|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סטריפרז 583
תקופת טירוף החגים, שבה מורידים כל כך הרבה טורים קדימה, שהקומיקס הופך בהכרח לסוג של הגדת עתידות. הסטריפרז הזה נעשה עדיין בתקופה השפויה וכזכור הפכנו שניים מסטריפיו לאנימציות:
מר אכזראבישג
|
נכתב על ידי
גלנדון ואיזבלה
,
3/9/2010 10:50
בקטגוריות glendon & isabella, עיתונות, סרטים, רייטינג, מר אכזר, סטריפרז, סטריפרז מונפש, אבישג, קרן פלס, עידו רוזנבלום, ציצים, השרדות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
גלנדון ואיזבלה VS דב אלפון
אתמול סגרו את 24 דקות, העיתון של יוסי ואוסי. בשבילכם זה היה צהובון, בשבילנו זה היה בית. העיתון הכי חופשי והכי כיפי שיצא לנו לעבוד בו.
אנחנו בחיפושי עבודה כמובן
אז אתמול שלחנו מיילים והצעות לכמה עיתונים, בינהם לדב אלפון, עורך הארץ, העיתון לאנשים חשובים:
אהלן וסהלן. אתה אולי מכיר אותנו מסטריפי הקומיקס
הרבים שפרסמנו בהארץ, מעריב, ועד להיום ב 24 דקות. אנו מעוניינים לבדוק איתך את
האפשרות לסטריפ יומי אקטואלי אצלכם.
בלינק הזה תמצא שלל דוגמאות מתוך "יוסי ואוסי",
קומיקס שפרסמנו מדי יום בשנה האחרונה
נשמח לעבוד איתך. מה דעתך?
שלך
גלנדון ואיזבלה
וכבר בלילה הגיעה תשובתו של אלפונסקי. ולא סתם תשובת מייל, אלא קובץ וורד מודפס על נייר רשמי של עיתון הארץ. אולי זה רק אנחנו, אבל נראה שהבחור חיכה הרבה זמן בשביל לכתוב את המכתב הזה:
 ביאורים:*) מעולם לא דברנו או נפגשנו עם אלפון. כשהוא מדבר על "הפעם שהסכים לעבוד איתנו" הוא מתכוון כנראה למחראת הקומיקס של שלומי צ'רקה בהוצאת זב"מ, שאלפון היה עורכה הראשי אז. צ'רקה וכנראה גם אלפון צינזרו את עבודתנו מהספר, וכנראה שהופתעו על שהעזנו לרטון בקול. אלפון בודאי גאה בעובדה שהצליח לגרום לעשרות ציירי קומיקס לעבוד חינם לספר שהוא מוכר בכסף**) לפוסט הירידות שאלפון מדבר עליו - כאן אז מצד אחד באמת מאד מחמיא לנו שעורך הארץ מפנה מזמנו היקר לקריאת תותחי המין ולמשלוח מכתבים רוויי נקמנות אישית על נייר המכתבים של הארץ. מצד שני, עולה כאן ריח של, נו איך להגיד בנימוס, בן אדם די מריר. לא? ובאמת איך העזנו לפנות אליו אחרי שביקרנו בקולניות את עיתונו ואותו. סתם נו, אתם יודעים חיפשנו עבודה וחשבנו שהארץ זה מקום איטילגנטי, כזה שלא נעלב מביקורת, פתוח. אבל כנראה שעכשיו יש שם סניף של ישראל ביתנו.
עדכונים:בינתיים אנחנו ממשיכים להתכתב עם אלפון. קשה להביע הערכה לאיכות הטקסטים שמגיעים משולחנו של העורך הנחשב, אך אנו בטוחים שתשתעשעו כמונו. מקרא: אלפון באדום, אנחנו בכחול. המייל הראשון הוא תגובתנו למכתב, וההמשך הוא מהבוקר.
וואו, הנימה האישית מרשימה ביותר. תמהים
מדוע.
לא זכור לנו מתי הסכמת לעבוד איתנו או אנחנו
איתך.
