מספיק שיהיה לך רייטינג, אלא גם צריך שיהיה לך באזז. זה הקול כשהמוח עושה כשצופים בעודף טלוויזיה: בזזז בזזז בזזז. לא בטוח שהבאזזזזז הזה עובר את גבול טרומפלדור, אולי הוא מקרטע עד בזל. בפרדס חנה שלנו אפשר לבזבז חיים שלמים בלי לשים לב שעבר איזה באזז בסביבה. בקיצור, מונחים ריקים מתוכן, שאף אחד לא יודע לכמת או להגיד מהם בדיוק, אבל נשמעים נורא נכונים כי הבחור מהדף שלפניך כתב אותם. או אמר אותם בידענות ליד מכונת הקפה, כששפך לעצמו מים חמים על היד. ואולי בכלל זאת הכורסא שדיברה.
*) התפרסם ברייטינג, גליון 456