תותחי המין

חתול:       אתה לא מאמין, שיניתי את הזהות שלי לערבי

פר:          בחיאת

חתול:       (שולף ת.ז כתומה) שוף יא חביבי

פר:          בחיי, אתה ערבי

חתול:       אזרח סוג ב', לפי הקוראן מותר לך להשפיל אותי

פר:          אתה בטוח?

חתול:       לא, אני ערבי טרי

פר:          (מצביע על התעודה) מאיפה השגת את זה?

חתול:       עכשיו, מחנות המזכרות של המוזיאון

פר:          שמע, כמה שאנחנו מלכלכים על המדינה שלנו, היא מה זה דמוקרטית. זה מוזיאון האיסלאם הכי גדול במזרח התיכון

חתול:       ברגעים כאלה אני גאה להיות מוסלמי

פינת המואזין במוזיאון. על הקיר תלוי מקרופון. לידו שלט: "כל אחד יכול להיות מואזין"

חתול:       (מסלסל למיקרופון) אללה הוא אכבר.

קאט החוצה, הצעקה בוקעת מהרמקולים במגדל המוזיאון. ואחריה קריאתו של הפר

פר:          כל הערבים מניאקים!

החתול רודף בסכין שלוף אחרי הפר ברחבי המוזיאון.

המוזיאון מלא בחמסות, שטחים, כאפיות, קוראנים ונרגילות.

הם נתקלים בכבשה ונופלים

כבשה:     מה אתם עושים פה?

פר:          באנו לחוג קוראן

חתול:       אני ערבי

כבשה:     מה זה מתאים לך

חתול:       מה את עושה פה?

כבשה:     אני עובדת אצל המפחלץ הראשי

פר וחתול: המפחלץ הראשי??

כבשה:     הוא נותן לי להבריש לו את הפוחלצים

שלט: "המכון ע"ש סמי עופר לשימור ופיחלוץ העם הערבי"

פוחלצים של ערבים בתנוחות סטריאוטיפיות: מעשן נרגילה, עם סכין ביד, חגורת נפץ, סל על הראש, כבש על הגריל. הכבשה עושה להם סיור

כבשה:     המקום הזה נותן לי תחושה אדירה של כוח. ללכת בין כל הגברים האלימים האלה, שלא יכולים לגעת בי כי הם מפוחלצים. בעיני זה נורא תרבותי

חתול:       זה מזעזע לראות את בני עמי חסרי ישע

פר:          היי, אתה יכול לצלם אותי עם המחבל המתאבד? (מתחבק עם הפוחלץ)

נכנס  ויקטור קרצמן, חזיר בחלוק

קרצמן:        הלו הלו, בלי פלאשים

כבשה:        תכירו את ויקטור קרצמן, מפחלץ ראשי ובוס סבבה

קרצמן:        את המחבל המתאבד הזה תפסנו רגע לפני שהתפוצץ בכפר סבא. הוא היה ערבי רע, ועכשיו הוא ערבי פנטסטי

חתול:          הוא ערבי מת!

קרצמן:        הוא לא מת, הוא מפוחלץ. ערבי טוב –

כבשה ופר: הוא ערבי מפוחלץ!

קרצמן:        היהודים הבינו, שאי אפשר לסמוך על הערבים שישמרו על התרבות שלהם לבד. שהרבה יותר קל לחיות בשלום על ערבי מפוחלץ. עם ערבי מפוחלץ אפשר לדבר, לנהל שיחה תרבותית. חיה ותן לחיות, זאת הסיסמא שלי

חתול:          אבל הוא מת!

קרצמן:        הוא לא מת, הוא מ פ ו ח ל ץ !

פר:             היי, לערבי הזה יש דם על הידיים

כבשה:        ניסיתי לקרצף, אבל זה לא ירד

קרצמן:        הערבי הזה הוא שיאן פלסטין בחיסול יהודים

חתול:          אתה מפחלץ אסירים בטחוניים?

קרצמן:        זה חלק מתהליך השיקום שאנחנו מעבירים אותם כדי להחזירם לחיים רגילים

פר:             הם פוחלצים

קרצמן:        אנחנו מפחלצים גם את המשפחות שלהם. כל עוד יש ערבים, אין סיכוי להגיע לשלום עם הערבים

סוף