אנחנו אכן חושבים שהארץ הוא מקום חשוב וטוב לפרסם בו, ואכן
נשמח לעבוד איתך. הצהובון דנן היה מקום נפלא ופתוח, ולהזכירך שכך בדיוק קראו בעבר
לחדשות.
ייתכן שקשה לך לקבל אנשים דעתנים שחושבים אחרת מימך. זה
משאיר הכל בצבע אחד, לא?
גלנדון ואיזבלה
לא הסברתי את עצמי כנראה: אנחנו לא נעבוד
יחד יותר.
הבעיה איננה שאתם אנשים דעתניים (אני לא בטוח שזה מה
שאתם). אני מוקף באנשים דעתניים, כפי שיודע כל מי שקורא את הארץ. פשוט, הייתי העורך
של אמני קומיקס ישראלים רבים לאורך עשרים השנים האחרונות ואני כבר יודע מראש עם מי
אני יכול לעבוד ועם מי לא.
טוב שאתה אומר את זה, כי זה מסביר למה
הקומיקס הישראלי לא מתרומם לשום מקום בעשרים השנים האחרונות.
עכשיו תקשיב דב, אולי עוד לא הבנת, אבל מעולם
לא עבדנו איתך בעבר. אתה הוזה.
עבודה נחשבת לדבר שמקבלים בעבורו שכר. אותו
ספר של צ'רקה, לא היה עבודה, אלא סווט שופ של קומיקסאים שהתפתו לתת מכישרונם ללא
תמורה. יפה שאתה גם חושב, שאחרי שצינזרת אותנו מאותו ספר בזוי, אין לנו זכות למחות
על כך.
נחכה להמשך
| |
קול המצפון
מדור חדש שלנו בנענע מדיה מתעסק בקוד המצפוני שמאחורי הדיווח העיתונאי. הסיפור של רוז הוא נורא, אולם העיסוק התקשורתי בו - כמו מקרים רבים אחרים - גובל בפורנוגרפיה.
והנה גם הדמו שעשינו לקול המצפון, כשחיפשנו לו במה
ואם כבר סקירה הסטורית, הרי שהכל התחיל מסקיצה בשם מר ברנז'אווי
| |
איור: חדירת פרטיות
הכתבה של עודד ירון בקפטן עוסקת בזכות המעסיק לפלוש למייל עובדיו. שמנו לב שעיקר האיורים שלנו לקפטן עוסקים במין, פחדים ופלישה לפרטיות. אגב, התגובה הראשונית שלנו לכתבה היתה זו:
| |
טוויטר
איור לגלריה, כתבה של עפרי אילני על טוויטר וטרנד המיקרובלוגים. הפעם לא קנינו העיתון. באותו כסף קנינו מדבקות בראץ ענקיות ורעשנים לבנות. הרבה יותר משתלם ועוד נשאר חצי שקל לבזבוזים. הסיפור של רותי סיני לא מריח טוב. עורך הארץ לא יודע להתמודד עם ביקורת.
| |
מחשבות על איור 2
בסשן הקודם, סכמנו ביננו לבין עצמנו שהבעיה באיורים זה: דלות חומר ומיחזור בטקסטים, חוסר קשה במאיירות בעלות אמירה, והגרוע מכל: הפיכה ממאייר טוב למנייריסט משעמם, מה שקרה למאיירים דגולים כפולונסקי, פיבן, ואף ידידנו אנגלמאיר, ובדרג הזוטר יותר: ירמי פינקוס, אסף חנוכה,אלית אבני, רות גוילי, הלית שפר ועוד רבים, שסיגלו לעצמם סגנון אחד שהתגלה כמועדף על העורכים ועדיין ממצים אותו עד זרה. סיכום הולם לדיון הקודם נתנה תגובתה של רותו (כן כן, את כן ידידתנו) שסיפרה איך הפרישה מאיור שיפרה ולו במעט את איכות חייה. נגיד את זה ברורות: איור שאינו ביקורתי, הוא מבחינתנו איור שאין לו זכות קיום.
