תותחי המין

שני הסטריפים הראשונים של אבישג וחמיס, שהופיעו בצופר. כזכור תאגיד הקולנוע מירה&מקס יצר עיבוד קולנועי משכנע לסטריפ הראשון בכיכוב פול דילון ופאני ארדן המזדקנים, אך תמיד איכותיים. עם זאת, יש שמועות כי בסרטי ההמשך חמיס יגולם בידי ז'ראר דפרדייה ואילו אבישג בידי נטלי פורטמן בשל דרישתם של דילון וארדן לכוסות זכוכית עבור שיניהם התותבות במקום הסטנדרט של כוסות מפלסטיק.

אבישג וחמיס (2)

zero tolerance מקבץ אחרון

מקבץ שני של עבודות מתוך הספר שכיסחנו ויצרנו מחדש

בקרוב נעשה מרתון של כל המדורים עליהם דילגנו פה. המדיניות של ההנהלה החדשה היא לתדלק כל רביעי, יום יציאת הרייטינג החדש, את המדור של השבוע הקודם.

:אני שכבת העוני", סרט חדש ואיכותי במיוחד שלנו, הפותח את עידן הפוסט פליקס. בודאי תגלו רבדים עמוקים כולל תובנות פילוסופיות יוצאות דופן על חיים דגים גינות ובריכות חצי אולימפיות, שלא לדבר על העוני

http://revoltv.blogspot.com/

כבר שלושה חודשים שאנחנו נטולי עבודה. בספטמבר סיימנו פתיח אנימציה לתכנית "קוד 100" על מושגים ישראליים/ציוניים של הטלביזיה החינוכית (בקרוב בטלביזיתכם) ומאז כלום, נישט, נאדא. אנחנו עומלים פה קשות על רעיונות, פיתוחים, פורמטים ופיילוטים, המון בישולים ריחניים, אבל דברים כאלה לוקחים זמן ועבודות שמביאות לחם לא מגיעות וקשה להשיג. מה לעשות שאנחנו לא מייצרים את המראה הסטנדרטי, טיפוסים מיוחדים שכמותנו. הכלכלה קשה, תמיד היתה קשה אך כבר קיוינו שתשתפר, והציפיה מתישה, מלחיצה, מפחידה.

לפני חודש בערך יצאתי, אנוכי גלנדון, לסיבוב רחרוחים בקריית התקשורת שברחוב הברזל בואכה ולנברג, והגעתי גם לסטודיו של אייל B, בבניין של טדי הפקות. סטודיו מטופח עם ספות מחופות בחיקוי עור לבן, שלדברי אנשי ט.ד.י (ופחות לדברי אייל) הוא סטודיו האנימציה הפנימי שלהם. המחשבה היתה להזניב איזו עבודה, או פיסת מידע שתוביל למשהו. את אייל אני מכיר קצת ממזמן מזמן, הבלחנו לטלביזיה בערך באותו זמן בשתי תכניות לילה מתחרות אי שם בסוף התשעים. הפגישה היתה ידידותית קצרה ובהחלט לא פרודוקטיבית, וגם הפאלאפל למטה יקר מדי ולא משהו. עם זאת, צביקה הדר ואיזו בחורה ממש התקרבו אלי, רק זכוכית חצצה ביננו. לא הרגשתי שומדבר בעייתי באותו רגע, אבל בערב ציירתי לבנות פרצוף על הדף, מין גולגולת נרעשת במנוסה. אחר כך ציירתי בצד בשביל איזבלה סקיצה קטנה של הסטודיו של אייל. רק בלילה כשהסתכלנו על הציור הזה, קלטנו את הסיטואציה. היה במפגש הזה משהו שהפחיד אותי, שאפשר אך קשה להסביר. את השם לציור הזה נתנה איזבלה: גלנדון בורח מהסטודיו של אייל B