תותחי המין

שלומי צ'רקה פנה אלינו בזמנו לעשות קומיקס לאיזה ספר שירים בקומיקס שיצא בזב"מ. בחינם. חרא הצעה, בפרט כשהיא מגיעה מהוצאת ספרים, אך השיר הוא של סגול 59, חבר שלנו. התנאי שהציבו לו אגב עוד יותר מחורבן: אסור לו לפרסם את השיר שלו עד שהספר יצא. די חוצפה מצד מי שלא מציע לך כלום, ומה שיפה זה שבסוף השיר והקומיקס צונזרו. בגלל מציצת האגזוז בעמוד השני. צ'רקה טען שההוצאה, ודב אלפון שעמד אז בראשה, אשמים. זה הגיוני, אבל לנו נראה שבמקרה הזה ההוצאה יותר ליברלית מצ'רקה. עוד מקרה כאוב של בחור שמרן שהחליט גם להיות מגניב ולפנות אלינו, ובמקביל לשמר את השמרנות שלו. בהחלט סביר שההוצאה עיקמה אף עלינו, העניין שאלפון שם כמעט כל איור שלנו לצד כותרת העיתון שלו מאז שהתחיל לערוך את הארץ, ולכן החשוד המיידי זה הקומיקסאי הדתי. השאלה היא למה לעזאזל צ'רקה טרח לספר לנו על הצינזור רק אחרי שהספר ירד לדפוס. הרי אם הוא היה מבקש שנוריד את האגזוז, ובאמת אלוהים יודע למה, אז היינו הולכים לקראתו. בלי להסיק מסקנות מיותרות על קומיקסאים דתיים, שהרי חארות יש גם במגזר החילוני, הסיפור הזה אושש עבורנו את האימרה הידועה: מניאק מי שעובד חינם.