|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מר אכזר וראש זין פותחים עסק
הקומיקס הזה נעשה ב 2003 בחוברת פליפ-סייד עם
isabella on acid
החוברת הוכנה במכונת צילום במהדורה של מאה
עותקים בימי האיי 4 העליזים. לכבוד הקיווצ'ור נרכש שדכן ארוך זרוע שהפך במהרה לסמל
סטטוס של ציירי קומיקס
| |
החברה הגבוהה
היינו נורא רוצים לפרגן לקומיקסאים האמיצים שנוטפים ברחבה, שהוציאו ספרים וחוברות להמונים, אפילו לזאת שזכתה בפרס אייזנר, אבל אתם יודעים שזה עושה לנו רע לעור הפנים. כמשפטו המפורסם של ג'ון לנון: עשו אהבה, לא דוכנים!
| |
החברה הגבוהה
לקברניטי נענע שלום. העיצוב החדש שלכם זה קטסטרופה בגרסת בטא. כל כך רע, שבא להחליף פלטפורמה. מה זה האפור העמוק והמדכא הזה? בבת אחת רצחתם גם את נענע, גם את ישרא, וגם את האתר המוצלח שהיה לערוץ 10. הכל כבד, איטי ועלוב. ישרא עוד חטף מעט יחסית, רק הבאנר המכוער וחסר התכלית שלמעלה. באשר לפורטל עצמו, ובכן הוא כה מכוער וחסר חיים כעת. הדבר שהוא הכי מזכיר זה בואש מת.
*) החברה הגבוהה מתפרסם במעריב עסקים שישי
| |
ביג דיל (17)
הסטריפ הזה מוקדש לואן טוכעס שראה חזיון של הפאנץ' עוד אתמול בשעה שעסק בפולחן השטן כהרגלו. אגב, הפאנץ' המקורי היה שונה
*) מתפרסם בעסקים שישי, מעריב
| |
איור: חוק הצנזורה ברשת
ידידנו עפרי אילני כותב בקפטן על סחרור הנתונים שעשה השר אטיאס לטובתו, כדי להעביר את חוק הצנזורה ברשת, ואנחנו איירנו. (יש המשך)
החוק המשפחתי אומר שבכל פעם שהארץ שמים את האימג'ים שלנו ליד כותרת העיתון, ולשמחתנו זה קורה הרבה לאחרונה, אנחנו משקיעים בו עשרה וחצי שקלים וקונים אותו. אולי זה מה שמניע אותם לשים את האימג'. לאחרונה שמתי לב, שיש הרבה דמיון בין לאייר לעיתון לבין לאייר את ספר המחזור בתיכון. רק השנים עושים אותך יותר מקצועי.
הארץ הוא עיתון חביב, כלומר המעט שנשאר ממנו כדי לעטוף את הדהמרקר שהוא עיתון רע ומעופש. רע ומעופש משום שניכר בבירור שכתביו אינם יודעים דבר פרט לקריאת מספרים וניתוח סטטיסטיקה + ליקוק לעשירים כמובן. הקשר לרחוב אינו קיים. קראתי שם היום מאמר של מרב ארלוזורוב שנקרא "עליית מחירי המזון לא ידרדרו את העניים לרעב". היא מצטטת מספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר אומרים כי משפחה מקו העוני שמרויחה בממוצע כ 4800 שקל לחודש מוציאה 682 ש"ח על מזון. כל השאר הולך על טלפונים נסיעות חשבונות ושכ"ד. לפיכך ובהתאם לזאת, ברור שכמה כבר יכולה העלייה במחירי האורז וכו' לדרדר את אותה משפחה מדורדרת.
אני מניח שהניתוח נכון בהתאם למספרים, ובכל זאת מקומם עד אימה. זאת משום שאין בניתוח הזה טיפת שכל ישר. האם הכתבת ארלוזורוב שאלה את עצמה אם המספרים הגיוניים, האם ניתן בכלל לקנות מזון למשפחה לחודש שלם ב 682 ש"ח? במקרה, איזבלה ואני לא רחוקים מקו העוני. בחודש טוב אנחנו באלף ש"ח מעליו. ואני יכול להבטיח לכם ש 682 ש"ח מספיקים לקניית זובי וזין בתחת. הניתוח הדהמרקרי של המציאות הוא כה מעוות, שאינו מתייחס בכלל להיתכנות המספרים במציאות, ולכן לא מייצר ביקורת חברתית או כלכלית ראויה. קל מאד לכתוב כתבות מפוצצות על מילארדרים. המיליארדרים לא שמים קצוץ על קו העוני, ולכן העיתון גם.
| |
החברה הגבוהה (16): הדלקת משואות
טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הפגאני האחרון. יש להניח שאם במקום "הריני מדליק משואה זאת בלה בלאח.." כל אחד מהמדליקים היה ממלמל פיסת לחש, היה יוצא שד ממרכז הגורן ועושה מה שאומרים לו. המנהג הזה השתמר כנראה מתקופות האופל של לפני דוד המלך, והיות שהיום הוא מופקד בידי רסר"ים אז אף אחד לא יודע מה לעשות איתו. זה כמו שתיקח פסל של מיכלאנג'לו ותהפוך אותו למתלה כובעים. ואנחנו אומרים: החזירו את המכשפות!
*) הסטריפ מתפרסם בעסקים שישי מעריב. הטקסט לא.
| |
קומיקס
ביג דיל (14), מעריב עסקים שישי
סטריפרז (458), רייטינג
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