אז למה אנחנו עדיין מאיירים. למעט העובדה שזה מקרב אותנו עוד קצת לקו העוני מצדו התחתון, יש באיור הפתעה שאינה גלומה בקומיקס. את טורי הקומיקס שלנו אנחנו מייצרים על בסיס שבועי קבוע, למעט הפעמים שגלוברמן מחליט לראיין איזה שר אוצר ולשנות את מבנה העמוד הפותח של עסקים. איורים לעומת זאת מגיעים באופן מפתיע, ואין לנחש כיצד יצאו. אז אתמול עשינו יום שיטוט תל אביבי ופתאום הציץ לעברנו מאחת המכולות גליון "הארץ".
זה נורא כיף לראות את הדימוי שלך קופץ לו מכותרות עיתונים. במיוחד כשזה הפעלתנים
האיור הזה נעשה שלשום כמעט בהיסח הדעת, לאחר שבוע עבודה מפרך בו הורדנו לדפוס שמונה סטריפים בארבעה מדורים. הוא שורבט ביד גלנדונית אחרי ארוחת צהריים, ונצבע במברשת איזבליאנית.
הכתבה עוסקת בעצומות רשת, בעיקר על רקע מחאת 98 בלוגרים בראשות שוקי גלילי נגד סגירת המרפאה ההתנדבותית לפליטי דארפור (למה לתמוך בפליטים לא חוקיים שואל מר שר יעקב בן יזרי). כתב אותה עפרי אילני, יקיר המשפחה, שכתבתו עלינו בקפטן לפני כשנה פתחה לנו חלון הזדמנות לטור קומיקס בהארץ, ומשם ליצירת הטורים במעריב. השרבוט הראשוני היה יותר קיצוני
רונית העורכת ביקשה להלביש ולהוריד את הקערה. סך הכל היא צדקה, כי הסקיצה עוסקת בביזוי והשפלה בעוד שהאקט המשמעותי יותר הוא הרכיבה על גב הפליט והאופורטוניזם הנהנתני שכל כך אופייני למפגיני אינטרנט, שהישגם המשמעותי ביותר הוא דירוג גבוה בגוגל. לכן האיור מייצר ביקורת כפולה: גם על ביזוי הפליטים וגם על נהנתנות וסיכלות המפגינים.
| |
קומיקס
ביג דיל (14), מעריב עסקים שישי
סטריפרז (458), רייטינג
| |
סטריפרז 447: ג'ראס 2, יאיר לפיד, קטיה vs ריטה המסכנה
כבכל רביעי, עם צאת הגליון החדש, אנחנו מביאים את המדור שלנו מהעמוד האחורי של רייטינג, מהשבוע שעבר
|
נכתב על ידי
גלנדון ואיזבלה
,
16/1/2008 14:50
בקטגוריות יאיר לפיד, ריטה, סטריפרז, רפי גינת, טלביזיה, השרדות, עיתונות, קטיה, קומיקס, רייטינג, ביקורת טלביזיה, דוקו ריאליטי, סמים
הצג תגובות
הוסף תגובה
1 הפניות לכאן
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גלנדון ב-18/1/2008 00:58
|
 האם אנחנו כבר טובעים במזומן?
בשיחת מייל שהתקיימה בין גלנדון לבין הקומיקסאית הנודעת ר. (המתכחשת לקיום איזבלה) מקבוצת א.ט. שאין להזכיר את שמה, הסתבר שיש סברה כי גלנדון ואיזבלה מלאים בכסף ולכן מפיצים ככה בחינם, בלארג'יות ואולי אפילו בחוסר אחריות את אמנותם לעם! בהנחה כמובן, שלא כל מי שקורא פה הוא פלסטיני. אז ממעמקי ארנקנו הריק, הרי לכם סטריפ "ביג דיל" שלקוח אחד לאחד מהחיים שלנו.
והנה עוד בוש לקינוח
*) הופיע לראשונה בעסקים שישי, מעריב
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
