עורכי הדין משה ושירה מרוז הם מהסוג שבא לשרוף. מדי פעם אני קורא איך הם מגינים על איזה אנס, או סתם אחד שבעל את מזכירתו שלא הסכימה רק כי בטעות דחף לה יד לפה. הטכניקה הקבועה שלהם זה להתבסס על פרצות בחוק, לטעון לאי שפיות ולצעוק בתקשורת, ובזכותם כבר לא מעט פושעים נקלים חזרו לרחובות. עכשיו הם מגינים כמובן על הרוצח של ענת פלינר. והנה הציטוט מוואללה
"לאחר שבבקשה להארכת מעצרו נטען כי ת' הודה במספר מקרים במעשה הרצח, ביציאה מהדיון טענו עורכי דינו, משה ושירה מרוז, כי גילו שההודאה נגבתה שלא כדין שניות ספורות, לטענתם, לאחר שניצל מניסיון התאבדות בתאו. "בזה הרגע שמעתי דברים שמאוד זיעזעו אותי", אמר משה מרוז. לדבריו, ת' הכחיש את ההאשמות נגדו עד שניסה להתאבד. רק אז החתימו השוטרים את ת' על ההודאה ורק לאחר שנגבתה ממנו הודאה זו הוא הופנה לקבלת טיפול רפואי."
"לא ייתכן שייגבו מקטין עדות דקות לאחר שניסה להתאבד. מדובר בקטין צריך להתייחס אליו בכפפות של משי. זה לא רוצח ולא עבריין, זה ילד שהיה בן 15. מרוז אף הוסיף, כי "ברגע שההודאה הראשונית נגבתה במצב שהיה נתון בו, אין כל ערך לשאר ההודאות שניגבו ממנו לאחר מכן".
יפה. אם כך, הרוצח המזוהם הזה שתקע סכין לאמא, השאיר ילדים יתומים, והכל סתם ככה, הוא בעצם לא רוצח אלא רק ילד חמוד. זה פשוט מזעזע שהמשטרה מציקה לו. חבל שהילד בחר לדפוק על דלתה של עו"ד פלינר ולא על דלתם של עו"ד מרוז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
