Be Yourself

היי,

זה ממש מרגיז שהמוזה מגיעה אליי רק כשאני עצובה או כועסת, 

למה אני לא מצליחה לעשות את מה שאני אוהבת כשאני במצב רוח טוב או סתם במצב רוח יומיומי,

אני אוהבת לכתוב אני אוהבת לשקוע בעולם אחר שאני אחריות עליו שאני עושה בו מה שבא לי,

לפעמים בא לי שיהיה לי את התחביב הזה, שהוא רק שלי, שאני יכולה לברוח אליו אבל ביום רגיל אין לי משיכה,

ולחפש סיבות לכעוס לדעתי זה דבילי.

למרות שיצא לי "שיר" שדיי מראה את רגשותיי כרגע..

אני לא מיוחדת, אין לי כוח על,

אין כישרון מיוחד,

לא יודעת לצייר,

לא יודעת לצלם,

יודעת להיות רק אני.

אני לא מיוחדת, אין לי ידיי פלא,

אין בי משהו מיוחד,

לא יודעת לשיר,

לא יודעת לרקוד

יודעת רק להיות אני.

דיי מגושמת, רגשנית מידי,

אין בי משהו מיוחד,

אני יודעת לבכות,

אני יודעת לצעוק,

יודעת להיות אני.

ואם בא לי להיות מישהו אחר,

לבלוט, להצטיין, להיות ראשונה,

לדעת להצליח,

לדעת להפתיע,

פשוט לא להיות אני.

לא משנה כמה ארצה או אנסה,

אני תמיד אבל תמיד אהיה אני.

טוב,מה שיצא יצא:),

המשך ערב שמחר לכם!