תותחי המין

כולם נהיים פורמליים ודיפלומטיים ביום הזכרון, אבל אצלנו במדינה מעדיפים לזכור את הנופלים ולספור את הקורבנות שבדרך, מאשר לקרב חזרה אל החיים את השבויים, שאולי עדיין נושמים.

מי שהסתכל טוב בקליפ "חופשיה" ראה את האימג'ים האלה רצים במהירות של פרסום מלפפונים לתוך התתמודע, ואולי זאת בעצם שיטת התתמודע המפורסמת של איש החשמל אורן זריף. את הציורים האלה עשינו על גבי ספר ארוטי רך בשם "desire" ושלחנו אותם כספר אמן בשם "zero tolerance" לאיזשי תערוכה בגלריה אקטיביסטית בפריז. אין לנו מושג מה נהיה עם הספר. את הציורים לעומת זאת, נשים כאן במספר מקבצים. הציורים מדברים על אפס סבלנות, שזה המצב הבסיסי אצלנו בארץ. כשמישו אומר "בוא ניקח את הזמן" אתה יודע שעוד שעה הוא כבר יכה. זה קורה ברמה האישית, כששולפים סכינים על כל ריב פח אשפה, וזה קורא ברמה הפוליטית, כשמדברים שלום ועושים מלחמה. זה קורה כשאנשים ירוקים ועדינים מתנהגים כבהמות פשיסטיות ודורסניות, כשכסף הופך לאלוהים, וכשאינטלקטואלים מימין ושמאל מנסים לדרוך על דת ואמונות. התייחסנו לאימג'ים האלה בחזירות וגסות, השפרצנו כל אסוציאציה שעלתה במוחנו, התרחקנו מעדינות אמנותית, ומאד נהננו. קבלו עשר עבודות ראשונות.

באמת זה קרב מטופש במיוחד בין שתיים לעשר, וממה שנראה - מי שצריך לשרוד באמת זה הרקדנים האומללים שטדי מרקידים עד צאת הנשמה והאוויר. כולם סובלים חוץ מצביקה האתיופי, הוא באמת אין עליו. ענק. והבוז לאמדורסקי! והבוז לכל האנינים שמפטירים כרגע: השטחיים האלה מפרדס חנה רואים נולד לרקוד. לידיעת החזאים אנחנו רואים נולד לרקוד, כוכב נולד, עבודה ערבית, ואם יוצא אז גם קצת משפחה חורגת. אתמול ראיתי אורי גוטליב באתר המדוגם של יס, וממש סבלתי. לידו ליאור שליין המרוח הוא ממש מציאה. הנרגנים זאת תכנית בבל"ת, והכי מסריח זה המראה של ארנה דץ (באתר של 10). נראה לי שכן אחזור לצפות שבועית בעשב של השכן. בכל אופן, בעניין הישרדות, הרבה אמוציות העלתה הענתיקה המעוברתת הזותי, אז יצא מדור מעניין. ותראו מי הגיעה לבקר: ק ט י ה !

*) פורסם ברייטינג 

ולמי שקורא/ת את האותיות הקטנות: התחלנו פרוייקט חדש ומגניב, טלוויזיה פרטית של יומיות אנימציה. העלנו את זה במנועים המעולים של בלוגר, הכה נעים ונוח לשימוש. קוראים לזה:

מהפכה חברתית

http://revoltv.blogspot.com/

נ.ב לכל המודאגות הבלוג הזה ימשיך לפעול ולבעוט כרגיל